כרטיסי מסך: NVIDIA בירידה, ATI בעלייה
שנה מצוינת ל-ATI, הרבה פחות טובה ל-NVIDIA. ה-Athlon משווה ל-Pentium4, ולמה אין לנו אינטרנט מהיר באמת מהיר שואל ועונה נועם מור בחדשות החומרה של המשחקים
זו היתה שנה מצויינת ל-ATI. התקופה הטובה של החברה התחילה למעשה באוגוסט של השנה שעברה, עת יצא לאוויר העולם ה-Radeon 9700 PRO, הכרטיס שהעביר את ATI ממעמד של "מתחרה זוטרה ל-NVIDIA" לקבלת תואר המלכה הבלתי מעורערת של הכרטיסים הגרפיים. כאשר הופץ, היה המאיץ מהיר בתנאים מסויימים ב-400% מה-GeForce4 Ti4600, ספינת הדגל דאז של NVIDIA. מחירם שני הכרטיסים היה זהה. הכרטיס לשוק הביתי של ATI, ה-Radeon 9500 PRO, עלה חצי מה-Ti4600 באותה תקופה, והיה חזק ממנו פי שניים בחלק גדול מהמקרים.
בתנאים אלה, מכירות כרטיסי ATI זינקו לשמיים ו-NVIDIA התחילה לרדת. השנה יצאה NVIDIA עם כרטיסי ה-GeForce FX החדשים, גם הם תומכים ב-DirectX 9.0, אלא שבעיות שהתגלו במאיצים - החל מרעש בלתי נסבל של המאוורר וכלה ביצועים נחותים במצבים מסויימים - מנעו מהם לקחת את ההובלה בחזרה.
NVIDIA מרמה
ומה עושים אם לא מצליחים ביושר? התשובה ברורה - מרמים. בחודש מרץ התברר כי אם מתקינים על כרטיס ג`יפורס FX את גירסת הדרייברים מספר 42.68, הציון במבחן הביצועים 3D Mark 2003 קופץ ב-50%! ברור שאלה לא דרייברים קוסמים מסוג כלשהו, שיכולים להעלות את ביצועי כרטיס המסך ב-50% בלתי אפשריים. המסקנה היתה ש-NVIDIA מרמה - מסקנה שאומתה שבוע מאוחר יותר. פרשיית NVIDIA ו-3D Mark היכתה גלים, ובשעה ש-ATI זכתה באמון הצרכנים עם כרטיסים מעולים ויציבים, NVIDIA נשארה מאחור עם כרטיסים יקרים, רועשים וחלשים, ולמעשה איבדה את אמון ציבור הצרכנים.
כרטיסים בעייתיים
בחצי השנה האחרונה יצאה NVIDIA עם כרטיסי ה-GeForce FX5900 החדשים. מדובר בכרטיסים לא פחות בעייתיים - במבחן ביצועים שנערך להם על מנוע Half Life 2, הביצועים היו כל כך ירודים ש-Valve נאלצו לתכנת במנוע פיצ`ר מיוחד עבור ה-FX, כדי שיוכלו להריץ אותו בצורה נורמלית. על רקע היסטוריה מזהירה זו, לא קשה להבין איך מכירות ATI בספטמבר-אוקטובר-דצמבר עלו פתאום ב-40% לעומת השנה הקודמת, והרווחים זינקו פי חמישה. ATI רק ממשיכה לצבור לעצמה ציבור לקוחות נאמן עם סדרת ה-Radeon, ואילו NVIDIA...ובכן, NVIDIA עושה כמיטב יכולתה.
מעבדי Athlon64 לא מאכזבים
כזכור, ה-Athlon64+3000 החדש של AMD זהה לחלוטין לדגם ה-3200, לבד ממהירות איטית יותר בכמה אחוזים. שתי ביקורות (של האתרים Anandtech ו-Xbitlabs) קובעות כי ביצועי הכרטיס במשחקים כמעט ואינם נופלים מאלה של דגם ה-3000+, אלא רק בכמה אחוזים בודדים. מחירו, כ-200 דולר, הופך אותו לאטרקטיבי במיוחד עבור השוק הביתי-גבוה, או במילים אחרת, השוק הגיימרי.
מדובר בחדירה הראשונה של מעבדי Athlon64 לשוק הביתי. מבחינת ביצועים, המעבדים הללו לא מאכזבים - הם עוברים בביצועים גם את הפנטיום4 3.2 היקר עד להחריד של אינטל, ורק גירסת ה-Extreme Edition של אותו פנטיום 4 מצליחה לעבור אותו. מצד שני, היא עולה 1000 דולר.
"פס רחב" הוא מונח יחסי
כמה נתונים: עבור חיבור רחב פס של 3MBit לשניה הורדה ו-150KBit העלאה, תגבה מכם חברת HOT (איחוד חברות הכבלים, למי שחי בצד האפל של הירח ונחת אתמול) 450 שקל לחודש, ובזק בינלאומי כספק אינטרנט עוד 470 שקל לחודש. ביחד, מדובר ב-920 שקל לחודש, על חיבור של 3MBit הורדה ו-0.15MBit העלאה.
תאמינו או לא, אבל ישראל אינה בדיוק מעצמה בתחום האינטרנט בפס רחב. קחו לדוגמה את השבדים - עבור חיבור של 100MBit לשניה העלאה ומהירות שווה בהעלאה, משלמים השבדים סכום השווה ערך ל-535.66 שקלים בלבד! עבור קצת יותר מחצי ממה שאנחנו משלמים כאן, אפשר לקבל בשבדיה חיבור מהיר פי 33 בהורדה ופי 670 בהעלאה.
היפנים, לעומתם, משלמים סכום השווה ערך ל-238.9 שקלים תמורת אותו חיבור דו כיווני של 100MBit לשנייה. לשם השוואה, מדובר בקצב הורדה של 125MB בעשר שניות! בינתיים נוכל להתבונן על היפנים ועל השבדים בקנאה, נמשיך לשלוח קבצים במשך שעות ולקלל את המודם שלנו כל פעם שהאינטרנט מתנתק.
לפנייה לכתב/ת 
