חברות החיפוש מחממות מנועים

היום לכל אחד מאיתנו יש נגישות לנתונים רבים יותר משעמדו אי פעם לרשותו של מישהו, אבל הטריק הוא למצוא מה שרוצים במהירות. 

אם מביאים בחשבון את גודלו של האינטרנט - ההערכות נעות סביב 500 מיליארד דפים - לא מדובר במשימה קלה. הגולשים מבצעים כ-550 מיליון חיפושים ביום.

שוק הפרסום שווה כשני מיליארד דולר, והוא גדל בקצב של 35% לשנה - הרבה יותר מכל מדיום פרסומי. אולי זו הסיבה שגוגל נראית פגיעה עכשיו. השילוב של כסף גדול והזדמנויות משך כמה ענקיות, בהן מיקרוסופט, יאהו ואמזון. בעולם החיפושים האינטרנטי הולכת ומתפתחת תיגרת רחוב.

הסיפור המדהים של גוגל

הסיבוב הראשון של מלחמות החיפושים הסתיים בניצחונם של שני צעירים בני עשרים ומשהו, בוגרי אוניברסיטת סטנפורד, בשם סרגיי ברין ולארי פייג'. ב-1998 המציאו ברין ופייג' מנוע חיפוש מסוג חדש, כזה שהעריך את חשיבותו של דף אינטרנט לא על בסיס חיפוש מילות מפתח, אלא לפי מספר וטיב האתרים המקושרים אליו.

גישתם הניבה תוצאות חיפוש שהביסו את המתחרים, והן הוצגו בפורמט פשוט, מהיר ובהיר. זה היה קלף מנצח ללא כל עוררין. ברין ופייג' קראו למנוע החיפוש שלהם גוגל. "זה היה שם כייפי, קצר, קל לאיות", מסביר פייג', "אנחנו אוהבים לעשות דברים גדולים, וגוגול (המונח המתמטי למספר 1 שאחריו באים 100 אפסים, או 10 בחזקת - 100. נ.א) הוא מספר ענקי".

מאחורי דף הבית הפשוט והצנוע של גוגל מסתתרת סדנת קוסמים, שחלק גדול מהניסויים המתבצעים בה חסרי תועלת ומקצתם מבריקים.

"תמיד אנחנו מנסים עשרה דברים שלא ממש עובדים כדי לעשות דבר אחד שמצליח", אומר פייג' בקולו האיטי והחדגוני, החנוני לעילא, "ואנחנו לומדים הרבה מעשיית עשרת הדברים שלא ממש עבדו.

"הייעוד שלנו הוא לארגן את המידע"

לדוגמה, שאתם יכולים לגשת ל-catalogs.google.com, ולגלות שירות שיבצע עבורכם חיפוש ב-6,000 קטלוגים להזמנת מוצרים בדואר.

פייג' מודה שאין בזה כסף, "הייעוד שלנו הוא לארגן את המידע בעולם ולעשותו נגיש ושימושי לכל". אבל אתם לא עושים את זה רק למען טובת האנושות? "דווקא כן. תמיד סברנו שאם נעשה עבודה טובה במתן המידע המתאים לכל אדם בעולם, כל הזמן, זה יהיה מעשה חשוב".

פייג' וברין הצליחו לבנות את אחד המותגים החזקים ביותר באינטרנט - למרות שבראשית דרכם לא ידעו כלום על שיווק. "זה נכון", אומר פייג'. "היה לנו מזל". יאהו, למשל, ניסתה בכל כוחה להפוך את שם המותג שלה למלה יומיומית, ?Do you Yahoo, שאל בחור בפרסומות החברה. זה לא תפס. לעומת זאת, רבים הם הגולשים שמגגלים, ואפילו קוראים לזה ככה.

אנליסטים מעריכים שהשנה תעשה גוגל רווח של 30% על הכנסות המתקרבות למיליארד דולר. נכון לעכשיו 32% מכל החיפושים באינטרנט עוברים דרכה. המספר קופץ ל-70% כשמביאים בחשבון גם את החיפושים באתרים אחרים, המורשים להשתמש בטכנולוגיה שלה.

מיקרוסופט מתכוננת לקרב

כשגוגל יצאה לדרך, הטכנולוגיה שלה עלתה בהרבה על זו של המתחרות. מאז, על כל פנים, היתרון הטכני הזה הצטמצם מאוד. כמה אנליסטים סבורים שיש שפע של חברות אחרות שמסוגלות לספק תוצאות חיפוש באיכות דומה.

בה בעת, ההובלה של גוגל במפתוח האינטרנט - הכנת אינדקסים - מאבדת גובה. נכון לספטמבר, החברה מיפתחה סך של 3.3 מיליארד דפי אינטרנט, אבל AlltheWeb נושפת בעורפה עם 3.2 מיליארד, ואינקטומי מכסה 3 מיליארד (לדברי פייג', גוגל כבר עברה מאז את רף הארבעה מיליארד דפים).

באותה המהירות שגוגל מוציאה שירותים חכמים חדשים - כמו שירות החדשות או המנוע לחיפושי שופינג - כך יוצאות מתחרותיה עם חיקויים משלהן, כמו ניוזבוט של מיקרוסופט, שהושק בנובמבר, או Product Search של יאהו.

בדיוק כשגוגל נראית יותר ויותר כמי שאפשר להכניעה, הולך תחום החיפושים ונעשה יותר ויותר רווחי. אפשר שהבעיה הגדולה ביותר של גוגל היא מיקרוסופט. התוכנית המקורית של מיקרוסופט היתה כנראה לרכוש את גוגל. לפי דיווחים חדשותיים, ניהלה החברה מו"מ עם גוגל, אך לא נחתמה עיסקה.

התוכנית החלופית של מיקרוסופט, שכבר נמצאת בשלבי ביצוע מתקדמים, היא בניית מנוע חיפוש טוב יותר. באפריל כבר נצפה ברשת האב טיפוס של תוכנת החיפוש של מיקרוסופט. קירק קניגסבאואר, מנהל הפרוייקט, אומר ששירות החיפוש עדיין אינו מוכן לפריים טיים.

"החלטנו לצלול לעסקי החיפושים בערך לפני שנה", הוא אומר, "אנחנו לומדים המון. מדובר בבעיה באמת קשה במדעי המחשב. למעשה, המהנדסים שלנו אומרים שזו הבעיה הכי קשה עימה הם נאלצו להתמודד אי פעם".

ההמצאה הגאונית של אמזון

האויב הכי חידתי של גוגל היא חנות ספרים. באוקטובר השיקה אמזון את שירות "חפשו בתוך הספר", בו נסרק כל עמוד מ-120 אלף ספרים, ועכשיו יכולים לקוחותיה לבצע חיפוש מקוון בכל הספרים הללו. זנודוטוס היה מוריק מקנאה.

"הייתי משווה את זה להמצאת האנציקלופדיה", אומר ג'ואל מוקיר, פרופסור לכלכלה והיסטוריה מאוניברסיטת נורתווסטרן. "אם זה יוסיף ויתפתח, כפי שאני מקווה שיקרה, אפשר יהיה לשבת יום אחד באיזה כפר בנפאל ולעיין בכל אחד מהספרים שנמצאים בספריית הקונגרס! הידע של כל הזמנים עשוי להיות נגיש מכל נקודה בעולם. זהו אחד הדברים הדמוקרטיים ביותר".

ובינתיים יאהו, מי שהיתה פעם המובילה בתחום החיפושים, מוציאה הון בניסיון לבצע קאמבק. יאהו רכשה במרס את אינקטומי, מנוע חיפוש אלגוריתמי מן המעלה הראשונה, תמורת 235 מיליון דולר. באוקטובר בלעה את Overture, המתמחה ב"חיפוש משולם", תמורת 63.1 מיליארד דולר - בשעה שהחברה הנרכשת עצמה עוד לא הספיקה לעכל שתי רכישות משלה, אלטה ויסטה ו-AlltheWeb.

התוכנית היא לחבר את כל הארגונים הנפרדים האלה למנוע חיפוש אחד ענקי. "כרגע יאהו משתפת פעולה עם גוגל, אבל נראה שהעיסקה הזאת לא תאריך ימים. אני צופה שהם ייפרדו", אומר אנליסט. יאהו, שהשקיעה בשעתה 10 מיליון דולר בגוגל, אינה אוהבת לדבר על יריבתה. כל מה שבכיר בחברה מוכן לומר זה: "אנחנו מתכוונים למנף את כל נכסי החיפוש שבבעלותנו למשהו גדול יותר".

פרת מזומנים שמנה

Overture היא הנכס הנחשק יותר של יאהו, משום שהיא מתמחה בחיפוש משולם, התחום הלוהט של עולם החיפושים. כשאתם מחפשים משהו באינטרנט - אתם מקבלים שתי קבוצות של תוצאות. אחת מורכבת מאתרים רלוונטיים. השנייה מורכבת מאתרים שהתחרו על מיקומם ברשימה נפרדת של תוצאות חיפוש משולמות. יאהו קוראת להן תוצאות נתמכות. גוגל מכנה אותן קישורים נתמכים.

בשתי החברות מדובר בפרת מזומנים שמנה: חיפוש משולם משלב שני דברים שהמפרסמים מתאווים אליהם: מודעות מוכוונות ספציפית (מודעות שמציגים רק לעיני הצרכנים המגלים עניין במוצר), ומודעות מבוססות ביצוע (מודעות שהמפרסם צריך לשלם עבורן רק כאשר המשתמש מקליק על הלינק).

"אין לך דבר בעל ערך רב יותר ממשתמש שרוצה משהו", אומר אנליסט. "כשמשתמש מבצע חיפוש, הוא מבקש משהו. באותה נקודת זמן, הוא מעוניין". ל-Overture יש למעלה מ-100 אלף לקוחות, ומתוצאות הרבעון השלישי של יאהו עולה שהיא הגדילה יותר מכפליים את הכנסותיה מחיפושים משולמים, כתוצאה מתמחור טוב יותר ועיסקאות רבות יותר.

אנליסט אינטרנט מעריך שהכנסותיה יגיעו ב-2004 ל-2.8 מיליארד דולר, כשלמחצית מהסכום הזה יהיה אחראי החיפוש המשולם.

ומה אנחנו נפסיד?

אלא שברקע ניצבות שאלות גדולות יותר מהשאלה מי ינצח במירוץ החיפושים - דהיינו, מה הוא ירוויח מזה? ואולי חשוב מכך: מה הצרכנים יפסידו? מנוע חיפוש הוא העדשה שבעדה אנחנו רואים את המידע, והוא משפיע על מה שאנחנו רואים או לא רואים. אופן החיפוש שלנו משפיע על מה שאנחנו מוצאים ולפיכך על מה שאנחנו לומדים ומה שאנחנו יודעים.

מדובר בתפקיד חשוב מכדי שהשוק יקבע מי יקבלו. מה אם מנוע חיפוש יקח כסף לא רק כדי להכניס לרשימה אתר מסוים, אלא גם כדי לדחוק מתחרים? האם יכול מנוע חיפוש להסתיר את האתר של מפלגה שהמנכ"ל שלו חולק על דרכה? אלה שאלות חשובות, שכמעט ולא נשאלות.

רשות הסחר הפדרלית בארה"ב נקטה כמה צעדים לשמירת יושרם של מנועי החיפוש. ביוני 2002, בעקבות תלונה של ארגון צרכנים, היא הוציאה מכתב הקורא למפעילות מנועי החיפוש לגלות איזה תוצאות חיפוש משולמות ואיזה לא. אבל אין לרשות כוונה לנקוט צעד פורמלי. פירושו של דבר, שבינתיים נאלץ לסמוך על האינטגריטי של אנשים כמו פייג'.

תרגום: נמרוד אברהם