"השבח לנסראללה", קראו האסירים המשוחררים

סמוך לשעה אחת אחר הצהריים (יום ה') הסתיים שחרורם של 401 האסירים הפלסטינים במחסומים השונים בגדה וברצועת עזה. עשרות מהאסירים המשוחררים נסעו לרמאללה לאחר השחרור כדי להיפגש במוקטעה עם יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת.

האסירים יצאו כבר בסביבות השעה שש בבוקר לבסיסי צה"ל הקרובים למחסומים, כשהם מלווים בכוחות אבטחה כבדים של צה"ל והמשטרה. לאחר מכן בדקו נציגים של הצלב האדום את רשימות האסירים. ומשם הועברו האסירים למחסומים: בתרקומיא בדרום הר חברון שוחררו 145 אסירים, ביניהם אסירה אחת; בטול כרם – 127 אסירים; בביטוניה, מצפון לירושלים, שוחררו 57 אסירים; ובסאלם שוחררו 43 אסירים. כמו כן, עברו במעבר ארז 29 אסירים לרצועת עזה.

בכל המחסומים נעשה שחרור האסירים בצורה זהה: אוטובוס ישראלי הוריד אותם במחסום, ללא אזיקים בידיהם, והאסירים עלו על אוטובוס פלסטיני.

בתרקומיא, כאשר ירדו האסירים מהאוטובוסים הישראליים, הם השתטחו על הרצפה והתפללו ואז עלו לאוטובוס הפלסטיני בקריאות כגון "בדם ואש נפדה את ירושלים", ישראל מבעירה את האש", "האסירים הם אהובי האל" ו"השבח לחיזבאללה ולנסראללה".

כמו כן קראו האסירים: "אינשאללה, שבעסקה הבאה ייצאו אסירי עולם", ואמרו כי ביצעו "מה שאלוהים הנחה אותם".

טול כרם: מאות בני משפחה המתינו בעיר

את פני האסירים ששבו לטול כרם בקריאות "אללה אכבר" ובסימון אות הניצחון בידיהם, קידם מטעם הרשות הפלסטינית, מושל העיר, עז א-דין אל שריף. כמו כן ליוותה אותם לתוך העיר שיירה ארוכה של מכוניות, מהן עלו צפירות שמחה ובמרכז העיר המתינו להם מאות בני משפחה צוהלים.

אל שריף בירך על שחרור האסירים ואמר כי לרשות לא היה כל תפקיד בהכנת רשימות האסירים המשוחררים. לדבריו, על בין הרשימה שבידיו, רוב האסירים היו אמורים להשתחרר בלאו הכי בימים הקרובים ותקופת המאסר הארוכה ביותר שנותרה לאחד האסירים היא חודשיים וחצי. 

אל שריף אמר כי רוב המשוחררים הם אנשי חמאס, אולם לא כאלה שידיהם מגואלות בדם. "אבל זה מגוחך. החייל הישראלי שהורג ומחסל, האם ידיו נקיות מדם?". לדבריו, השמחה אינה שלמה כל עוד אלפי אסירים פלסטינים נותרו עדיין בבתי הכלא וצה"ל ממשיך במעצרים.

בין המשוחררים במחסום טול כרם, האחים בורהאן ופואד יוסף, מהכפר קוסרא שליד שכם. בורהאן, פעיל חמאס, נידון ל-20 חודשים על ניסיון חדירה להתנחלות. "שמחתנו רחוקה מלהיות מלאה, בעיקר לנוכח העובדה שהרבה אחים ובעיקר אחיות נשארו בכלא", אמר עם השחרור.

מחמוד עטאוונה, מהכפר ענזה שליד ג'נין, אמר ל-ynet שנותרו לו עוד כחודשיים לשבת בכלא והודה לחיזבאללה על מאמציו להחזירו הביתה.

אסיר משוחרר: תנאי הכליאה היו קשים

אסיר אחר, שהחזיק תמונה של מסגד אל אקצה ועליה כתוב "האזיקים נשברו", אמר אף הוא כי הוא מודה לשייח' חסן נסראללה וקרא לו לפעול לשחרור כל האסירים הפלסטינים, ובראשם הנשים והילדים הסובלים בבתי הכלא. "אנו מודים לו מאוד על כך שראה בנו חלק מהאסירים של תנועתו ומהאינטרס שלה".

אסיר משוחרר נוסף הוא בסאם סובוח, שנעצר לפני כשנה,  לדבריו, בעת שניסה לאלץ את אחיו המבוקש להסגיר את עצמו. לדבריו, הוא ושלושת אחיו היו בשנה האחרונה בכלא, הוא במגידו, אחיו סמי בכלא באר שבע, אחר בקציעות ואח נוסף, ניהאד, שוחרר מהכלא לפני כשבוע. לדבריו, באח נוסף, עומאר, התנקש צה"ל לפני כשנה.

הוא סיפר כי תנאי הכליאה היו קשים. "לא היו לנו שמיכות והאוכל לא מספיק להשביע תינוק. באופן שרירותי היו מכניסים אותנו לצינוק ורק בחודש האחרון איפשרו לנו טיול בן שעה".

בסאם אמר כי הוא מקווה שאחיו ושאר האסירים ישוחררו במהרה. "האחים שלנו מלאים תקווה שבשלב הבא ישוחררו הרבה".

למקום קבלת הפנים הגיע גם גבר כבן 60, שהתעניין אם אחיינו אמג'ד בהאתי, שוחרר בעסקה. שמו של בהאהתי הופיע ברשימה המקורית של המשוחררים אבל לבסוף לא שוחרר. "אני רק מקווה ששחררו אחרים במקומו ואינשאללה הוא ישוחרר".

החיילים: הם מתגרים בנו ואין מה לעשות

חיילי צה"ל רבים עמדו במקום ואבטחו את המתרחש. למראה האסירים המאושרים, המסמנים את אות הניצחון, ומניפים תמונות של ירושלים, אמר אחד מחיילי צה"ל במקום לחברו: "אנחנו כואבים את הפיגוע והם עושים את זה בכוונה. כורעים ברך, מתפללים ומניפים סימני וי. זה לא צריך להיות ככה. הם מתגרים בנו".

ואילו חברו השיב לו: "אין מה לעשות נגד זה. זה היום שלהם, ויש פה מצלמות וגם נגד זה אין הרבה מה לעשות".