מחקר: הבנקים בישראל מתנהגים כקרטל
ישראל ראשונה באחוז ההכנסות מעמלות, יש "זהות מפתיעה" בין עמלות, אין מספיק גופים חוץ בנקאיים בשוק ההון וחלוקת האשראי מעוותת; דווקא בחו"ל, הבנקים הישראלים מתחרים כמו כולם
ישראל נמצאת במקום ראשון בעולם באחוז ההכנסות מעמלות מסך ההכנסות התפעוליות של הבנקים. כך עולה ממחקר של פרופ' דוד לבהרי, עמית בכיר במכון הכלכלי חברתית במרכז שלם, ועוזרו שירן רחמילביץ'.
ב-2002 היווה סך ההכנסות מעמלות תפעוליות של הבנקים הגדולים 84% מסך ההכנסות התפעוליות. בבנקים גדולים בגרמניה, בריטניה, שוויץ וארה"ב היה אחוז ההכנסות מעמלות בין 2% ל-36%. בדוייטשה בנק, למשל, היה סך ההכנסות מעמלות 13.3%.
מהמחקר עולה עוד, כי קיימת זהות "מפתיעה" בין עמלות בבנקים השונים בישראל. למשל, ב-2002 גבו כל הבנקים הגדולים 36 אגורות עבור החזרת צ'ק למפקיד, ודמי ניהול פיקדון ניירות ערך בשיעור של 0.125 אחוז. לטענת החוקרים, "המבנה הקרטליסטי של ענף הבנקאות בישראל וחוסר התחרות בו הם מקור לכשלים רבים".
מהמחקר עולה, כי בישראל קיימות כ-200 עמלות, שחלקן אינן קיימות במקומות אחרים בעולם, כמו למשל עמלת רישום פעולה בחשבון. המחקר מצא כי בחו"ל מתנהגים הבנקים הישראלים בהתאם לסביבה הבנקאית בה הם פועלים, מתחרים ומשנים עמלות.
לפי המחקר, קיים עיוות בחלוקת אשראי על ידי הבנקים – 48% מהלווים ב-2002 חייבים יותר מ-35 מיליון שקל. שיעור זה נמצא בעלייה, ומעוות את יכולת התחרות של הבנקים, בעיקר כלפי הלווים הקטנים. מהמחקר עולה, כי רק בנק "המזרחי" הצליח לשמור על רווח סביר תוך כדי הישענות על אשראי ללווים קטנים יותר מאשר שאר הבנקים.
המחקר קובע, כי בארץ אין מספיק גופים חוץ בנקאיים הפועלים בשוק האשראי – הבנקים הם בעלי מרבית קופות הגמל והקרנות. שוק האג"ח הוא שוק מנוון, כי הבנקים אינם מעוניינים בפיתוחו, אלא רוצים שיבואו אליהם.
החוקרים מציעים לאפשר יותר תחרת לבנקים זרים, שכמעט ואינם פועלים בארץ בשל הקרטליזציה והחנק בשוק, וכן לבחון פתרונות כגון הפיכת בנק הדואר לבנק מסחרי, שיושמה בהולנד.
המחקר יוצג ביום ד' בפני ועדת הכלכלה בכנסת במסגרת דיון מיוחד על חוסר התחרותיות בין הבנקים בישראל והפגיעה בצרכן. בדיון, אותו יזם ח"כ גלעד ארדן, ישתתפו נציגויות של מערכת הבנקאות, האוצר, הפיקוח על הבנקים ורשויות ההגנה על הצרכן.
מקום ראשון בהכנסות מעמלות
מומלצים
