מבצע חסר רגש
"יומטוב" היה אורגיה חסרת תקדים של בדרנים, מפרסמים, זכיינים – אבל אחרי כל הפיצוצים, המאמצים, והחיקויים המאולצים זה היה משדר טכנוקרטי, אוטומטי וקר
מנת-יתר: "יומטוב", ערוץ 2, 20:45
רק נרקומנים מוחלטים של ערוץ 2 שרדו, לדעתי, את מנת-היתר הקטלנית ששמה "יומטוב". יותר מדי מהכל. הרבה יותר מדי מהכל, עד לחסימת ורידים מושלמת, עד לכאב-בטן מוחלט. למה, לכל הרוחות, למה חיים יבין צריך לקחת בזה חלק? למה מיקי ויעקב צריכים להיות כאן? מדוע אנשי מקצוע מצוינים, עם קבלות, הוכחות ובאסטה מכובדת משל עצמם מחוץ לחדר-הלחץ הערוץ-שתיימי צריכים להשתטח אפיים ארצה מול מיזם האדירים של "קשת"? לא יודע, אבל ל"יומטוב" של אמש היתה מטרה אחת בלבד: לתת לך תחושה שכולם כולל כולם נמצאים פה, שמדובר במאורע בעל חשיבות לאומית גורפת, מוחלטת, היסטורית, שאם אינכם חלק ממנו אתם כלל לא ישראלים, לא ציונים, לא יהודים, ובאופן כללי לא חברים.
"יומטוב" היה אורגיה חסרת תקדים של בדרנים, מפרסמים, זכיינים – וכל הגלקסיה הסלבריטאית העצומה הזו כמו ספונה בתוך בועתה הנוצצת, היקרה, הבוטחת, המרופדת בכסף גדול, ומפנה אליך אצבע חמדנית: אנחנו רוצים אותך! לא אותך עצמך, טיפש, את הארנק. תרומתך לא תקרב אותך אלינו במילימטר, אבל תאשש את ערך השוק שלנו, את הרייטינג שלנו, את הסוכן שלנו. אה, כן, והילדים גם ירוויחו, כך שבכלל נחמד, לא?
הכל קרה ב"יומטוב", ושום דבר לא קרה באמת. אחרי כל הפיצוצים, המאמצים, החיקויים המאולצים של יצפאן, הפוזיציה הקפואה-גם-בעודה-משוחררת של יונית, היה ב"יומטוב" של אמש משהו טכנוקרטי, אוטומטי, קר ומעוקר; נסו לחשוב האם לרגע הרגשתם משהו – משהו אמיתי, משהו מהלב – מעבר לציחקוק המתמשך מול כל המאמץ הבידורי החלבי הזה. נו, הרגשתם משהו? לא חשדתי. 350 אלף ילדים בסיכון הם אכן מספר מפחיד, אבל תשומת לבכם הופנתה אליו רק בשוליים, כאיזו סיסמה גורפת, לא מנומקת, נטולת הסברים, נטולת משמעות אמיתית. למה הילדים בסיכון? מדוע זה מתפקידנו – ולא, נניח, מתפקידה של ממשלתנו זוללת המיסים – להציל אותם? עזבו, אל תחשבו על זה. היי, שרון ויואב כאלה חמודים!
האיום האמיתי: "פצצת וענונו", ערוץ 10, 22:00
בשלב מסוים, הרגשתי הכרח לחתוך לערוץ 10. בערוץ 10 קרה באותם רגעים משהו חשוב באמת: בתוכנית מושקעת במיוחד, הסביר אלון בן-דוד כיצד עומדת מדינת ישראל, שאינה מסוגלת לדאוג לרווחת ילדיה (ראו "יומטוב"), לדאוג שגם לאחר שיחרורו של מרדכי וענונו מהכלא, יוסיף האיש להיות כלוא, שכן הדמוקרטיה הישראלית, עם כל הכבוד, נעצרת בדימונה. כי ילדים מוכים – עזבו אתכם, למי יש כסף, אבל וענונו חופשי? לך תדע, המטורף עוד יגלה לכולם ש... שיש לנו פצצת אטום!
"יומטוב" היה, כמובן, פצצת האטום של שידורי "קשת", אבל המציאות הישראלית ההזויה – מציאות של פרנויה ביטחוניסטית נצחית ומצחיקה יותר מכל חיקוי שיצפאן יעשה אי-פעם – היא שהפכה תמהוני בודד שישב בבידוד מוחלט 11 שנים (שיא עולמי ולא-אנושי) ובסך הכל 17 שנים בכלא, לאיום הדחוף ביותר על ארצנו. היה מאלף – בעיקר סרט התלת-מימד שחשף את ממצאי וענונו והראיון עם עיתונאי ה"סאנדיי טיימס" – אבל כרגיל כשמגיעים לווענונו, כולם העדיפו להסתכל לצד השני. היי, שרון ויואב כאלה חמודים!
צריך להגיד:
*לכולם: זה לא היה רק לפני חודש ששודר כאן אירוע התרמה למען ילדים בהנחיית יאיר לפיד ובהשתתפות עדי אשכנזי?
*לבנק לאומי: אם פרסומת שבה מככב גוף בלי ראש וראש כרות היא מה שלדעתכם מייצג אתכם הכי טוב כרגע, למה לכל הרוחות אני עוד אצלכם? והאם אצא מזה חי?
