המשק מתאושש? מה באמת אומרים הנתונים
מאחורי המספרים בפרסומי האוצר והלמ"ס עומדת חשבונאות יצירתית, המציגה נתונים אופטימיים על מצב המשק. מה באמת עומד מאחורי המספרים
סדרת הנתונים הכלכליים שפורסמו השבוע הוכיחה סופית, גם לקטני האמונה שבקרבנו, כי המיתון במשק הוא אכן נחלת העבר. בתנאי, כמובן, שאחרוני הספקנים הסתפקו רק בקריאת הכותרות. כי מי שהתעמק גם בנתונים עצמם אינו יכול שלא לפקפק ברצינות הכותרות שפורסמו בעיתונים במהלך הימים האחרונים. למשל, הכותרות שבישרו על הזינוק העצום, בשיעור של 66%, שנרשם בחודש שעבר ביבוא המוצרים בני הקיימא.
יבוא המכוניות הוכפל?
כותרת המשנה של אותה כותרת מרעישה בישרה על גידול מדהים לא פחות, בשיעור של 100%, שנרשם בינואר ביבוא המכוניות, בהשוואה לחודש המקביל בשנה שעברה. המשק רק מתחיל לצאת מהמיתון, וכבר כולם רצים לקנות מכוניות? התשובה מורכבת יותר, אבל את עיקרה ניתן לתמצת בשלוש מילים: תלוי למה משווים.
בשנת 2003 יובאו לארץ כ- 100 אלף מכוניות נוסעים, ובשנת 2002 יובאו כ- 112 אלף מכוניות. מספרן הממוצע של המכוניות שהגיעו לארץ בתקופה זו הסתכם לכן בכ- 9,000 מכוניות לחודש. אבל בחודש ינואר 2003 נרשמה פתאום נפילה גדולה ביבוא המכוניות: מספרן קטן ב- 54% בהשוואה לחודש ינואר 2002 והסתכם ב- 5,560 בלבד. הסיבה העיקרית לכך הייתה תקופת הקיפאון שאליה נכנס אז המשק, בהמתנה לתחילת המלחמה בעיראק.
בחודש ינואר השנה חזרנו, פחות או יותר, לשגרה ומספר המכוניות שיובאו לארץ הסתכם ב- 10,653. מספר זה נמוך בכ- 1,500 ממספר המכוניות שיובאו בינואר 2002, ובכ- 3,300 ממספר המכוניות שיובאו בינואר 2001. אבל בהשוואה לרמת השפל הנקודתית שנרשמה לפני שנה, כאמור ערב המלחמה בעיראק, זינק מספר המכוניות המיובאות ב- 92%. הוסיפו לזה את העלייה שנרשמה בשנה האחרונה בשער האירו, והנה יש לנו גידול של 100% בשווי המכוניות המיובאות.
ומה קרה לשאר המוצרים בני הקיימא?
גם המצב בכל יתר המוצרים בני הקיימא שונה לחלוטין מזה שניתן היה להבין השבוע מכותרות העיתונים. הנתון שהצביע על גידול של 66% ביבוא מוצרים אלה בחודש ינואר הושפע כולו מהגידול המלאכותי שנרשם כאמור ביבוא המכוניות. ללא המכוניות, הצטמצם שווי המוצרים בני הקיימא שיובאו לארץ בחודש שעבר, בהשוואה לחודש ינואר בשנה שעברה, ב- 8.4%.
אבל גם זה עוד לא הכל. בחודש ינואר בשנה שעברה, כאשר ישבנו וחיכינו לתחילת המלחמה בעיראק, צנח שווי המוצרים בני הקיימא, ללא מכוניות, בהשוואה לחודש המקביל בשנה הקודמת, בשיעור חד במיוחד של 60%. כאשר שווי יבוא המוצרים בינואר השנה נמוך גם מנקודת השפל שנרשמה בסעיף זה בינואר בשנה שעברה - ברור שמה שהיה לנו כאן אינו עלייה בצריכה הפרטית, וגם לא ברמת החיים.
בכמה גדלו ההכנסות ממיסים?
הגידול המלאכותי לא נעצר השנה ביבוא המוצרים בני הקיימא. גם ההכנסות ממיסים גדלו בינואר, בהשוואה לחודש המקביל בשנה שעברה, בשיעור ריאלי גדול-יחסית של יותר מ- 16%. אולם גם הפעם אומר הנתון הרשמי מעט מאוד, כי נקודת ההתייחסות שלו – חודש ינואר בשנה שעברה – היה רע במיוחד.
בינואר 2003 צנחו ההכנסות מגביית המיסים בשיעור ריאלי חד של 17.4%. הכנסות אגף מס הכנסה קטנו בשיעור ריאלי של 18.5% ואילו הכנסות אגף המכס ומע"מ קטנו ריאלית ב- 17.2%. חלק מאותה ירידה בהכנסות נבע מה"חשבונאות היצירתית" שהפעיל האוצר בסוף 2002, במטרה לייפות את נתוני הגירעון השנתיים.
לשם כך דחה האוצר, בין היתר, תשלומים של החזרי מס הכנסה ומע"מ מחודש דצמבר 2002 לחודש ינואר 2003. גורם נוסף לדחיית ההחזרים היה העיצומים שבהם נקטו עובדי שני אגפי המיסים בסוף שנת 2002.
כתוצאה מדחיית ההחזרים, גדלו החזרי מס הכנסה בינואר 2003 בלא פחות מ- 111%. ההחזרים של אגף מס הכנסה ומע"מ גדלו גם הם, בשיעור ריאלי של 34.6%. ביצוע ההחזרים, שהם למעשה מס שלילי, בתחילת 2003 גרם להקטנה מלאכותית של תקבולי המיסים בחודש ינואר בשנה שעברה, בהיקף של למעלה מחצי מיליארד שקל.
לכן, כאשר משווים את נתוני גביית המיסים בחודש ינואר השנה לזו של החודש המקביל בשנה שעברה מקבלים את אותו גידול מרשים של יותר מ- 16%. בחודשים האחרונים אכן נרשמת התאוששות מסוימת בהכנסות המדינה ממיסים, אבל נתון הגביה האמיתי של חודש ינואר נמוך בכמה אחוזים טובים מהנתון הרשמי.
ומה קרה לגירעון?
את החודש הראשון של שנת התקציב סיימה הממשלה עם עודף של כ- 615 מיליון שקל. אחרי הגירעון העצום, של כ- 27.7 מיליארד שקל, שנרשם בשנה שעברה, מדובר ללא ספק בתפנית חיובית. אולם גם הפעם לא מדובר, ככל הנראה, בסנונית המבשרת את בא האביב. נתוני הגירעון בתקציב הושפעו בחודש שעבר גם מהגידול המלאכותי שנרשם בצד ההכנסות ממיסים וגם מהביצוע הנמוך בצד ההוצאות, האופייני לחודשים הראשונים של השנה.
ככל הנראה, גם החודש צפויים נתוני ביצוע התקציב להצביע על תמונה חיובית. הסיבה לכך היא אותו חלק מהסיוע האזרחי של ממשלת ארצות הברית, בהיקף של יותר מ- 2 מיליארד שקל, שהעברתו לארץ נדחתה מסיבות טכניות מסוף השנה שעברה לתחילת שנת התקציב הנוכחית. תופעה דומה נרשמה גם בשנתיים הקודמות.
החל בחודש הבא צפוי כבר הגירעון לחזור לממדיו הטבעיים. יעד הגירעון לשנת התקציב כולה מסתכם ביותר מ- 20 מיליארד שקל. ההערכה כיום היא שהגירעון בפועל לא יהיה קטן מהיעד, גם אם הצמיחה וההכנסות ממיסים יהיו השנה גדולות מהמתוכנן. במקרה כזה עשוי האוצר להשתמש בעודף ההכנסות ממיסים למימון הקטנת נטל המס על בעלי השכר הנמוך – מהלך שימנע את הקטנת הגירעון.
מה עומד מאחורי המספרים?
מומלצים
