מטריקס לא תפיץ את רד האט לשוק הביתי

חברת התוכנה מטריקס, שמונתה למפיצה הראשית של רד האט (Red Hat) בישראל, לא תשווק את מערכת ההפעלה לינוקס לשוק הביתי בארץ ואינה מתכוונת לתמוך במאמצים של מפתחים עצמאיים להסב את הגירסה השולחנית לעברית.

רד האט, המפיצה המובילה בעולם של מערכת ההפעלה החופשית, תומכת בפרויקט קוד פתוח בשם "פדורה" (The Fedora Project), שתכליתו פיתוח מערכת הפעלה שולחנית מבוססת לינוקס. במקביל, החברה משווקת את את Red Hat Enterprise Linux לארגונים ו-Red Hat Network עבור רשתות תקשורת. שני המוצרים האחרונים יוצעו גם לארגונים בישראל.

בשלב ראשון, קהל היעד של החברה לא יהיו לקוחות של Windows אלא ארגונים המשתמשים ביוניקס. שירותי החברה כוללים תוכנה, ייעוץ בנושא הגירה מיוניקס ללינוקס, תמיכה, הכשרה ועוד. לצורך הפעילות, מטריקס תקים מערך נרחב של שירותים וכוח אדם, המיועדים לארגונים העובדים בסביבת לינוקס. מטריקס צופה הכנסות של שני מיליון דולר מפעילות ושירותים בסביבת לינוקס בשנת 2004.

הנפגעת העיקרית: יוניקס

פיני כהן, אנליסט בכיר במטה גרופ, העריך כי גודל שוק הלינוקס בישראל עדיין מצומצם בהשוואה לעולם והוא צפוי לצמוח בקצב משמעותי עד להיקף של כ-100 מיליון דולר ב-2007, כאשר הצמיחה העיקרית תירשם בשוק התמיכה של לינוקס בארץ, הכולל התקנה, תמיכה והדרכה.

כהן צופה כי הכניסה הרשמית של "רד האט" לישראל צפויה לעודד משמעותית את אימוץ לינוקס בישראל. לדבריו, תחום השירות, התמיכה וההדרכה ללינוקס בישראל הוא קטן יחסית כיום, כאשר חלק מהארכונים, למשל, התעשייה האווירית, מבצעים את התמיכה בעצמם. על פי הצפי, הכניסה של מטריקס תיתן זריקת עידוד לתחום השירות, כאשר יותר ארגונים ישתמשו בשירותי מיקור חוץ. 

הנפגעת העיקרית מהצמיחה של לינוקס צפויה להיות מערכת ההפעלה יוניקס. היקף שוק היוניקס בישראל הצטמצם מ- 140 מיליון דולר בשנת 2001 ל- 90 מיליון דולר בשנת 2002, כאשר בשנת  2003 השוק הסתכם ב- 70 מיליון דולר - ירידה של 50% במשך שנתיים. מגמה זו תחריף ב- 2004, על פי הערכת מטה גרופ. החברות שייפגעו מכך הן IBM, HP וסאן - אשר משתמשות בלינוקס כדי לעודד מכירות של מיינפריים ופלטפורמות נוספות שסובלות מקיפאון בצמיחה בשנים האחרונות.

המרוויחה: אינטל, המפסידות: אורקל ומיקרוסופט

אחת המרוויחות הגדולות מהמהלך תהיה אינטל, מכיוון שרוב שרתי הלינוקס ירוצו על שרתים בהם מותקן מעבד מתוצרת אינטל. בעוד כיום כ-15% משרתי האינטל שנמכרים בישראל משמשים להרצת יישומי לינוקס, שרתי לינוקס מבוסס אינטל יקפו עד 50% מהשוק, על פי הערכת מטה גרופ, המניחה כי גם המתחרה של אינטל, חברת AMD תרכב על גל הלינוקס.

גם אורקל תרוויח מתופעת הלינוקס בטווח הקרוב מכיוון שהלינוקס יאפשר ללקוחות החברה להשתמש בשרתים זולים שאינם שרתי מיקרוסופט, יריבתה המושבעת של אורקל. עם זאת, בטווח הארוך יותר, מטה גרופ קובעת כי אורקל עלולה להיפגע במקרה של הצלחה למסד הנתונים הפתוח MySQL, הפועל על גבי לינוקס ומתחרה במסד הנתונים של אורקל.

חברה נוספת המאוימת מתופעת הקוד הפתוח והלינוקס בפרט היא, כמובן, מיקרוסופט, מכיוון שמערכת ההפעלה החופשית מהווה חלופה ל-Windows. כהן צופה כי זמן רב יחלוף בטרם המאמצים לקדם מיזמים של קוד פתוח בעברית בהם לינוקס ואופן אופיס יעלו יפה, וזאת, מכיוון שהצורך להסב מערכות אלה לעברית מעכב את הבשלת הפרויקטים האלה. אולם, הוא מציין, כבר עתה לקוחות משתמשים באופן אופיס כקלף מיקוח בעת עריכת המשא ומתן עם מיקרוסופט.

יותר יצור, פחות יבוא

מטה גרופ סבורה כי כאשר לינוקס תצמח עוד, תיאלץ מיקרוסופט להסב את המערכות שלה לסביבת לינוקס. בחברה מציינים כי מיקרוסופט הסירה זה מכבר את ההתנגדות החד משמעית שלה לקוד הפתוח, וגם היא תורמת לקהילה באמצעות מיזם ה-Shared Source (אם כי החברות והארגונים השותפים בפרויקט אינם מורשים לשנות את קוד המקור - אחד מתנאי הסף להיותו 'פתוח' ג.מ.).