ריבלין מקבל את הפרשנות שעל הכנסת להתפזר ב-2006
זאת לאור חוות הדעת שהגיש אמנון רובינשטיין, יו"ר ועדת החוקה לשעבר. התסבוכת המשפטית: לפי התיקון לחוק יסוד הממשלה, אם רה"מ פיזר את הכנסת היוצאת, הרי שמשך כהונתה של זו יהיה עד לחודש חשון הקרוב שלאחר 4 שנים. יו"ר הכנסת מאמץ את חוות הדעת, אך סבור שבהצבעה חשאית, יושג רוב גורף להארכת הקדנציה. השופטת דורנר תכריע בסוגייה. בינתיים, המערכת הפוליטית נעה על מי מנוחות
האם תקוצר הקדנציה של הכנסת הנוכחית? הבוקר (יום א') דווח לראשונה בגלי צה"ל, כי ייתכן שהבחירות הבאות לכנסת יוקדמו בשנה וייערכו כבר בנובמבר 2006, ולא ב-2007.
הסיבה לקיצור הצפוי היא דעתם של מומחי משפט, לפיהם דינה של הכנסת הנוכחית עשוי להיגזר מתיקון ל"חוק יסוד: הממשלה" הקודם, שלפיו, אם ראש הממשלה פיזר את הכנסת היוצאת, כפי שאכן היה ערב הבחירות האחרונות, הרי שכהונת הכנסת הנכנסת תהיה בחודש חשון שכעבור ארבע שנים.
הפרשנות המשפטית לקיצור כהונת הכנסת התבססה על חוות דעתו של היועץ המשפטי לשעבר של הכנסת, צבי ענבר, ועל חוות הדעת של ד"ר סוזי נבות מהמכללה למנהל.
יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, הטיל על הח"כ לשעבר אמנון רובינשטיין, שכיהן בשעתו כיו"ר ועדת החוקה של הכנסת, לבחון את הסוגייה המשפטית. רובינשטיין אישר כי אם לא ישונה המצב החוקתי כיום, יש לקיים את הבחירות הבאות לכנסת בשנת 2006 ולא בשנת 2007.
"היתה כאן תקלה", אמר רובינשטיין, "מפני שהכוונה של החוק היא שכשיש בחירות מוקדמות, אז מאריכים את כהונת הכנסת הבאה אחרי הבחירות המוקדמות. אבל זה לא הוחל לגבי פיזור הכנסת".
ריבלין: מאמץ את ההמלצה
יו"ר הכנסת ריבלין אמר בתגובה, כי חוות דעתו של רובינשטיין מקובלת עליו. הוא העריך עם זאת שבהצבעה חשאית יתמוך רוב חברי הכנסת בקיום בחירות בשנת 2007 : "אם היה הדבר תלוי בחברי הכנסת כל אחד ואחד בעצמו, ואם זה היה הצבעות חשאיות, אין לי כל ספק שהחוק הזה היה מקבל תמיכה של הרבה יותר מ-80 חברי כנסת".
השופטת דליה דורנר, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית והלשכה המשפטית של הכנסת, היא שצפויה להכריע בסוגייה.
ואולם, גורם בכיר בכנסת אמר ל-ynet כי מדובר בפרשנות מרחיקת לכת, ולהערכתו, היא לא תביא לקיצור כהונת הכנסת. "אם ממשלת שרון תיפול זה לא יקרה בשל פרשנות זו", אמר הבכיר. אם אכן יתברר כי הבחירות יוקדמו לדבר משמעויות רבות הן מבחינת הכנסת והרוטציה בוועדות והן מבחינת יעדיה הכלכליים של הממשלה לשנת 2007.
סגו יו"ר הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין, אמר בתגובה: "אותה אופוזיציה, אשר סופגת תבוסה פעם אחר פעם בכל שבוע בהצעות אי האמון, למעשה התייאשה מלהפיל את הממשלה ומתפתה במהירות גבוהה מדי להקדים את הבחירות ולו בכמה חודשים. העם שבע מהקדמות הבחירות, ואם אין בעיה משפטית מהותית יש להשאיר את הכנסת על כנה עד שנת 2007 כחוק".
ועדת החוקה של הכנסת תקיים בשבוע הבא דיון בנושא. יו"ר הוועדה, חבר הכנסת איתן, אמר כי היה מודע לטענות כבר בעבר, אולם עתה, לאחר פרסומן, הוא סבור כי על הוועדה לקיים דיון בנושא ולהחליט במהירות אם יש צורך בשינוי חקיקה. זאת, לדבריו, "על מנת למנוע מצב מסוכן לפיו מועד הבחירות יהפוך לגורם נוחות לאחת המפלגות, ויוכרע בסמוך לבחירות, כשעיתוי המועד עלול להשפיע על התוצאות".
השאלה: האם יחול הכלל או החריג?
ד"ר סוזי נבות מהמכללה למנהל הסבירה ל-ynet כי "הכלל לגבי תקופת כהונת הכנסת ומועד הבחירות הוא, שהכנסת מכהנת 4 שנים מיום היבחרה, ומועד הבחירות הוא בחודש חשון של השנה שבה תמה כהונת הכנסת היוצאת - והכוונה היא על פי השנה בלוח העברי.
היינו- אם הבחירות נערכו בינואר תשס"ג, הן צריכות להיערך שוב בשנת תשס"ז בחודש חשוון –קרי נובמבר 2006.
"זהו הכלל, אבל לכלל הזה יש חריג, והוא, כאשר הכנסת מתפזרת על ידי חבריה לפני גמר התקופה שלה. במקרה כזה לפי סעיף 36 לחוק יסוד: תהיה תקופת כהונתה של הכנסת שלאחריה, עד לחודש חשון הקרוב שלאחר גמר ארבע שנים מיום הבחירה. היינו- אפשרות למשוך את זמן כהונתה של הכנסת שבאה לאחר זו שהתפזרה עד אפילו חמש שנים".
לדברי ד"ר נבות, "השאלה במקרה שלנו היא האם יחול הכלל: נובמבר 2006 או ה"חריג" – נובמבר 2007?".
ח"כ אופיר פינס אמר ל-ynet בתגובה לידיעה כי הכנסת צפויה להתפזר בשנת 2006: "אני מברך על כך שהסיוט התקצר בשנה. הכנסת הנוכחית מועלת בתפקידה בקביעות ואינה מצליחה למלא את משימותיה. לצערי הכנסת נותנת גיבוי אוטומטי לממשלה ואני שמח לשמוע שהסיוט יימשך רק עד 2006".
המרוויח הגדול: שמעון פרס?
המערכת הפוליטית נכנסה לסחרור קל בעקבות האפשרות לקיצור הקדנציה, אולם התעשטה במהירה, מתוך הנחה שהקיצור אינו נושא משמעות מיוחדת בטווח הקרוב. "ממילא", אמרו גורמים בקואליציה, "אין במדינה הזאת שום תוכנית לטווח ארוך. שלושה שבועות נחשב לתכנון אסטרטגי, ושלוש שנים זה כבר נצח. שום דבר לא מתוכנן כאן מעבר למחרתיים, חוץ מאשר אולי התוכניות להנחת פסי רכבת".
אם אכן יוקדמו הבחירות, ויערכו כבר בנובמבר 2006, המרוויח העיקרי עשוי להיות המועמד הנצחי, שמעון פרס. אפשר שבמקרה זה, הארכת כהונתו כיו"ר העבודה עד סוף 2005 מבטיחה למעשה את מועמדותו לראשות הממשלה מטעם המפלגה. "פרס יכול לבוא אז ולומר שאין טעם לבחור מנהיג חדש למפלגה, עשרה חודשים לפני הבחירות", אמרו גורמים בעבודה.
מנגד, גורמים אחרים במפלגה טוענים כי דווקא בתקופה זו, כאשר הבחירות הולכות ומתקרבות, תוכל העבודה לבחור את מנהיגה ואת מועמדה לראשות הממשלה. בהקשר זה עולה שוב שמו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק.
למרות שאופוזיציה מטבעה אמורה לשאוף להחליף ממשלה, בעבודה מודים כי לפחות בינתיים, המפלגה אינה ערוכה לבחירות, בשל מצבה הכלכלי הרעוע ומעמדה בסקרים. גם יח"ד, האיחוד החדש בין מרצ לתנועת שח"ר של יוסי ביילין, אינה מוכנה עדיין לבחירות, שכן טרם נקבע מי יעמוד בראשה - ביילין או רן כהן, והמפלגה טרם מיצבה עצמה בדעת הקהל.
לעומתן, בליכוד ובשינוי ערוכים לבחירות הן מבחינה כלכלית והן ארגונית, אך גם שם לא ששים לבחירות מהירות מדי. בליכוד מדברים ממילא על בחירות מוקדמות, לאור הפרשות השונות בהן מעורב ראש הממשלה ובשל חוסר יציבותה של הקואליציה מאז פרסם שרון את תוכניתו לפינוי ההתנחלויות ברצועת עזה. עם זאת, מספר חברי-כנסת בשתי המפלגות יודעים היטב כי הם עלולים לאבד את מקום עבודתם.
לפנייה לכתב/ת 
