המדינה: לא ניתן לקבוע רף ל"קיום מינימלי בכבוד"
למרות הכפפה שהשליכו ארגונים חברתיים למדינה בצורת עתירה לבג"ץ, בתשובתה היום היא נמנעת מהגדרתו המוחלטת של קו העוני. "להגדרה כזו אין אחיזה בדין", אומרת המדינה ומבהירה מדוע אסור לכמת את "הקיום בכבוד" במספרים. האגודה לזכויות האזרח: משרד האוצר שם עצמו כעומד מעל החוק ומעל לכל ביקורת שיפוטית
המדינה נמנעת מלקבוע רף של "קיום בכבוד": בתשובתה לבג"ץ בצהריים (יום ב') בנוגע לעתירות של ארגונים חברתיים, אומרת המדינה כי לא ראוי לקבוע עקרון כמותי מסוג זה - שאינו קיים בשום מקום בעולם, לפיכך היא מבקשת לדחות את העתירה.
המדינה טוענת בתשובתה כי בכל העולם לא קיים רף שכזה, וכי להגדרתו "אין אחיזה בדין". עוד טוענת המדינה שאסור שבית המשפט יתערב בשאלה, שעליה אמונות הממשלה והכנסת, בשל פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות.
המדינה אומרת כי ישנם פתרונות רבים לטיפול בעוני - פתרונות דיור, סעד וחינוך. כמו כן היא מדגישה כי לנושא יש "השלכה כספית מיידית וברורה, וכן הוא טומן השפעות ישירות על שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בישראל, העסקת עובדים זרים ומגמת הגידול בהוצאה הציבורית על קצבאות".
את העתירה בעניין הגישו ארגונים חברתיים וארגוני זכויות אדם - מחויבות לשלום ולצדק חברתי, האגודה לזכויות האזרח והתנועה למלחמה בעוני.
שופטת בית המשפט העליון, דליה דורנר, הזהירה בעבר את המדינה כי תפסוק צו מוחלט המורה למדינה להגדיר במונחים כספיים מהו סף קיום מינימלי בכבוד, אם לא תגיש את תשובתה. אך דורנר, השופטת הדומיננטית בהרכבים שדנו בעתירה זו, צפויה לפרוש מתפקידה בסוף החודש.
שר הרווחה, זבולון אורלב, הבהיר היום כי התנגד לתשובת המדינה לבג"ץ כפי שהוגשה: "הטיוטה שהועברה לעיוני אמש לא מקובלת עלי ושוחחתי על כך עם היועץ המשפטי לממשלה", אמר אורלב.
"אני לא יודע אם קיימת פרוצדורה בה אני יכול להגיש תצהיר נפרד מטעם משרדי, אך אם לא יתקבלו הערותי, אשתמש בכל הכלים העומדים לרשותי כדי שהעולם ידע את עמדתי".
עוד הוסיף אורלב: "אני לא יכול לחתום על תצהיר שיש קיום בכבוד לכל אזרח, כשישנם דרי רחוב שלא הכרנו אותם בעבר, כשיש אנשים בחוסר בטחון תזונתי חמור, כשיש אנשים שקר להם בחורף.
המדינה צריכה לתת לשירותי הרווחה כלים לפתרונות נקודתיים. באים כיום אנשים ללשכות הרווחה בגלל ניתוקי מיים וחשמל, ואלו לא יכולים להתקיים בכבוד, ואין לנו פתרונות לתת להם. המדינה אומרת בטיוטת התשובה שיש לה פתרונות- בבתי תמחוי, בהנחות בארנונה, בלשכות הרווחה, ואני אומר שאין מספיק פתרונות".
עורך הדין בניש אבישי, מארגון מחוייבות לשלום ולצדק חברתי, אמר בתגובה: "עמדת המדינה, לפיה היא חסינה מביקורת שיפוטית גם כאשר היא פועלת ברשלנות, ללא נתונים וללא כל סטנדרט מחייב, כשהיא מקצצת באופן דרסטי את גמלת הקיום של משפחות מעוטות הכנסה - אינה מתיישבת עם עקרונות בסיסיים של הגבלת כוחו של השלטון ושמירה על זכויות היסוד".
האגודה לזכויות האזרח מסרה בתגובה כי היא רואה בתשובת המדינה כפי שהתפרסמה משום זריית חול בעיניים. "במשך למעלה משנה משרד האוצר התחמק שוב ושוב ממתן תשובה על השאלה מהו סף קיום אנושי בכבוד. גם לאחר שבית המשפט הכריחו להשיב, ביקש משרד האוצר דחייה לאחר דחייה, מבלי שהיה בכוונתו לענות על השאלה", אמרו באגודה.
"משרד האוצר שם עצמו כעומד מעל החוק ומעל לכל ביקורת שיפוטית", אמרו באגודה. "אין המדובר כאן בנושא של הפרדת רשויות והאגודה לא מנסה להחליף את הרשות המבצעת או הרשות המחוקקת והרשות השופטת. המטרה היא לבקר החלטה שהתקבלה ברשלנות שהיא הרת גורל. החלטה זו פוגעת במשפחות רבות בצורה קיצונית והיא התקבלה, כפי שהמדינה כבר הודתה בפני בית המשפט, ללא כל תשתית עובדתית. על כך אנחנו מבקשים את ביקורת בית המשפט", לשון תגובת האגודה.