שירו של רן

רשמו לפניכם את השם הבא: רן דנקר. הצעיר, שזכה לחשיפה צילומית ראשונה בעיתוננו ("פנאי פלוס" 755), הולך "לעשות את זה". ההוכחה היתה בהקלטת "עוד מעט" (מילים: ברק פלדמן, לחן: יוני בלוך), שיר הנושא לסידרה "השיר שלנו" ב-YES, העומדת להתחרות מול "מיכאלה", יצירת הכבלים.

בשעה שכמה צלמי עיתונות עטו על כוכבת הדרמה נינט טייב, ישב לו דנקר בפינה, מבויש ועדיין אלמוני. אחר כך התייצבו השניים לצילום משותף באולפן. כדי להשרות אווירה רומנטית בקרב הצלמים, זימרו חלושות: "עוד תראה שיום יגיע / ומכל קצוות רקיע / כולם יבואו / להריע לכבודך / ואתה תיתן להם / את כל מה שיש בך / אף אחד כבר לא ישכח אותך...".

באגף יחסי הציבור של YES לקחו כנראה את הטקסט ברצינות, ולמדורי הרכילות החלו לטפטף אייטמים לא רלבנטיים, כמו ניסיון לשדך בין דנקר לנינט. דנקר, 20, לא מרבה לקרוא עיתונים, בטח שלא מדורי רכילות, ואם לעשות סדר בדברים - כבר שלוש שנים יש לו חברה בת גילו, נעמי הרצברג. "אין לי מושג מה כותבים עלי", הוא מצטנע, "חברים מעדכנים אותי מה קורה וקיבלתי טלפונים מאנשים שלא היו איתי בקשר הרבה זמן".

דנקר נולד ב-7.1.84 בארה"ב, בן יחיד להוריו, השחקן הוותיק אלי דנקר (שכיכב ב"לגעת באושר") ודלית, עוסקת באיפור קבוע. לאחר גירושי הוריו גדל עם אמו בנתניה (דנקר נשוי היום למיכל ומנישואין אלה הוא אב לשני בנים, ירדן וסתיו). רן מספר שמגיל צעיר התעסק במוסיקה ובמשחק. "אני חושב שהכישרון זה משהו שאתה נולד איתו. אחרי בית הספר היינו יושבים כמה חברים ומנגנים, מקליטים באולפן ביתי, בעיקר מוסיקת רוק, מושפעים מ'לד זפלין'. יש לי כמה שירים מקוריים, אבל לא הייתי רוצה להוציא אותם בשלב הזה. לפני הצבא למדתי משחק באופן פרטי אצל אייל כהן. רציתי להיכנס לתחום, להתחיל ללכת לאודישנים. חברה של אמא שלי שידכה אותי לפני שנתיים עם הסוכנת שלי, זהר יעקובסון".

ההיכרות עם יעקובסון (שום קשר משפחתי לכותבת שורות אלו) הביאה לדנקר השתתפות בכמה פרסומות ופרומו פרובוקטיבי שליווה את עליית שידורי ערוץ 10, בו התפשט כמעט לגמרי. אחר כך התגייס לצבא, פרש, ואז באו האודישנים ל"השיר שלנו".

"זה היה בשלב די מאוחר של האודישנים, רצו מישהו שיודע לשיר ולשחק", הוא מסביר את מינויו לתפקיד זוהר להט, הקיבוצניק שבחבורה. עד עתה העביר יומיים תמימים של צילומים, שכללו סצינה אחת עם נינט. "מבחינתי, זה ממש כבוד. פעם ראשונה הקלטתי באולפן מקצועי. זו היתה חוויה ונהניתי לעבוד עם טל ירדני, מפיק השיר. על הסט יש חיבור נפלא בין האנשים וגם עם הבמאי, יואב צפיר".

איך התחברת לדמות הקיבוצניק?

"אצלי זה בשורשים. אמא שלי מקיבוץ האון, ויש לי סבא וסבתא שם. כילד ביליתי שם המון. אומרים עלי שאני הקיבוצניק של המשפחה".

ואבא נותן עצות?

"אבא מבסוט, איחל לי הצלחה. עוד לא יצא לנו לשבת ולדבר על העניין בצורה רצינית".

אתה מבין שאתה הולך להיות כוכב, עם כל ההשלכות?

"אני מבין מה הולך להיות, אבל המוטו שלי הוא להתעסק כמה שיותר בצדדים המקצועיים ולהישאר צנוע. להמשיך להיות על הקרקע. כוכבים יש רק בשמיים". 

בשם האב

נתת לו עצות?

"הוא עשה אודישנים. קיבלו אותו בזכות עצמו, ויש לו במאי מצוין, יואב צפיר. הוא לא צריך עצות ממני, שיקשיב ליואב. אני מקווה שהסידרה תצליח. זה הכי חשוב, זה פתח לבאות. שמחתי גם לשמוע על הליהוק: טוביה צפיר, עליזה רוזן, עם כולם עבדתי. הם מכירים את רן כתינוק".

אז אולי גם אתה תשתתף בסידרה?

"נדון בזה... כרגע אני מתכוון להישאר כאן".