היועץ מזוז: לא ניתן לקיים משאל עם ללא חקיקה

את הדברים הבהיר מזוז במכתב למנהל לשכת ראש הממשלה, דב וייסגלס, אשר ביקש ממנו לבדוק את הנושא, בשל תמיכתו של ראש הממשלה שרון בקיום משאל עם על תוכנית ההתנתקות שהציג, ובייחוד בנושא פינוי ההתנחלויות בעזה.

במכתב ששלח לפני מספר ימים ליו"ר ועדת החוקה, ח"כ מיכאל איתן, כתב שרון: "אני בוחן בחיוב קיומו של משאל עם בנושאים מדיניים, זאת כדי לתת ביטוי לשותפות האזרחים בהחלטות גורליות על עתיד המדינה, ולהעניק תוקף מוסרי גדול יותר למהלכים המדיניים שעל הפרק. עם זאת, ראש הממשלה מתכוון להביא כל הסכם מדיני לאישור הכנסת".

המכתב לאיתן נשלח בעקבות פנייתו לשרון, כדי לבחון את עמדתו בנושא הצעת החוק שהגיש. איתן הניח כבר לפני שבועיים את הצעת "חוק יסוד: משאל עם" על שולחן הכנסת. בפנייה לשרון, כתב איתן: "אבקשך לשקול את העמדה על פיה, לאחר שהממשלה והכנסת יקבלו החלטה הכרוכה בפינוי יישובים, ובטרם יישומה, תובא החלטה זו למשאל עם".

על פי הצעת החוק שהגיש איתן, "החלטת הממשלה בנושא טעונה את אישור הכנסת בהחלטה שתתקבל ברוב של 70 חבריה. לאחר מכן, משאל העם ייערך במועד שתקבע הכנסת, שיהיה לא פחות מ-30 יום ולא יותר מ-45 יום אחרי קבלת ההחלטה על-ידי הכנסת".

עוד נכתב בהצעה כי "זכאי להשתתף במשאל עם מי שרשום בפנקס הבוחרים לכנסת. החלטת הממשלה והכנסת יפורסמו ברשומות ויובאו לידיעת הציבור בדרך שיורה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת 21 ימים לפחות לפני מועד משאל העם.

"הבוחר במשאל העם יצביע 'כן', שמשמעו תמיכה במתן תוקף להחלטת הממשלה, או 'לא', שמשמעו התנגדות למתן תוקף להחלטה. היה מספר מצביעי ה'כן' גדול ממספר מצביעי ה'לא', יינתן תוקף להחלטת הממשלה". המועד המדויק לעריכת המשאל לא נקבע בחוק היסוד עצמו, כדי לאפשר לכנסת גמישות מסוימת.