סרטן השד: בקרוב התרופה?

שנים ארוכות התהלכה תמי רימון בתחושה שבגיל 35 אירוע דרמטי ישנה את מסלול חייה – אולי מפני שאמה נפטרה כשהיתה באותו גיל, ואולי מפני שגיל 35 מסמל נקודת-שיא בחיי כל אדם. ואכן, הגיל המיוחל הגיע. חברה לחיים וילדיה של תמי החלו להתלונן על כך שהיא דוחה כל מגע עמה. "אל תגעו בי פה, ואל תגעו בי שם", היתה מצווה עליהם ולא מפרשת. היא הרגישה שמשהו מקנן בתוכה – אך רק בספטמבר באותה שנה, התחוור לה שהצטרפה לסטטיסטיקה המאיימת.

"שלחתי את הילדים לבית-הספר. הייתי לבד בבית והחלטתי שעכשיו אני מתפנה לעצמי", משחזרת רימון, "אספתי את כל שביבי המידע שאי-פעם היו לי על סרטן השד, ונכנסתי להיבדק תחת המים הזורמים". באותה מקלחת הבינה מדוע נרתעה כל כך ממגע: מישוש קל גילה גוש בצד שמאל, שלא הורגש בצד השני. "יש כאלה שאומרים ציסטה, יש כאלה שחושבים על גוש שומני, אבל לי היה ברור שזה סרטן-שד. זו היתה נבואה שכאילו חיכיתי לה. פשוט ידעתי. במובן מסויים, זו היתה הקלה. כל השנים הייתי בטוחה שאמות בגיל 35. והנה – הבנתי שאני רק חולה, ואולי זה סימן שנותנים לי הזדמנות שנייה".

לראשונה – ירידה בתמותה

רימון נשלחה מבדיקה אחת לשנייה, החל מביקורים אצל רופאים ועד בדיקות ממוגרפיה, אולטרסאונד וביופסיה. אחרי כמה שבועות נאלצה לעבור כריתת-שד ואחריה טיפולים ממושכים של כימותרפיה אגרסיבית, השתלת מח-עצם, הקרנות, ניתוחי שחזור וטיפולים בדלקות. שנה שלמה נמשכו הטיפולים.

שבע שנים חלפו מאז תחילת הטיפולים ותמי מרגישה בריאה מתמיד. היום היא מתרגשת מהמחשבה אודות המאבק הכלל-עולמי בסרטן השד, מאבק שהביא למהפכה של ממש. "סוף סוף העולם אומר שאי-אפשר לוותר על כל-כך הרבה נשים חולות, עד כדי כך שהיום הטיפול הפך ממש לאישי".

בדצמבר אשתקד התכנסו 6,000 רופאים מ-81 ארצות בעיר הציורית סן-אנטוניו שבטקסס, לכנס סרטן השד העולמי. להם, המספרים האימתניים היו נהירים היטב: מעל למיליון נשים ברחבי העולם מאובחנות מדי שנה כסובלות מסרטן השד ואחת מכל שמונה נשים תחלה. אבל יחד עם הנתונים המבהילים, נמסרה גם בשורה מעודדת: לראשונה, נרשמה ירידה בתמותה מסרטן השד ברחבי העולם.

סרטן השד הוא השני בשכיחותו אצל נשים (סרטן העור הוא הראשון) וגורם המוות השני בשכיחותו אחרי סרטן הריאות. בקרב נשים בגילאי 40 עד 59, סרטן השד הוא גורם המוות המוביל. "כולנו מכירים חולות בסרטן השד", אומרת ד"ר בלה קאופמן, אונקולוגית מהמרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר, שהשתתפה בכנס בסן-אנטוניו.

עדיין לא ברור כיצד הפך סרטן השד לאחת המחלות הקטלניות הנפוצות בעולם. מה שכן ידוע הוא שסרטן השד נפוץ יותר בעולם המערבי. נתון זה הביא להשערות לפיהן אורח החיים המשופע במזון מעובד ושומני, גיל נישואין והריון מאוחרים, כמו גם השימוש בגלולות, הם הגורמים לתחלואה השכיחה. עם כל אלה, הגורם הדרמטי מכולם הוא כנראה הגורם הגנטי. בעידן הגנום האנושי ומיפויו, ניתן כיום לזהות גנים פגומים (מוטציות), האחראים להופעת סרטני-שד.

מלת המפתח, אומרים החוקרים, היא איבחון מוקדם. הוא, ורק הוא, מציל מיליוני נשים מהגרורות המאיימות. אם הגידול נתפס עוד בהיותו מזערי, הסיכוי לריפוי מוחלט עשוי להגיע גם ל-95 אחוז ויותר. מאז הטמעת התוכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד בישראל, ניכרת ירידה במספר המקרים החדשים המאובחנים. לדברי ד"ר גדי רנרט, ראש התוכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד, נערכו עד כה קרוב ל-2 מיליון בדיקות ממוגרפיה לנשים בישראל, מהן כ-225 אלף בשנה האחרונה בלבד.

מתוך 2,523 מקרי סרטן השד שדווחו בשנת 2001, 690 התגלו דרך בדיקות במסגרת התוכנית הלאומית. "חולות אלו התגלו בשלב מוקדם", אומר רנרט, "80 אחוז מהגידולים התגלו כאשר היו קטנים משני סנטימטרים". גידולים כאלו רגישים מאוד לטיפול בהקרנות וכימותרפיה, ואחוזי ההצלחה של הריפוי עולים.

בשנים האחרונות הצטרפה ישראל למדינות מערביות הקוראות לנשים בגילאי 50 ומעלה לבצע צילום ממוגרפיה לאיתור גידולים. אלא שהבדיקה אינה מדוייקת לחלוטין. את בדיקת הממוגרפיה עומד להחליף בשנים הקרובות מכשיר ה- -MRI המכשיר מסוגל לבצע הדמייה תלת-מימדית של השד ולאתר גידולים נסתרים שהממוגרפיה לא איתרה. מכשיר ה- MRI יחליף בעתיד גם את הליך כריתת השדיים שאותו נאלצות לעבור נשים שבמשפחתן שכיחות גבוהה של סרטן השד. אלא שעלות הבדיקה היקרה במכשיר ה- MRI מונעת בשלב זה את הכנסתה לסל הבריאות הישראלי.

חשיבות האבחון המוקדם באמצעות מכשיר ה- MRI בולטת במיוחד בקרב נשים הנושאות את הגן לסרטן השד. אצל נשים אלה קיים סיכון של 60 עד 80 אחוז ללקות בסרטן השד. המספרים גבוהים יותר בקרב נשים בעלות היסטוריה משפחתית של סרטן שד.

"החשש באוכלוסיה הישראלית והעולמית הוא עצום", אומר פרופ' ברוך קליין, ראש החוג לאונקולוגיה באוניברסיטת תל-אביב. "נשים חוששות לעשות ממוגרפיה בשל הפחד מהתוצאה, וכאן טמונה הטעות האמיתית, משום שהממוגרפיה מגלה גידול זעיר, ומאפשרת לקטול אותו ולהאריך חיים באמצעות הכימותרפיה. רבים אינם מבינים שסרטן השד הוא מחלה כללית של הגוף".

כימותרפיה: מאז ולתמיד

אחת מפריצות הדרך בטיפול הכימותרפי בחולות סרטן השד היא בתרופה בשם "טקסוטר". על פי התוצאות שדווחו לראשונה בכנס בסן-אנטוניו, הצליחה התרופה, המופקת מעץ אורן, להאריך את חיי המטופלות בשיעור הגבוה בכ-33 אחוזים מהטיפולים האחרים.

פרופ' סטפן ג'ונס, ראש המרכז לחקר הסרטן בטקסס, היה אחד מעורכי המחקרים שגילו את הממצאים החדשים ב"טקסוטר", במחקר שנערך במשך 55 חודשים ב-20 ארצות, בהן ישראל. "התוצאות מאוד משמעותיות", אומר פרופ' ג'ונס. "בכל המחקרים שערכנו גילינו שהתרופה מכילה מרכיבים פעילים מאוד כנגד גידולי סרטן השד, הרבה יותר מהתרופות האחרות – מה שהופך אותה לצעד נוסף במאבק. חשוב לי להדגיש שככל שיותר נשים יבצעו ממוגרפיה ברחבי העולם, וככל שנגלה את הגידולים בשלב מוקדם יותר, כך התרופות העומדות לרשותנו תהיינה יעילות יותר, ובהן ה'טקסוטר', שהראתה תוצאות מעולות גם בנשים שבהן סרטן השד טרם התפשט בגוף".

אישיות הגידול

המחקר המתקדם בסרטן השד המציא כלים המאפשרים לנבא את התנהגותו של הגידול הסרטני ולחזות אם יהפוך לאלים, או שמא יחיה בסימביוזה רבת-שנים עם שאר תאי הגוף.

"לכל גידול אישיות משלו", מסבירה קאופמן, "הוא עשוי להיות תוקפני ולהתפתח מהר מאוד למחלה עם גרורות שממנה לא נרפאים באופן מוחלט, והוא יכול להיות איטי ולא לעשות צרות". עד לשנה האחרונה, השתמשו הרופאים באמצעים לא מדוייקים. לצורך כך נאספו נתונים על גודל הגידול ומספר בלוטות הלימפה - בלוטות השייכות למערכת החיסון ומפוזרות בגוף. אולם כיום, בעידן הגנום, ניתן כבר לזהות משפחות של גנים, המנבאים התנהגות שונה של גידול. כך למשל זוהתה לאחרונה משפחה של גנים המציינת אם הגידול מסוגל לחדור לכלי-דם ומשם להתפשט ולשלוח גרורות.

אלא שבכך לא תם תפקידו של הגן המנבא: על-פי דיווחי חוקרים, הצליחו רופאים לטפל בגנים האלימים באמצעות תרופה חוסמת. "הכיוון הוא לתת חותמת לכל גידול", אומרת ד"ר קאופמן, "החותמת מורכבת מאופי הגנים, ולכל חותמת נתפור תוך כמה שנים טיפול אינדיבידואלי, שיתאים אך ורק לחולה מסויימת".

בימים אלו נבדקת טכנולוגיה חדשה, העושה שימוש באותה "חותמת גנטית" כדי לנבא את אישיותו של הגידול. השיטה שפותחה בחברה בקליפורניה, בוחנת דגימת גידול (ביופסיה) ומאפיינת את מידת אלימותו.

בסופו של דבר תאפשר השיטה לוותר על טיפולים כימותרפיים או הקרנות לחולות שבהן נמצא גידול בלתי-מזיק, בעוד שאצל אחרים ידרשו ממצאי "החותמת הגנטית" פעילות אגרסיבית. הטכנולוגיה החדשה תאפשר גם לקבוע לאילו תרופות רגיש הגידול, ולאילו לא יגיב כלל.

לא מדע בדיוני

תום עידן סרטן השד כבר איננו בגדר אוטופיה. החוקרים תמימי-דעים, כי בתוך שני עשורים, ניתן יהיה למנוע את המחלה כליל. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות הראו, כי מתן טיפול הורמונלי במינון גבוה לנשים המצויות בסיכון גבוה, הצליח להפחית את הסיכון ללקות בסרטן השד בשיעור של 40 אחוזים ויותר. הטיפולים הגנטיים, המתפתחים בקצב מדהים, יאפשרו לחסום את "הגנים המשתוללים", ההופכים כל גידול זניח לאלים ולמנוע את התפשטות גרורות הסרטן בגוף. הבשורה לפיה שיעור התמותה מסרטן השד נמצא בירידה, מסמלת לדעת החוקרים את התוצאות החיוביות.

"העתיד הולך להיות טוב יותר", אומר פרופ' ג'ונס, "אנו נהיה עדים לטכניקות MRI חדשות שיגלו גידולים זעירים, הניתוחים להסרת הגידול ישוכללו, וגם תחום ההנדסה הגנטית יאפשר לשנות גנים פגומים שהיו עלולים להוליד גידולי סרטן. זה אמנם נשמע כמו מדע בדיוני, אבל הקצב לו היינו עדים במחקרים של השנים האחרונות רק יתגבר".

"מטבע הדברים, הטיפול בסרטן נעשה בצעדים קטנים", מסכם פרופ' קליין, "מהבחינה שלנו, הרופאים והחוקרים, אין מהפכות, אבל יש כיוון ברור. אנחנו בעידן של שינויים מתמידים, וכל הזמן רואים צעדים לאבחון וריפוי טובים יותר. לראיה, התמותה מסרטן השד מתחילה לרדת, למרות ששיעור הגילוי נשאר בעינו. העתיד באמת נראה מבטיח".

הכי חשוב: הגילוי המוקדם

 "המודל שלנו במלחמה בסרטן המעי הגס, הוא המלחמה בסרטן השד. המטרה שצריכה לעמוד לנגד עינינו היא הגברת מודעות והיענות הציבור לגילוי סרטן המעי הגס, עד לרמה הקיימת בעניין סרטן השד", הכריז אתמול שר הבריאות, דני נוה, בפתיחת "חודש המודעות לסרטן המעי הגס" של האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות.

סרטן המעי הגס הוא הגידול השני בשכיחותו בקרב האוכלוסייה בישראל. קודמים לו רק סרטן השד אצל נשים וסרטן הערמונית אצל גברים. מנתוני משרד הבריאות עולה, כי בשנה האחרונה אובחנו בישראל כ-3,200 גברים ונשים שחלו בסרטן המעי הגס. כ-1,900 נפטרו מהמחלה.

כיום נמצאת מדינת ישראל במקום הרביעי בעולם מבחינת שכיחות המחלה. לדברי ד"ר מיכה ברחנא ממשרד הבריאות, "התנהגות גילוי נכונה יכולה לחסל לחלוטין את סרטן המעי הגס, שהגורמים העיקריים להבשלתו הם הרגלי תזונה לקויים, השמנת יתר, עישון וחוסר פעילות גופנית".

המחלה שכיחה במיוחד מגיל 50 ומעלה והסיכון לחלות בה עולה עם הגיל. מתחילת החודש הועברה הנחיה בקרב רופאי המשפחה בקופת-חולים כללית, להפנות כל מטופל מעל גיל 50 לבדיקת סרטן המעי הגס. על פי ד"ר גדי רנרט, מנהל המרכז הארצי לבקרת סרטן בשירותי בריאות כללית, היענות הציבור להפניה עדיין נמוכה מאוד ונעה סביב ה-20 אחוז. "כך היה בזמנו גם בעניין הממוגרפיה לגילוי סרטן השד, שם נעה ההיענות כיום סביב ה-65 אחוזים", הסביר.

הכותב היה אורח חברת "אוונטיס"