שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    עלה ירוק (וחוקי): למה כולם רצים אחרי הגת?

    הוא מחזק את כוח-הגברא, ממריץ, מרגיע, מפחית תיאבון. כך לפחות מדווחים אלפי הישראלים שמכורים לגת, אחד הצמחים המבוקשים ביותר בארצנו. פרטים: הוא נולד באתיופיה, חביב על יוצאי תימן, יש שלושה זנים שלו ומחיר חבילת עלים בתקופת החורף יכול להגיע ל-100 שקל. השבוע, למרות התנגדות משרד הבריאות, התיר שר החקלאות לייבא גת לארץ

    היכונו, היכונו. עלי המריחואנה - אאוט. העלה הסלבריטאי החדש בארצנו הוא גת. בתקופה האחרונה הסם העממי הזה הפך "אין" בישראל. אולי בגלל המצב הכלכלי, שהרי אחת מסגולותיו של הגת, כידוע, היא יכולתו להשכיח מלב המשתמש את קשיי החיים. הגת עלה לכותרות השבוע לאחר ששר החקלאות, ישראל כ"ץ, החליט שהעלים הירוקים הם בעיה בוערת. לדבריו, מאות אנשים פנו למשרדו, התלוננו על מחסור חמור בגת בשוק וטענו כי בלי לעיסת העלים "חייהם אינם חיים". רחמיו של כ"ץ נכמרו, ולמרות שבעבר משרד הבריאות הכריז כי גת הוא סם מסוכן ואסר על ייבואו לישראל, הוא הורה מיידית לאשר ייבוא גת לישראל. העיקר שהעם יהיה מאושר.

     

    עלי גת נלעסים בדרך כלל במדינות ערב. בתימן, למשל, כמות הלועסים היא הגדולה בעולם. נשיא תימן, עלי עבדאללה סאלח, סיפר בראיון עיתונאי כי הוא מתמודד עם מצבה הכלכלי הקשה של ארצו וקשייו האישיים בלעיסת גת. עם זאת, הוא התחייב להיגמל מהרגל זה, משום שלעיסת העלים הללו, לדבריו, מעודדת עצלות, פנטזיות וגורמת לבזבוז זמן וכסף. האתיופים, שקוראים לגת צ'אט, רואים בו ענף תעשייה, שמשגשג בשנים האחרונות.

     

    ייצוא הגת לתימן מכניס לקופתם 5.7 מיליון דולר מדי שנה. התימנים והג'יבוטים מייבאים מאתיופיה את הגת שלהם, למרות שהיסטורית מקורו בתימן. לפי דו"ח של קרן הצדקה הבינלאומית "אוקספס", מדי יום מייצאת אתיופיה לבריטניה טון צמחי גת. חלקם, אגב, עושים את דרכם לישראל בדרכים לא חוקיות.

     

    "האתיופים מספקים כיום לתימן את הגת", אומר פרופ' חגי ארליך, חוקר לענייני אפריקה מהאוניברסיטה העברית. לדבריו, הגת חדר מאתיופיה לתימן במאות האחרונות והוא נלעס שם בעיקר בימי חג ובימי שישי. הגת הטוב ביותר הוא זה שמגיע מדרום אתיופיה, מאיזור הרר, ולכן מחירו גבוה. שלושה סוגי הגת העיקריים הם: "אבו מסמר", "אוודאי" והגת הרגיל. הגת "אבו מסמר" הוא החזק והיקר שבהם ומחירו בארץ מאמיר עד 100 שקל לצרור שמשקלו כ-200 גרם. לדברי המשתמשים בו הוא גורם לזקפה במשך שעות ארוכות, אפילו לאנשים שגילם מופלג.

     

    "גת הוא סם ממריץ שאינו ממכר", אומרת הסקסולוגית ד"ר איריס בראון. "כבר הרמב"ם הזכיר אותו כחומר שמרחיב את כלי-הדם. וכידוע, הרחבה של כלי-דם מאפשרת זקפה. בעדה התימנית גם נשים לועסות גת. ולדברי יודעי דבר, זה 'מרכך' אותן, מפייס אותן ומקטין את התנגדותן לפעילות מינית. בקיצור, כשהן לועסות, קל יותר לגרות אותן מינית. בארץ גם עדות אחרות הצטרפו לחינגה של הגת, ואני נתקלת בפציינטים צעירים שלועסים".

     

    משלוחים עד הבית

     

    בשכונת שעריים ברחובות מכריזים שלטים ענקיים על הכביש הראשי על מכירה של גת משובח. אפשר לראות שם, על עמודים ועצים, גם מודעות קטנות עם מספרי טלפון של סוחרים, שעושים משלוחים של גת עד הבית. ברחובות ובפרבריה – שעריים, מרמורק, כפר גבירול, עקרון ואושיות – מקומות מושבם של יוצאי תימן, יש לקוחות קבועים. מביני עניין טוענים שמדובר בתעשייה שמגלגלת אלפי שקלים ביום, כאשר כמה סוחרים גדולים הם המפיצים העיקריים.

     

    עוד ניתן למצוא גת ביישובים כמו טירת שלום, פרדסיה ואליכין – מעוזים בולטים של יוצאי תימן. דונמים שלמים של שיחי גת נשתלו שם בשנים האחרונות על קרקע שבעבר שימשה לפרדסים. גם בחצרות הבתים שם יש מי שמגדלים את הסם הטבעי המעורר הזה.

     

    שלומי מחדון, שכתב והלחין בעבר כמה שירים בולטים בנוף הזמר הים-תיכוני ("המורי" לדקלון ו"בחיים צריך מזל" למרגול), מוצא כיום את פרנסתו במכירת גת. "זו פרנסה טובה", הוא מעיד. בראש-העין, עוד מעוז מובהק של צרכני גת, אפשר להשיג חבילות גת כמעט בכל פיצוצייה המכבדת את עצמה. אלא שלעומת "השכנים לגת" מרחובות, בראש-העין לא מגדלים גת בכמויות מסחריות, אלא יותר צורכים אותו. למעט כאלה שמגדלים איזה שיח או שניים בחצר ביתם.

     

    זננך מקונן, החיים יבין של מהדורת החדשות בטלוויזיה באתיופיה, חי כיום בארץ. "השתמשתי הרבה שנים בגת בין מהדורה למהדורה, אבל הפסקתי עם זה", הוא מספר. "הגת הורס את השיניים. כל מי שלועס גת, שיניו מתפוררות בגיל מסוים. יותר מזה, השמועות כאילו גת עוזר בקיום יחסי-מין לא הוכיחו את עצמן. מה שכן, במדינות עניות כמו אתיופיה הסם הזה משכיח מאנשים את המצב".

     

    במחנה יהודה בירושלים עומדים כל יום שישי בתור עשרות אתיופים ותימנים לקנות גת אצל איתמר אלמיהו, בעל חנות קטנה בשוק. "באים גם הרבה חולי סכרת וחולי סרטן, שהגת עוזר להשכיח מהם את הכאב", אומר אלמיהו. אני יודע שאנשים לועסים בימי שישי ושבת, כי אז הם לא עובדים. אחרת אתה לא יכול לעבוד, כי הראש שלך בעננים". בעבר ניסה אלמיהו לייבא גת מאתיופיה, אך משרד הבריאות והחקלאות מנעו זאת ממנו בטענה שמדובר בסם ככל הסמים.

     

    שאול כהן מתפרנס ממכירת גת בתחנה המרכזית בפתח-תקווה. "הגת האתיופי הוא הטוב ביותר בעולם", הוא קובע חד-משמעית. "זה בגלל האקלים שם. כמעט חצי מהמשתמשים בעולם מעדיפים אותו".

     

    לועסים בצוותא

     

    הבעיה של הגת היא שהוא עונתי. הצמח הזה אוהב חום. קור מייבש אותו. לכן יש מי שמגדלים אותו בחורף בחממות, אבל גת שגודל בחממה פחות איכותי מהגת שצומח באוויר החופשי. המגדלים כבר למדו לייבש את הגת בקיץ, לא לקטוף אותו ולמנוע ממנו מים, כדי שיפרח בחורף. מחירי הגת משתנים לפי העונה. גם משקל חבילה. בקיץ יש שפע ולכן המחיר לחבילה גדולה נע אז בין 30 ל-40 שקל. בחורף יש מחסור, וחבילה קטנה תעלה בין 50 ל-70 שקל.

     

    בין המפורסמים שגת הוא חלק מאורח חייהם: אבנר גדסי, חיים משה, שלומי שבת ופיני חדד. לרוב הם מתקבצים ל"ישיבת תכזינה", שבמהלכה בין השאר נלעסים העלים הירוקים בחברותא. "פעם בשבוע בערב אני נפגש עם הזמרים שלומי שבת ואבי סינוואני וכמה חברים נוספים ואנחנו מתמכרים לעלים", מספר הזמר פיני חדד.

     

    "זה עושה רוגע כזה בגוף. מוציא אותך ממחשבות טורדניות, משחרר אותך מכל הבלאגן היומיומי ועושה לך ראש טוב. נפגשים כל החברים, כל אחד מספר מה עבר עליו השבוע, מדברים על עניינים שברומו של עולם, ובין לעיסה ללעיסה עולים גם רעיונות לשירים חדשים. הרבה להיטים יצאו מהלעיסה הזאת. כדי לכתוב מילים ולחן צריך ראש נקי, והגת פותח אותך למקומות אחרים".

     

    חדד נפגש עם החברים בחדר מיוחד ללעיסת גת בביתו של בן-דודו מייקל בנתניה. "יש לו חדר קטן עם שטיח ווילונות אדומים, כריות וספות עם משענת נוחה, כדי שאפשר יהיה ללעוס בכיף", מספר חדד. "הספות מתאימות ל'תכזינה' וכולנו לועסים באווירה חמימה". גם הזמר שימי תבורי התאהב בגת בשנים האחרונות. "זה עושה גם דברים טובים וגם דברים רעים", הוא אומר. "מצד אחד גת הוא סם מרגיע, ומצד שני הוא גורם לעירנות ולא נותן לישון. זה עושה טוב לסקס, וגם מרזה. סוגר את התיאבון, כי אתה ממלא את הגוף שלך בירק".

     

    משרד הבריאות אוסר, משרד החקלאות מתיר

     

    עשרות טלפונים זרמו אתמול ללשכתו של שר החקלאות ישראל כ"ץ. הפונים הזמינו את השר ל"חגיגות לעיסה" בעקבות הפרסום ב"ידיעות אחרונות" על פתיחת הייבוא לגת.

     

    בעוד כ"ץ מאשר, משרד הבריאות אוסר על ייבוא גת לארץ בטענה שמדובר בסם נרקוטי. אולם לדברי שר החקלאות, האחריות על ייבוא גת מצויה בידי משרדו ולא בידי משרד הבריאות.

     

    בעוד ייבוא גת נאסר עד כה, החוק מתיר לגדלו, לשווקו ולהשתמש בו בארץ. "ברוב המדינות בעולם גת נמצא בפקודת הסמים המסוכנים", אמר אתמול ד"ר מרגוליס, סגן מנהל המחלקה להתמכרויות במשרד הבריאות. "בארץ מצבו שונה, כי כשעלי הגת מתייבשים אין בו סכנה".

     

    המחסור העונתי בגת בעונת החורף יוצר ביקושים גדולים שההיצע המקומי אינו יכול לספק, ולכן גדלים הניסיונות להבריחו. כמה סוחרים שביקשו לייבא ענפי גת לארץ באופן חוקי נענו בשלילה על-ידי משרד הבריאות. בשנת 2001 נעצרו שלושה מבריחים של הצמח המבוקש לארץ, הוגשו נגדם כתבי אישום והם הורשעו ונקנסו בסכומי כסף שונים.

     

    בנתב"ג נתפסו לאחרונה כמה וכמה נוסעים שניסו להבריח מאתיופיה לארץ מזוודות מלאות בענפי גת. ובחודשים האחרונים נתקלו פקחי המכס בתופעה חדשה: מבריחי גת 'מייבאים' את הגת האתיופי לארץ דרך לונדון ובאמצעות בלדרים.

     

    הישראלי החכם מצא שיטה נוספת להחדיר לישראל את הצמח שמשרד הבריאות אוסר: מייבאים את עלי הגת בעטיפת עלי בננות, שאינם נבדקים. "הדבר הזה עלול להרוס את החקלאות הישראלית", טוען מאיר מזרחי, מנהל השירות להסגר צמחים. "משום שבעלים האלה יש חרקים שונים ומשונים, שעלולים לפגוע בסופו דבר בתוצרת המקומית".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מאיר פרטוש
    הזמר פיני חדד בפעולה. "הרבה להיטים יצאו לנו תוך כדי לעיסה"
    צילום: מאיר פרטוש
    צילום: רוני שיצר
    הזמר שימי תבורי. "זה עושה טוב לסקס"
    צילום: רוני שיצר
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים