הוראת קבע: לא קל להיפרד מהבנק
הוראת קבע היא דרך קלה ונוחה לתשלום חשבונות בבנק או בכרטיס אשראי. אבל כשתרצו להפסיק אותה זה לא תמיד יהיה פשוט - עלולים לדרוש מכם את אישורו של בעל העסק להפסקת ההתקשרות או סתם להערים עליכם קשיים
חברות רבות מאפשרות ללקוחותיהן לשלם עבור מוצרים ושירותים בהוראת קבע, או בשמה המדוייק: הרשאה לחיוב חשבון. הסידור הזה נוח למדי: בדרך זו הצרכן לא צריך לזכור לשלם את חשבונותיו הקבועים, לרוץ לבנק או לדואר, או לשבת ליד הטלפון והאינטרנט כדי להסדיר את חובו. מצד שני, נותן השרות יודע שחשבונותיו משולמים כסדרם והוא אינו צריך לרוץ אחרי הלקוח.
צרכן החותם על הרשאה לחיוב חשבון (כמו תשלום הארנונה לעירייה, לחברת החשמל, לחברות הכבלים, הלוויין, מנויים שונים וכמובן חברות הטלפון) נותן למעשה לאותו גורם דריסת רגל בחשבונו.
מסיבה זו עומדת מאחורי פעולה זו קביעה חד-משמעית, שלפיה זכותו של כל צרכן לדרוש מהבנק או מחברת האשראי לבטל את ההרשאה בכל עת. זוהי זכות בסיסית בהגנה על הקניין מצד אחד, ועל התחרות בשוק מצד שני. האפשרות להפסיק את ההרשאה בכל עת מאפשרת ללקוח לעבור מבנק לבנק, משיטת תשלום אחת לשנייה או מבעל עסק אחד לשני.
הבעיה מתחילה, כאשר אנחנו רוצים להפסיק לצרוך את השירות או המוצר. בבדיקה שערכנו התברר, כי בחברות האשראי ולעתים גם בסניפי הבנקים השונים, מתנים את הפסקת ההרשאה בפניית הלקוח לנותן השירות או לבעל העסק, כדי שזה יורה להם להפסיק את החיובים.
אלה, מצידם, מערימים אינספור מכשולים: תשלח פקס", לא קיבלנו את הפקס ששלחת, תשלח שוב", אתה אומר שאנחנו ממשיכים לחייב אותך? אתה בטוח שהודעת שאתה רוצה להפסיק לשלם? לא קיבלנו שום הודעה" - אלה רק חלק מהתשובות שלקוחות מקבלים כשהם מנסים, שוב ושוב, לבטל את ההרשאה לחיוב. במקביל להתדיינות הזו, ממשיכים החיובים החודשיים לרדת.
פנייה למועצה הישראלית לצרכנות העלתה, כי על שולחנות המועצה הצטברו תלונות רבות של צרכנים, על כך שחברות אשראי מסרבות להפסיק את החיוב ללא קבלת אישור העסק.
בעקבות פנייתנו וכתוצאה מתלונות הצרכנים, פנתה המועצה לצרכנות למפקח על הבנקים בדרישה לברר את העבירה לכאורה שעוברים הבנקים וחברות האשראי, ולפעול נגדם. במקביל, בוחנת המועצה לצרכנות נקיטת צעדים משפטיים בנושא.
"עולה החשד שבנקים שונים אינם מצייתים להוראות סעיף 8 רבתי להוראת ניהול בנקאי תקין מספר 439, המסדירה את דרכי השימוש בהרשאות לחיוב חשבונות לקוחות. בנקים אלה מתנים את הסכמתם לביטול הרשאות בהסכמה של המוטב ואף טוענים כי התנהלותם הינה כדין", כתבה גלית אבישי, יו"ר המועצה לצרכנות, למפקח על הבנקים יואב להמן. "מדובר בנושא מהותי שפוגע בתחרות בין הבנקים, תוך הצבת חסם בפני לקוח המעוניין לסגור את חשבונו או לסיים התקשרות עם ספק מסויים.
המועצה לצרכנות מציינת כי מנסיונה, במקרים רבים צרכנים המבקשים לבטל הרשאה בכרטיס אשראי נפגעים כאשר החברה שלפקודתה משוכה ההרשאה מתעכבת ומתחמקת מהוראת הביטול, מכיוון שיש לה אינטרס ברור למשוך את המשך החיוב.
"צרכנים אלה נותרים חסרי אונים וממשיכים לשלם לחברה שכלל אינם מעוניינים עוד בשירותיה", מסכם עו"ד יוסי ברג, היועץ המשפטי של המועצה לצרכנות. "אין ספק שיש צורך מיידי להסדיר את התחום ולבטל את התלות האבסורדית של הצרכן בהסכמתו של בעל העסק לביטול העיסקה".
למרות התלונות הרבות, טוענים דוברי הבנקים הגדולים כי הבנקים מכבדים את החוק ומאפשרים ביטול הרשאה לחיוב חשבון בהודעה לסניף הבנק בלבד.
שיטת מצליח או טעויות אנוש?
הוראות קבע או הרשאות לחיוב חשבון הן אמנם כלי עבודה נוח לכל הצדדים, לנותן השירות ולמשלם כאחד. עם זאת, מצב כזה מחייב אותנו, הצרכנים, לפקוח עין ולנהוג משנה זהירות בחשבונות שלנו, כדי שהחברות לא יעשו בהם כבתוך שלהן.
למדור זה מגיעות לא מעט תלונות על חיובים מפתיעים, שנגבים באמצעות ההרשאה לחיוב החשבון ללא ידיעתו של הצרכן. כך, לדוגמה, חוזרת ונשנית התלונה נגד יס, לפיה החברה גובה מדי חודש 4.90 שקל עבור המגזין שהיא שולחת למנויה, בלי שקיבלה את הסכמתם לכך.
מכיוון שפירוט תשלומי החשבון ליס אינו מגיע בדואר כמו שאר החשבונות וצריך לפתוח אותו עם קוד מיוחד במכשיר הטלוויזיה, מגלים מנויים להפתעתם שהם חוייבו במשך חודשים עבור המגזין, שאותו הם חשבו שהם מקבלים בחינם, כחלק מהשירות.
צרכנים אלה, שפונים מיד לחברה ומקימים קול זעקה - מזדכים רטרואקטיבית על סכומים אלה. בשלב הבא הם פונים אלינו, בבקשה שניידע את כולם על העוול שנעשה להם בלי ידיעתם.
בחברת יס מכירים את התלונה. שם אומרים, כי בעת ההתחברות חותם הלקוח על טפסים, שבהם הוא מאשר שרצונו לקבל את המגזין תמורת תשלום חודשי.בסעיף 4 ' שונות' בהסכם ההצטרפות שנחתם למול נציגי החברה הלקוח חותם כי הוא מאשר את רצונו בקבלת מגזין לביתו מדי חודש, אומרת דוברת יס. עם זאת, לקוח אשר בחר לקבל את המינוי לביתו יכול להסיר את השירות בכל עת.
יריב מפתח תקווה, שהתלונן על הפלישה הבוטה להוראת הקבע שלו, טוען כי בדיקת ההסכם מעלה, שהוא מעולם לא חתם על סעיף כזה. "מבדיקה שעשיתי בין חברי מנויי יס, מתברר שרובם כלל אינם מודעים לכך שהם משלמים עבור המגזין", אומר יריב.
תלונה אחרת נגד חברת הלויין הגיעה אלינו לפני חודשים מספר, כאשר מ' ממודיעין גילה לפתע שהוא חובר באמצעות הלוויין לערוץ תכלת ושילם על כך 5.99 שקל לחודש. מה פתאום מחברים אותי וגם מחייבים אותי על כך?, התלונן מ'. לגבי תלונתה זו נמסר מיס כי מדובר בטעות אנוש של נציגת השירות, שהתנצלה על כך, וכי חשבונו של הלקוח זוכה.
יש טוענים שמדובר בשיטת המצליח, כאשר החברה מנסה לגבות כספים ואם זה 'מצליח לה' - מה טוב. טענה כזו היתה ל-א' מתל-אביב לגבי חברת בזק. הייתי מנויה של בזק באינטרנט המהיר למשך חצי שנה. אחרי סיום ההתחייבות לבזק ואחרי עשרות שיחות טלפון איתם, התחברתי לאינטרנט המהיר דרך הכבלים. והנה מגיע אלי התשלום הבא אחרי סיום ההחייבות והנה הפתעה! חיוב בגין פרישה ממבצע וואו על סך 148.30 (לפני מע"מ)!
למה לא ללכת על שיטת מצליח?, ממשיכה א', אם אלף איש, שסיימו את התחייבותם לבזק עברו לכבלים, ישלמו 150 שקל כל אחד - עושה בזק קופה של 150,000 שקל. מה רע? חלקם אולי לא ישימו לב וחלקם לא יטרחו לפנות לחברה, ואם הם יפנו לא מוכרחים לענות להם ובטח לא מיד.
בבזק מיהרו מיד לזכות את המתלוננת, והחזירו את הסכום האבוד לחשבונה. אלה מקרים 'קטנים' של כניסה בוטה לכיס הוראת הקבע שלנו. לעתים, חברות ממשיכות לגבות כספים תוך כדי מחלוקת, שלא נפתרה, עם הלקוח. כך או כך, הרשאה לחיוב חשבון מחייבת אותנו למשנה זהירות ולבדיקות מתמידות של החשבונות שלנו.
מבטלים הוראה? שילחו פקס
לפני שאתם נותנים הרשאה לחיוב בהוראת קבע, שקלו היטב אם עדיף לכם לבצע הרשאה לחיוב חשבון באמצעות כרטיס אשראי או באמצעות הבנק.
אחד הנתונים שיש להתייחס אליו הוא הסכום שייגבה מכם במידה שתבקשו לבטל את ההרשאה: הבנקים גובים עבור הביטול 5 שקלים (מדובר בעמלה בפיקוח). חברת כאל גובה ממחזיקי כרטיסי ויזה, דיינרס ומאסטרקארד 10 שקלים עבור הביטול, אם הביטול נעשה באמצעותה, ולא גובה עמלה אם הביטול נעשה דרך בית העסק שעל שמו משוכה ההרשאה. ואילו ישרכארט ולאומי-קארד אינן גובות כל עמלה בגין הביטול.
למי שרוצה לבטל תשלום המבוצע באמצעות הרשאה לחיוב חשבונו בכרטיס אשראי או בבנק ממליצה המועצה לצרכנות לפנות בכתב, לשמור העתק ממכתב הביטול וכן לשמור מסמך המוכיח כי המכתב אכן נשלח (ספח של פקס, או אישור קבלת דואר רשום).
כך, תהיה לכם הוכחה שפניתם לחברה וביקשתם לבטל את הוראת הקבע. במידה שהחברה תתעלם מהבקשה והחיובים ימשיכו לרדת, יהיה לכם קל יותר לדרוש החזר.
שקלים. קשה להיפרד מהם
מומלצים
