נתן יונתן הובא למנוחות

מאות אמנים, אנשי רוח, אנשי ציבור ואזרחים באו היום ללוות את המשורר נתן יונתן בדרכו האחרונה. בצהרי היום הונח ארונו של יונתן בבית הסופר בתל אביב, שלא הצליח להכיל את ההמונים שהגיעו. בין הסופדים היתה חברת הכנסת לשעבר גאולה כהן, שאמרה: "נתן יונתן לא הפסיק להתרגש, לאהוב, ולרגש כל חייו עד הרגע האחרון, הוא עצמו היה פרס לישראל".

שר התרבות לשעבר, מתן וילנאי, שהיה בין הממליצים להעניק ליונתן את פרס ישראל בשנת 92', אמר: "הוא היה אחד מיחידי סגולה ששיריו הילכו קסם על ציבור גדול והפכו לשירת הכלל. קורות חייו סימלו את ההתערות הכואבת והעיקשת בארץ ישראל ושיריו הפכו לשיר עמנו".

"נתן יונתן הוא אדם שאני מכיר משחר נעוריו ועד ליומו האחרון", אמר חיים גורי. "הוא משורר מאוד אהוב ואינני חושב שיש עוד משורר שהולחנו כל כך הרבה משיריו. הוא פתח שערי שירה לרבבות. אמנם לא הגיע למה שציפה לו, אך יש אומרים אין אדם מסתלק מהעולם אלא כשחצי תאוותו בידו. היתה בו אופטימיות, הוא מעולם לא הרים את קולו. בחייו ידע הרבה צער ושכול. כל שיריו היו מלאים בהכנה ליום מותו אך כמו שאמר המשורר היינריך היינה, בן חלוף הוא המשורר אך נצחי הוא השיר. מהחבורה שהיינו כולנו כעת אני האחרון ששרד".

"נתן יונתן משלים את שיריו באישיותו", אמר יוסי אלפי. "הוא היה אדם נעים במיוחד. קנאת הסופרים היא קבר אחים, נתן יונתן ייקבר בקבר יחיד מכיוון שלא קינא מעולם באיש". מנשה קדישמן אמר: "כמו השיר חופים הם געגועים לנחל, נותרנו חוף בלי נחל, אך כל זמן שימשיכו לשיר את שיריו של נתן, הוא ייזכר".

רונית אופיר, ששרה רבים משיריו, סיפרה: "הוא נגע לי בכל המילים ובכל הדברים העמוקים ביותר שצברתי בחיי - אהבות, נופים, ערכים והמון יופי. הוא משורר נעוריי".

מבית הסופר יצא מסע ההלוויה לבית העלמין בקרית שאול, שם נטמן נתן יונתן בחלקת ההורים השכולים. על הקבר נפרדו ממנו בני משפחתו, חבריו הקרובים ומוקירי זכרו בשירה אדירה. נחום היימן, חברו הקרוב ומי שהלחין רבים משיריו, הזמין את הקהל לשיר משיריו שביצעו דורית ראובני, אורה זיטנר, מוני ארנון, ורדה שגיא, סוזי מילר, רונית אופיר, רוחמה רז, אפי נצר וחני ליבנה, שסיימה ב"שירים עד כאן". שלמה ארצי, ששר רבים משיריו של יונתן, אמור היה לשיר גם הוא אך כוחותיו לא עמדו לו.

דקות ארוכות לאחר תום ההלוויה נותרו אנשים לעמוד כואבים על הקבר.