שתף קטע נבחר

ההיסטוריה של מערכת השמש

כיצד גילו את כוכבי הלכת (בעיקר בזכות המתמטיקה), מה חידש קופרניקוס לעולם המדע (ואגב כך הושמץ על ידי אנשי הכנסיה), כיצד התגלו האסטרואידים והשביטים ומדוע כולם מחפשים כוכבי לכת?

מאז ימי קדם היו ידועים לבני האדם חמישה כוכבי לכת - כוכב חמה, נוגה, מאדים, צדק ושבתאי. הם נקראו ביוונית - פלנטות, נודדים - כיוון שהם נעו על כיפת השמים יחסית לכוכבי השבת הקבועים במקומם.

 

כוכב חמה ונוגה הקרובים לשמש נראו מיד בערב, לאחר שקיעת השמש, או מוקדם בבוקר לפני זריחת השמש. תנועת כוכבי הלכת, הגוון המשתנה שלהם - אדמומיות המאדים, הצבע הכתום של שבתאי ואורו הנוצץ של נוגה הנראה גם ביום - גרמו לקדמונים להאמין כי לכוכבי הלכת תכונות מאגיות ומיקומם היחסי בשמים לשמש ולירח יכול לקבוע גורלות.

 

משך מאות בשנים היה מקובל להניח כי היקום קבוע ואינו משתנה, כפי שטען אריסטו. פטולומאוס מאלכסנדריה, שחי במאה השניה לספירה, אף מצא מנגנון לפיו כוכבי הלכת וכל צבא השמים סובב סביב כדור הארץ. מודל זה נקרא "המודל הגיאוצנטרי" והוא שלט בכיפה משך 1400 שנים. פטולומאוס גם איגד את הגיגיו האסטרולוגים באשר להשפעת כוכבי הלכת וקבוצות הכוכבים בספרו - אלמגסט. אמנם, מדי פעם נתגלו כוכבי שביט, שניבאו רעות, אך הללו נחשבו לתופעות אטמוספריות ולא קלקלו את היקום היציב של אריסטו.

 

1512: המהפיכה של קופרניקוס

 

בשנת 1512 נקבע סדק רחב בתפיסת העולם הקדמונית- נזיר בשם קופרניקוס טען כי השמש, ולא כדור הארץ, עומדת במרכז היקום. תגלית זו של קופרניקוס עוררה זעם בעולם המדעי והדתי של אותם הימים, וזכתה לביקורת קשה מצד הממסד הדתי.

 

כמה עשרות שנים מאוחר יותר, בשנים 1596 ו- 1601, נבע סדק נוסף בתורת היקום הקבוע - טיכו ברהה הדני ויוהאן קפלר הגרמני צפו בסופר-נובות, כוכבים חדשים" ובלתי מוכרים שהופיעו ונעלמו לאחר חודשים כלעומת שבאו. כמה שנים מאוחר יותר הומצא הטלסקופ בהולנד על ידי יואן ליפרשי וגלילאו גלילאי צפה לראשונה בירחיו של צדק, 4 במספר, החגים סביב פלנטה מרוחקת. בבת אחת, גדלה מערכת השמש ותפחה ממערכת בת כמה כוכבי לכת וירח, למערכת מורכבת יותר.

 

שני אירועים נוספים שינו את ההתייחסות האנושית למערכת השמש. האנגלי אדמונד האלי גילה כי כוכבי שביט חגים סביב השמש ולפחות אחד מהם, שקרוי כיום על שמו (שביט האלי), מופיע אחת ל- 76 שנים. באחת, התווספו למערכת השמש דיירים רבים ומרהיבים.

 

האירוע המשמעותי הנוסף היה גילויו של כוכב הלכת אורנוס, השביעי במספר (כולל כדור הארץ), בשנת 1781 על ידי המוזיקאי והאסטרונום האנגלי וויליאם הרשל.

 

דרושים כוכבי לכת

 

כעת, בקשו כולם לגלות כוכב לכת. על פי ניבוי מתמטי של שני מתמטיקאים , יוהן בודה ויוהן טיציוס, היה אמור להיות כוכב לכת נוסף במרחב שבין מאדים לצדק. ואכן, ביום הראשון של 1801 בעת שכולם חגגו את בוא השנה (והאלף) החדש, גילה ג'וזפה פיאצי, במצפה פלרמו בסיציליה, גוף חדש במערכת השמש. הגוף החדש, שנתכבד בשם "קרס", לא היה בדיוק כוכב לכת אלא הרבה יותר קטן, ולכן כונה אסטרואיד. בשנים לאחר מכן נתגלו אסטרואידים חדשים נוספים.

 

במאה ה- 19, הפך גילוי הפלנטות לעניין מתמטי. התוכנים חישבו את מיקומו של אורנוס בשמים וראו כי תנועתו מופרעת על ידי גוף נסתר, רחוק יותר. אכן, בשנת 1846, נתגלה כוכב הלכת החדש על ידי ג'. גייל במצפה בברלין. כוכב הלכת החדש שהיה בעל גוון כחול עמוק נקרא - נפטון.

 

אך בזאת לא הסתיים עידן הגילויים. גילויו של נפטון לא הסביר את כל ההפרעות במסלולו של אורנוס ולכן נרתמו החוקרים לחפש כוכב לכת חדש. האיש שהקדיש את מירב מרצו וזמנו היה התוכן האמריקאי פרסיוול לוול, שנתפרסם בעיקר בגלל חזיונותיו בדבר תעלות על המאדים. לוול נפטר בטרם הגשים את משאת נפשו.

 

רק בשנת 1930, נתגלה כוכב הלכת המסתורי על ידי קלייד טומבו שכינה אותו פלוטו, כהוקרה לפרסיוול לוול שראשי התיבות של שמו היו שתי האותיות הראשונות בשמו של כוכב הלכת החדש.

 

המאה ה-21: גילויים של גופים רבים

 

מאז ועד ימינו אלה לא תם המרוץ אחר כוכב הלכת העשירי. בשנות ה- 80 נתגלו גופים גדולים, שקוטרם כמה מאות קילומטרים מעבר למסלולו של נפטון. הללו, אסטרואידים או שביטים ענקיים, היו חלק מאזור שנקרא "חגורת קויפר". גילויים הביא לאסטרונומים רבים לקרוא לפסילתו של פלוטו, שקוטרו עומד על 2200 ק"מ ככוכב לכת, אך הרגש והמשמעות היסטורית נצחה ופלוטו נותר בליגה הבכירה של מערכת השמש.

 

בשנה האחרונה, עם שכלול אמצעי הצפייה, החלו להתגלות גופים הדומים לפלוטו. האחרון שבהם, שנתגלה לפני שבועות מספר, קטן בכדי 25% בלבד מפלוטו. היה זה עניין של זמן שפלוטו לא יהיה לבד. כעת נשאלת השאלה – האם מספר כוכבי הלכת יגדל לעשרות, עם גילויים של גופים הדומים לפלוטו, או שמא נאלץ להודיע לפלוטו לפנות את מקומו ברשימת כוכבי הלכת?

 

לפרוייקט מיוחד של ynet בנושא גילוי ה"סדנה", לחצו כאן .


פורסם לראשונה 15/03/2004 14:33

 

יגאל פת-אל הוא מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ויו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
כוכב הלכת נפטון
צילום: נאס"א
צילום: נאס"א
כוכב שביט. דיירים מרהיבים במערכת השמש
צילום: נאס"א
אורנוס וכמה מירחיו
צילום: נאס"א
כוכב הלכת צדק
צילום: נאס"א
מומלצים