ארה"ב: יש מימון לאח הגדול, אין להגנה על הפרטיות
הקונגרס האמריקני מימן מחקרים ופיתוח של תוכנות לכריית מידע, שישמשו באיתור טרוריסטים ומתקפות, אולם הפסיק את המימון לחלק מהותי בפרויקט: הגנה על פרטיות האזרחים
הממשל האמריקני הפסיק את המימון לשני פרויקטים ממוחשבים שנועדו להגן על פרטיותם של אזרחים אמריקנים. זאת, לאחר שהקונגרס הגביל את מחקר כריית המידע של הפנטגון, במטרה למנוע פגיעה בפרטיות של אזרחים חפים מפשע על ידי מערכות טכנולוגיות לאיתור טרוריסטים.
על אף ההגבלות, הממשל מעוניין להמשיך בפיתוח טכנולוגיות כריית מידע רבות עוצמה, מבלי להמשיך במקביל בפיתוח כלים מתקדמים להגנה על הפרטיות, שאמורים היו לאזן את המערכות הטכנולוגיות ללוחמה בטרור.
"הם פועלים בצורה לא עקבית", ציינה תרזה לאנט ממרכז המחקר פאלו אלטו, שעמדה בראש אחד משני הפרויקטים הממשלתיים להגנה על פרטיות, שבוטלו בסתיו שעבר. לאנט, לשעבר מנהלת תוכנית ב-DARPA, פיתחה תוכנת הגנה על פרטיות עבור תוכנית Genisys. התוכנה שלה הגנה על זהות האנשים שרשומותיהם נסרקו, והגבילה את גישתם של החוקרים למידע מורשה בלבד, תוך הוספת רישום קבוע שיאפשר מעקב אחר רמאים.
גם חברי קונגרס, ביניהם הסנטור רון ווידן מאורגון, שנאבק להגביל את המחקר של הפנטגון, אינו בטוח באשר לעתיד המחקר וההגבלות שהוטלו עליו. ווידן זכה בניצחון זמני כאשר הקונגרס אסר על שימוש בכלים לכריית המידע נגד אמריקנים הנמצאים על אדמת ארה"ב. כעת הוא דורש מהממשל לספק לקונגרס את הפרטים המלאים על מחקר כריית המידע. "אנו חשים שהקונגרס אינו מקבל מספיק מידע לגבי המחקר הזה, וכיצד הוא יגן על זכויות האזרח של האמריקנים", מסר דוברו, כריס פיצג'רלד.
האדמירל שהודח - חזר
הפרויקטים להגנה על פרטיות היו חלק קטן ממחקר Terrorism Information Awarness (ובקיצור, TIA) של הפנטגון. אבי הרעיון הוא האדמירל במיל ג'ון פוינדקסטר, שהודח מממשל רייגן ב-1986 בעקבות פרשת אירנגייט. 15 שנה מאוחר יותר, נקרא פוינדקסטר לשוב על ידי ממשל בוש, כדי לפתח כלי כריית מידע לצורך המאבק בטרור.
התוכנה החדשה של פוינטדקסטר, החזקה בהרבה מתוכנות מסחריות קיימות, תאפשר לסוכנים לסרוק במהירות תעבורה מסחרית פרטית ורישומים בריאותיים אישיים של מיליוני אמריקנים וזרים על מנת לאתר בהם רמזים לפעילות טרוריסטית.
במקביל, על מנת להרגיע את המבקרים, פיתח פוינטדקסטר שני כלים טכנולוגיים להגנה על פרטיות, שיסתירו את השמות שמופיעים ברשומות הללו במהלך הסריקה. רק אם יתגלו ראיות מוצקות לפעילות טרוריסטית, ניתן יהיה לחשוף את זהות האנשים שרשומותיהם עוררו חשד. אחד הפרויקטים היה חלק מתוכנית Genisys, שסרקה רשומות ממשלתיות ומסחריות בחיפוש אחר מעשי טרור מתוכננים, והפרויקט השני היה חלק מתוכנית Bio-ALIRT, שסרקה תיקים רפואיים אישיים בחיפוש אחר ראיות למתקפות ביולוגיות.
מערכת הפיקוח הביולוגי Bio-ALIRT מנטרת סימפטומים של חולים בחדרי מיון, משרדים של רופאים ועוקבת אחר מקרים פחות בולטים, כגון גידול במכירות מיץ תפוזים בחנויות או בהעדרויות מבית הספר, בתקווה לאתר מתקפה ביולוגית. שמות האנשים אחריהם מתבצע מעקב נשארים חסויים עד שהראיות מצביעות על כך שהקורבנות צריכים לקבל טיפול, על פי התוכנית המקורית להגנה על הפרטיות.
"לא חייבים להקריב את הפרטיות למען הביטחון"
פרופסור לאטאניה סוויני מאוניברסיטת קרנגי מלון היתה החוקרת הראשית בפיתוח כלי הגנת הפרטיות בתוכנית Bio-ALIRT, שגירסה מוקדמת שלו שימשה באבטחת טקס ההכתרה של הנשיא בוש ב-2001, והאולימפיאדה ב-2002. סוויני הציגה את עבודתה בסתיו שעבר לפני גורמים רשמיים בכמה סוכנויות, כשלדבריה נאמר לה כי, "ייתכן והם ירצו להמשיך את העבודה, אבל אין לכך מימון".
סוויני אומרת כי DARPA שילמה כדי לפתח את תוכנת הפרטיות אבל לא מימנה ניסוי ציבורי שלה בשטח. "הכלי פשוט יושב שם ללא שימוש", היא אמרה. "אנשים חושבים שעליהם להקריב את פרטיותם עבור ביטחון. אבל זה לא חייב להיות כך".
הפרויקט נסגר באופן חלקי
בסוף 2003, סגר הקונגרס את משרדו של האדמירל ב-DARPA (ראשי תיבות של Defense Advanced Research Projects Agency), סוכנות המחקרים הביטחוניים האמריקנית, בתגובה לאי הנחת הציבורית מפגיעת הפרויקט בפרטיותם של האזרחים.
אולם, הקונגרס אישר העברת חלקים מהפרויקטים, כולל המחקר לכריית המידע, לטיפולן של סוכנויות ביון. הקונגרס גם השאיר על כנו מחקר כריית מידע דומה שמפותח מאז סתיו 2002 על ידי ARDA (ראשי תיבות של Advanced Research and Development Activity), סוכנות קטנה שעובדת עבור המודיעין האמריקני.
המחקר של ARDA, שקרוי Novel Intelligence from Massive Data, דומה למדי לחלק מהמחקרים שנעשו על ידי פוינטדקסטר. לאנט הציעה לסוכנות לאמץ את תוכנת הגנת הפרטיות שפיתחה. אך ARDA וסוכנויות אחרות לא היו מעוניינות בכך, מכיוון שהקונגרס חיסל את הפרויקטים המקוריים.
"כאשר שוחחתי עם אנשי ARDA, הובהר לי שהם לא רוצים להיכנס למחקר בנושא הפרטיות שהקונגרס אינו מוכן לממן", אמרה לאנט. כרגע לא ידוע איזה מחקר, אם בכלל, מבצעים ARDA או פוינטדקסטר בתחום הגנת הפרטיות.
חוק הפרטיות כולל סייגים
חוק "הרשאת המודיעין" (Intelligence Authorization Act), שאושר בארה"ב בסתיו שעבר, התיר אמנם להמשיך במחקרים דומים לזה של פוינטדקסטר, אך כלל סעיף שקובע כי, "המדיניות והנהלים ההכרחיים לשמירה על חופש הפרט ופרטיות צריכים להתקיים במקביל לפיתוח כלי הניתוח, ולא בשלב מאוחר יותר". מ-ARDA נמסר כי הסוכנות מצייתת לכל חוקי הפרטיות ואינה מעבירה לחוקריה מידע פרטי או ממשלתי, אך דובר הארגון סרב למסור אם הוא עוסקת במחקר כלשהו בנושא הגנת הפרטיות.
