ב-4:30 בבוקר הגיע המידע: יאסין נמצא במסגד

במשך שבוע ימים המתינו בצה"ל לרגע המתאים להתנקש בחייו של מנהיג החמאס, השייח אחמד יאסין. ההחלטה נפלה כבר ביום שלישי שעבר, בדיון בקבינט המדיני-ביטחוני. הביצוע עצמו היה רק עניין של זמן, או כפי שמכנים זאת גורמים ביטחוניים שאלה של "זמינות מבצעית".

הלילה (יום ב') הגיע המידע המודיעיני. ראש הממשלה אריאל שרון ושר הבטחון שאול מופז קיבלו הודעה ומסוקי האפאצ'י ירו שלושה טילים לעבר הרכב בצפון רצועת עזה. ההודעה על הצלחת הפעולה התקבלה כעבור דקות ספורות.

כך זה נראה, לאורך ציר הזמן של השבוע האחרון:

14 במרס 2004, יום ראשון, 16:30 אחר הצהריים: פיגוע כפול בנמל אשדוד. עשרה הרוגים ו-13 פצועים. בשעות לאחר הפיגוע החמאס נוטל את האחריות. שר הביטחון, שאול מופז, השוהה בוושינגטון מקבל עדכון "חם" מהשטח באמצעות שיחת טלפון עם מפקד המחוז הדרומי במשטרה ניצב משה קראדי. במערכת הביטחון מודים כי הפיגוע הוא עליית מדרגה - פגיעה באתר אסטרטגי, פגיעה בסמל לאומי.

יום ראשון, 22:00 בערב: צה"ל מחליט לסגור את מחסום ארז למעבר פועלים מרצועת עזה לשטחי ישראל.

15 במרס 2004 , יום שני, 19:00 בערב: מופז נוחת מוושינגטון ומכנס את צמרת מערכת הביטחון וצה"ל להערכת מצב. הקולות הנשמעים מהדיון נראים שונים הפעם. בצה"ל מציעים תגובה הולמת, משמעותית. במערכת הביטחון מסבירים כי בחמאס נפלה החלטה אסטרטגית לחדש את גל הטרור ולהגבירו, ומבטלים את ההבחנה בין הנהגה רוחנית לצבאית, "כולם אותו דבר", מסבירים. ראשי החמאס עומדים על הכוונת. גורמי ביטחון מודיעים: "נגביר את הלחץ על ארגוני הטרור בכלל ועל החמאס בפרט" - ולא מפרטים.

16 במרס 2004, יום שלישי 11:00 בבוקר: הקבינט המדיני בטחוני מתכנס בירושלים. כבר בתחילת הדיון נראה כי אין כל כוונה לחזור על מבצע "חומת מגן" או לגייס אנשי מילואים, אבל יש כוונה לפעולה נקודתית. גורם בטחוני בכיר אומר ל-ynet כי מדובר ב"פעולה דרמטית", הוא לא מוסיף פרטים, אבל מציין כי היא תתבצע במקום הנכון ובזמן הראוי. בדיעבד, מתברר, ההחלטה להתנקש בחייו של יאסין התקבלה, כעת העיתוי בידי צה"ל. ההערכה: עניין של ימים.

יום שלישי, 18:00 בערב: מסוקי קרב של צה"ל תוקפים לראשונה מאז הפיגוע באשדוד. היעד: פעיל הג'יהאד האיסלאמי. גורמי ביטחון ממהרים להבהיר: "לא מדובר בתגובה שאישר הקבינט". מאוחר יותר מתברר כי הפעולה היא תחילת מבצע "סיפור בהמשכים" להגברת הלחץ על ארגוני הטרור.

17 במרס 2004, יום רביעי, 3 לפנות בוקר: כוח קרקעי של גדוד הסיור של גולני, כוחות שיריון והנדסה, פועלים בפאתי רפיח. המטרה - איתור מנהרות אמל"ח. מספר פלסטינים נהרגים בפעולה.

18 במרס 2004, יום חמישי, 2 לפנות בוקר: גדוד הסיור של חטיבת גבעתי פועל בשכונת בקשי בעזה. טנק עולה על מטען רב עוצמה, ארבעת אנשי הצוות נפצעים באורח קל.

21 מרס 2004, יום ראשון, 3 לפנות בוקר: כח קרקעי של גולני, מלווה בשיריון ותותחנים, פועל בפאתי חאן יונס. המטרה - מעצר מבוקשים. לפחות שישה פלסטינים נהרגים בפעולה. בצה"ל מבהירים: מבצע "סיפור בהמשכים" נמשך, אמנם ב"מנות" קטנות, אך הפעולות יימשכו.

יום ראשון, 20:00 בערב: תצפית של צה"ל מזהה חוליית מחבלים בציר כיסופים במרכז הרצועה. כוח צה"ל מגיע למקום, הציר המוביל לגוש קטיף נסגר לתנועה ומתחילות סריקות. הכח מזהה דמויות חשודות ופותח לעברן באש. בסריקות מתגלות גופות שני מחבלים, 2 רובי קלצ'ניקוב ושבעה רימונים. ההערכה: המחבלים ביקשו לבצע פיגוע ירי לעבר רכבים חולפים.

22 במרס, יום שני, לערך 4.30 לפנות בוקר: המידע המודיעיני לו חיכו במערכת הביטחון מגיע. השייח אחמד יאסין אמור לצאת ברכבו למסגד, ישנה זמינות מבצעית לביצוע הפעולה. המידע נבדק בצינורות נוספים.

גורמי חיל האוויר מקבלים הודעה, גם לפיקוד דרום מגיעה הודעה. הרמטכ"ל יעלון ושר הביטחון מדווחים בהתאם. השר מופז מעביר עדכון לראש הממשלה שרון, הנמצא בביתו בחוות השקמים. למעשה, לאחר האישור בקבינט אין צורך לקבל אישרור מחדש לפעולה, ברגע שניתן לפגוע ביעד - ניתן ללחוץ על ההדק.

יום שני, 5:30 בבוקר: 3 טילים משוגרים ממסוקי האפאצ'י, הישר לעבר הרכב בו נע השייח יאסין. לאחר שיגור הטילים נעלמים המסוקים מהמקום. גורמים במערכת הביטחון מתחילים לבדוק את תוצאות ההתנקשות. התמונות במסכי הטלוויזיה והודעות החמאס מזרזות את הליך הבדיקה.

יום שני, 6:15 בבוקר: ההודעה על חיסולו של השייח יאסין מועברת לרמטכ"ל, לשר הביטחון ולראש הממשלה. התייעצויות ראשונות בקרב דרגים בכירים בצה"ל מולידות את ההחלטה על הטלת סגר מלא על שטחי רצועת עזה, ביתורה לשלושה חלקים וסגר על איו"ש. בחיל האוויר מתייחסים לפעולה כמו לעוד "חיסול ממוקד" - מבלי להתייחס ספציפית ליעד.

יום שני, 7:00 בבוקר: צה"ל מודיע רשמית: "התנקשנו ביאסין, שהיה אחראי ישירות לעשרות פיגועים ולמותם של מאות ישראלים".