על כוס קפה עם מייקל דל
מה חושב מייקל דל, המייסד של יצרנית המחשבים Dell, על המגמות בשוק ה-PC, על כלכלה, על מיחשוב, ואיזה מחשב יש לו בבית?
נפגשתי לאחרונה עם מייקל דל לשיחה על המגמות בשוק ה-PC, על תכניותיו להרחבת סל המוצרים של החברה ועל הכלכלה. כמה מהדברים יעניינו את כל הקוראים.
מילר: השנה הוספת לסל המוצרים של דל מגון מוצרי צריכה, כמו מדפסות, נגני MP3 וטלוויזיות. מה גורם לך להאמין כי זה כיוון מבטיח עבור חברה שעשתה את שמה במחשבים ושרתים לשוק העסקי?
דל: האחד לא בא על חשבון השני. נמשיך לשרת את השוק העסקי, שגדל בלי עין הרע בקצב מניח את הדעת, ובמקביל ניכנס חזק יותר לשוק הצרכני. ככל שמתברר כי חזון הבית הדיגיטלי הולך ומתממש כן נגדיל את השקעתנו במטרה לספק את כל חלקי התמונה. הצעדים שלנו די מתבקשים לאור הדרישה הגוברת בשוק למוצרים ביתיים מתוחכמים יותר.
אין הרי כל הגיון שלא נשתמש במותג שלנו כדי לחדור לשווקים הנמצאים במגמת גידול. ההפך. אנו נמנף את המוניטין שלנו בשוק העסקי כדי להתבסס בשווקים נוספים.
מילר: אפשר למכור טלוויזיות בשיווק ישיר? איך המודל העסקי שלך יכול להתאים לשוק הצרכני?
דל: רואים כאן משהו לא רגיל. חוק מור מתחיל לעבוד גם באלקטרוניקה בידורית. אחרי עשרות שנים של טלוויזיה אנלוגית בפורמט נוקשה ובלתי מתפתח, באה טכנולוגיה דיגיטלית וכותבת את החוקים מחדש כל יום. לדוגמה, כל דור של מקרנים מביא איתו רמת אבחנה חדשה, שיפורים דרמטיים באיכות התמונה, עוצמה מוגברת.
יש לנו עסקים מוצלחים מאוד במכירת מקרנים לשוק העסקי ומה טבעי יותר מכך, שהלקוחות שמכירים אותנו מהעבודה יקנו מקרנים דומים לבית? הם לא צריכים לראות אותם מודגמים בחנויות - הם רואים אותם יום יום בחדרי הישיבות שלהם.
מילר: מה אתה צופה שיתרחש במעבדי 64 ביט? האם דל תתחיל להשתמש במעבדי AMD כדי לחדור לשוק הזה? (שמועות כאלה מגיעות מצרפת, שם דל מצוטט כמי שאמר שיש מקום ל"מלצרי AMD" לצד "שרתי אינטל")
דל: הרעיון הכללי של AMD בהחלט מוצלח. לקחת מעבדים וקבוצות פקודות של 32 ביט ולהרחיב אותם לתמיכה ביישומים של 64 ביט בלי לפגוע בהמשכיות התאימות לאחור, מתאים למתווה ההיסטורי של התפתחות ה-PC. זה הרבה יותר הגיוני משבירת הרציפות של הפלטפורמה והתחלה על דף לבן, ללא התייחסות לכל מה שקרה ב-20 השנים האחרונות.
אבל לא רק AMD הולכת בכיוון הזה. גם אינטל מחויבת להוסיף הרחבות 64 ביט למשפחת פנטיום/Xeon. ואנו כמובן נתחרה בשוק הזה בכוונה לתפוס בו מקום מרכזי, כפי שאנו תופסים במחשבי 32 ביט, ובהחלט לא חשוב מי יספק לנו את השבבים.
מילר: מה אתה חושב שיקרה עם לינוקס? האם היא תמשיך להגדיל את נתח השוק שלה?
דל: ככה זה נראה. מה שהיה פחות ברור בעבר ועכשיו נראה כמגמה המרכזית הוא, מהיכן הם באים. חשבנו שהם יבואו מסביבת Windows משום שפלטפורמת החומרה זהה, ובפועל הם מגיעים מ-UNIX. בין הארגונים שמסיבים תשתיות ללינוקס, 90% מהם עוברים מ-Sun והאחרים מפלטפורמות UNIX אחרות.
מתברר כי קל יותר להחליף את החומרה מלשנות בצורה מהותית את סביבת התוכנה. המעבר מ-UNIX ללינוקס קל וטבעי יותר ומשתמשי UNIX מטבעם הם יותר טכניים ולכן גם הרבה יותר קלים לניידות בין פלטפורמות ממשתמשי קצה של Windows. ויש להם הרבה יותר מוטיבציה להקטין עלויות חומרה ותוכנה.
מילר: איזה מגמות דומיננטיות אתה רואה לשנה הקרובה?
דל: נמשיך לראות את Windows ואת לינוקס מגדילות את חלקן בליבת המחשוב הארגוני על חשבון UNIX ומערכות מסורתיות. נראה האחדה (Consolidation) של שרתים וחוות אחסון במטרה לרכז את משאבי המחשב של הארגונים ולנהל אותם טוב יותר. הרבה טכנולוגיות חדשות ירעננו את הנוף הארגוני ויביאו לשינויים בצורת העבודה, כמו ניידות אלחוטית.
ובעיקר נראה איך אחרי שלוש שנות קיפאון ארגונים מסחריים מחדשים את מערכות המידע שלהם ומתחילים שוב לקנות את הטכנולוגיות החדישות ביותר. ולא רק חידוש תשתיות. גם על שולחן העבודה תראו את השינויים. אפשר היום להשיג מחשבי מחברת עם צג 15 אינץ' רחב, צורב DVD ועוצמה זהה למה שמספקת תחנת עבודה מסורתית. זה בלתי נמנע, שמחשבים כאלה יחליפו בהדרגה את הדור הקודם של מחשבים שולחניים.
מילר: ומה מכל זה אתה משתמש בבית?
דל: יש לי שני מחשבים, אחד מכונת מולטימדיה ממשפחת Dimension XPS והשני תחנת עבודה מקצועית, ומתג קטן שמאפשר לי לעבור מאחד לשני בקלות. הדבר החריג היחיד על שולחן העבודה הוא ריבוי הצגים. אני מכור לתצוגה פנורמית ואני משתמש בשלושה צגים כדי לראות את כל החלונות פתוחים לרווחה.
