קליין: לא להוריד מסים
בנק ישראל פרסם היום את הדו"ח השנתי שלו. במכתב נלווה ששיגר לוועדת הכספים כותב הנגיד כי על הממשלה לשנות את הרכב המסים ולא להפחיתם. כותבי הדו"ח קובעים: התוכנית הכלכלית שהנהיגה ממשלת ישראל החריפה את מצב העוני במדינה
שנת 2003 היתה שנת תפנית חיובית למשק הישראלי. כך מגדיר נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, את השנה החולפת במכתב לוועדת הכספים של הכנסת, המצורף לדו"ח השנתי של הבנק, "דין וחשבון", שפרסם היום (ג') בנק ישראל. הדו"ח הוגש לממשלה ולנשיא המדינה.
במכתב כותב קליין, כי על הממשלה לשנות את הרכב המסים, ולא להפחית אותם. "על-פי הערכה מעודכנת נראה כי הגירעון ב-2004 צפוי להיות בקרבת יעד הגירעון - זאת כאשר הרזרבה התקציבית, כולל זו שנועדה למקרה של זעזועים מקרו-כלכליים, כבר מחויבת במלואה", נאמר במכתבו של קליין.
עוד כותב הנגיד כי "שאלה חשובה העולה לעתים קרובות היא אם רצוי להמשיך ולהפחית מסים כדי להמריץ את הביקוש ואת ההיצע במשק. חשוב לזכור כי ב-2003 נעשתה כברת דרך להחזרת האמון במדיניות הפיסקלית באמצעות התוכנית להבראת המשק. הפחתות מיסוי, היכולות להעמיד בספק את עמידתה של הממשלה ביעד הגירעון שקבעה, עלולות לפגוע באמינותה, וזאת בייחוד על רקע הסטיות החוזרות ונשנות מיעדי הגירעון של השנים הקודמות. תוצאת תחזית הכנסות לא מציאותית.
"משום כך, ומשום שנטל המיסוי הכולל בישראל לא חורג מן המקובל במדינות מפותחות רבות, ראוי להימנע בעתיד הקרוב מהורדות של שיעורי המס - העלולות להעמיד בספק את היכולת לצמצם את נטל החוב ואת תשלומי הריבית של הממשלה - ויחד עם זאת, כאשר הדבר יהיה אפשרי, לשים דגש על שיפור הרכב הכנסות ממסים".
"להפחית את הוצאות הממשלה ב-1.5%"
על-פי דו"ח בנק ישראל, בשנת 2005 הממשלה תיאלץ להפחית את הוצאותיה בשיעור של 1.5%, ולא, תיאלץ הממשלה להעלות מסים. "בשל הירידה בהכנסות הממשלה ב-2005, עקב הפעלת שלב נוסף של הרפורמה במס הכנסה, צפוי הגירעון לחרוג בכ-1% תוצר מהתקרה של 3% שנקבעה לשנת 2005. לפיכך, כדי לעמוד בתקרת הגירעון נדרשת התאמה פיסקלית משמעותית, גם ב-2005, כך שההוצאות יפחתו גם בשנה זו ב-1.5%, אם לא כן תיאלץ הממשלה להגדיל את הכנסותיה באמצעות העלאת מסים".
בדו"ח נכתב, כי כדי שהממשלה תעמוד ביעדי ההוצאה עליה לקצץ 100 מיליארד שקלים במשך 5 השנים הקרובות. "עמידה ביעדי ההוצאה החדשים של הממשלה בין השנים 2005 ל-2010 תדרוש קיצוץ כולל של כ-20 מיליארדי שקלים בכל שנה".
בדו"ח ישנה התייחסות לתוכנית הכלכלית שהנהיגה ממשלת ישראל, ולדברי מומחי בנק ישראל החריפה את מצב העוני במדינה. "בשנתיים האחרונות החליטה הממשלה על תוכנית כוללת של הפחתת גובה הקצבאות וכן גירוש של עובדים זרים לא חוקיים, במטרה להגדיל את שיעורי ההשתתפות של המשפחות העניות. ראוי כי תוכנית זו תלווה בהגדלת התמריצים הישירים להשתלבות מתמשכת בשוק העבודה, צעדים שטרם ננקטו".
הדו"ח מפרט אילו גורמים הביאו לירידות מחירים בשנה שעברה, ואף נכתבה בו במרומז ביקורת כלפי מדיניות הבנק עצמו. "בדיעבד נראה אפוא כי ניתן היה לצמצם במידה קטנה בלבד את הסטייה מיעד האינפלציה על-ידי הורדה מהירה יותר של הריבית ללא סיכון משמעותי של היציבות", נאמר בדו"ח.
בדו"ח כתובה המלצה לממשלה לערוך רפורמה כוללת במערכת תשלומי ההעברה. "בהמשך צריכה הממשלה לפעול להגדלת האטרקטיביות של שוק העבודה לאוכלוסייה בעלת הכנסה נמוכה. זאת על-ידי: א. המשך המדיניות של צמצום מספר העובדים הזרים, ב. ייעול ושיפור של מערך החינוך לאוכלוסיות החלשות, ג. רפורמה במיסוי ובתשלומי ההעברה, שתכלול הנהגת מס הכנסה שלילי, ד. הנהגת פנסיה תעסוקתית חובה", נאמר בדו"ח.
במכתבו של קליין לוועדת הכספים מציע הנגיד לממשלה להשקיע 20 מיליארד שקלים מדי שנה ב-5 השנים הקרובות בתחום התשתיות. "ההשקעה בתשתית המשקית הייתה במשך שנים רבות מועטה מדי. כדי לסגור את הפער ברמת התשתיות, יחסית למדינות המערב, ולהאיץ את צמיחת המשק, יש להשקיע כ-20 מיליארד שקלים מדי שנה, בחמש השנים הבאות - כמחצית מסכום זה בתחבורה היבשתית".
בתגובה אומר משרד האוצר: מדיניות הורדת המסים היא אחד הצעדים המרכזיים להאצת תהליך הצמיחה במשק. עמדת המשרד היא שאם הכנסות המידנה יגדלו מעבר לצםוי בתקציב המקורי, יש להחזיר כספים אלה לכיסי האזרחים וזאת בכפוף לעמידה ביעדי הגירעון לשנים הבאות. אם יהיו במהלך השנה הפחתות מסים נוספות, הן תיועדנה להיטיב עם בעלי השכר הנמוך והבינוני ולשפר את מצבן של אוכלוסיות אלה במטרה לצמצם את הפערים החברתיים-כלכליים במשק.
כהונה נוספת - תלוי בנסיבות
במסיבת עיתונאים שכינס הנגיד היום, עם פרסום הדו"ח השנתי, התייחס קליין לאפשרות שיכהן כהונה נוספת בתפקידו ואמר כי "יש הרבה מאוד נסיבות, פוליטיות, כלכליות ואישיות, הכרוכות בשאלה הזו. כיוון שאף אחד לא יודע איך הנסיבות הללו יתפתחו, אני לא יכול לענות על השאלה הזו בשלב כל-כך מוקדם".
באשר למדיניות הריבית של בנק ישראל, הסביר הנגיד: "אין לנו יעד ריבית מהטעם הפשוט שאין שיעור ריבית אחד שתמיד מתאים. יעד הריבית משתנה בהתאם לנסיבות, הריבית צריכה להגיב על הפעילות במשק. אבל יש לנו מדיניות ריבית שהיא שאנחנו נמשיך להוריד ריבית כל עוד תישמר יציבות המחירים והרגיעה בשווקים הפיננסיים - אין לנו גבול תחתון".
"שיעור התעסוקה המשיך לרדת"
מנהלת מחלקת המחקר בבנק ישראל, קרנית פלוג, הסבירה כי ההתאוששות שחלה במצב הפעילות במשק החל מהמחצית השנייה של שנת 2003, השפיעה באופן ישיר על השכר הריאלי, אולם שיעור התעסוקה המשיך לרדת.
"במהלך תקופת המיתון חלה עלייה בשיעור האבטלה בקרב כל רמות ההשכלה", אמרה פלוג. "התפנית במצב המשק הביאה לבלימה בשיעור האבטלה בקרב בעלי ההשכלה הגבוהה, כאשר לעומת זאת בקרב בעלי ההשכלה הנמוכה, כלומר מתחת ל-12 שנות לימוד, האבטלה המשיכה לעלות. זה מחדד את העובדה שהתפנית בפעילות לא מורגשת בקרב כלל הציבור, כאשר עובדה זו גם קשורה לאופי ההתאוששות של המשק שלנו, שנשענה על ענפי ההיי-טק והייצוא, מה שמסביר מדוע אנו לא רואים שיפור בקרב בעלי ההשכלה הנמוכה".
על-פי נתוני מחלקת המחקר, בשנת 2003 חלה התרחבות משמעותית במספר העובדים הישראלים במגזר העסקי, מספר העובדים גדל בסקטור זה ב-50 אלף עובדים, כאשר בסקטור הציבורי מספר העובדים נותר יציב. בנוסף, בשנת 2003 חלה ירידה חדה במספר העובדים הלא-ישראליים, כאשר מספר העובדים הפלסטינים עלה במעט ואילו מספר העובדים הזרים ירד בצורה חדה, כשסך הירידה במספר העובדים הזרים הגיע לכ-30 אלף עובדים.
מנהל מחלקת פעילות המשק במט"ח, עוזר בלפור, אמר כי במהלך שנת 2003 היו תנועות הון גדולות אל תוך המשק הישראלי. לדבריו, "שוק מטבע החוץ מאוד יציב בחודשים האחרונים, ותופעה זו נובעת משלושה מרכיבים עיקריים: תהליך הפחתת הריבית, יישום הרפורמה במס והגברת תהליך הליברליזציה".
