שתף קטע נבחר

מדריך: איך לבחור עורך-דין
אין כמעט אדם שלא נזקק בשלב כלשהו בחייו לעורך-דין, ובאחרונה, בצד העלייה הגדולה במספר עורכי-הדין, יש גם עלייה במספר התביעות המוגשות נגד עורכי-דין על רשלנות; איך לבחור עו"ד מתאים, אילו חובות וזכויות חלות עליו, כמה לשלם לו, מתי אפשר לפטר אותו, ומתי אפשר לתבוע אותו

ישראל הפכה בשנים האחרונות למעצמת עורכי-דין. הגידול במספר עורכי-הדין - העומד היום על כ-30 אלף - תואם את יצר ההתדיינות המפותח של הישראלים. המציאות מלמדת כי אין כמעט אדם שאינו זקוק לפחות פעמים אחדות בחייו לשירותי עורך-דין. אבל אין זה סוד שיחסי עורך-דין-לקוח הם כר פורה לחיכוכים ואי-הבנות.

 

קבלת החלטה חפוזה בנוגע לעורך-דין שייצג אתכם היא הימור מסוכן. טיפול משפטי עשוי להימשך שנים ולעלות ממון רב. גירושים" מפרקליט לא מתאים בעיצומו של טיפול או ייצוג אינם עניין פשוט, שעלול להסב לכם נזק.

 

לכן כדאי לדעת איך להתנהל מול עורכי-דין. מה מותר ומה אסור ביחסים בין עורך-דין ולקוח, האם אפשר להתווכח על שכר הטרחה, מתי אפשר לפטר עורך-דין ומתי ניתן לתבוע אותו? לפניכם מדריך, שגובש מהספר הפרקליט והלקוח" (הוצאת משפט מפתח) את עורך-הדין יאיר בן-דוד, לשעבר מנכ"ל לשכת עורכי-הדין והיום בעל משרד המתמחה בתביעות שעניינן יחסי עורך-דין-לקוח ורשלנות מקצועית של עורכי-דין.

 

מתי חשוב להתייעץ עם עורך-דין או לשכור את שירותיו?

 

לפעמים מעורבות עורך-דין עלולה להביא לפתיחת הליכים משפטיים מיותרים ויקרים, בעוד שהלקוח יכול היה להסדיר בעצמו את עניינו. מצד שני, לפעמים עלול להיגרם נזק רב למי שבחרו לוותר על סיוע של עורך-דין. יש מספר סוגי מקרים שבהם צריך לשקול פנייה לייעוץ משפטי:

 

א. כאשר אדם נאשם, נתבע או חייב בהליכי הוצאה לפועל.  מדובר בהליכים המתנהלים בבית-משפט ואדם רגיל לא בקיא בהם.

 

ב. כאשר אדם עומד לבצע פעולה או עסקה שיש לה משמעות כספית כבדה, כמו רכישה או מכירה של נכס נדל"ן, השקעה פיננסית בעסק או ייסוד שותפות.

 

ג. כשאדם מעורב בעניין שאין לו אמנם ערך כלכלי רב, אך יש לו משמעות וחשיבות רבה מבחינתו האישית. למשל, פרסום לשון הרע נגדו או הפרה של זכויות יוצרים.

 

ד. כאשר אדם עומד לבצע פעולה שקיים בה פוטנציאל סיכון עתידי עבורו, כמו למשל הצטרפות לקבוצת מייסדים של עמותה למטרות התנדבותית, שעלולה לגרום לו בעתיד להיות מחויב אישית בגין התחייבויותיה. דוגמה נוספת: אדם שנותן לשכנו זכות שימוש בשטח שלו לצורך מעבר או לשימוש אחר, ומסתכן בכך שזכותו לעשות שימוש בשטח תוגבל בעתיד.

 

איך לבחור עורך-דין מתאים?

 

כדאי לשים לב למספר נקודות:

 

א. קשרים של עורך-דין במקומות הנכונים אף פעם לא מזיקים, אבל חשובים מאוד גם הכישורים. מי שמחפש את הקשרים בלבד עלול להתאכזב, למרות שכר הטרחה הגבוה שייאלץ לשלם לבעל הקשרים.

 

אין ספק שעורך-דין ותיק ובעל מוניטין בדרך-כלל בקיא ומנוסה יותר מעורך-דין צעיר. אולם ככל שעורך-הדין עסוק יותר, כך קטנה מידת הזמן ותשומת הלב שהוא מסוגל להעניק לכל תיק. כשמדובר בעורכי-דין עתירי מוניטין ופרסום, זמנם נמדד במשורה ולא קל לקבוע עימם פגישה. עורך-דין כזה, גם אם שירותיו נשכרו באופן אישי, אינו מבצע את כל הטיפול הנדרש בעצמו, ובדרך-כלל הוא נעזר בעורך-דין שכיר או מתמחה. לעומת זאת, עורך-דין צעיר ורעב" זמין יותר לפגישות או לשיחות טלפון, ויש לו מוטיבציה להוכיח את עצמו.

 

אם הזמינות חשובה לכם ותקציבכם מוגבל, לכו על עורך-דין צעיר. אם העניין שעל הפרק הוא בנפשכם, תקציבכם איתן ואתם מוכנים נפשית לרדוף" אחרי פרקליטכם בכל פעם שתרצו לשוחח איתו - לכו על הוותיק.

 

ב. המלצות אישיות הן הדרך הטובה, הפשוטה והיעילה למצוא עורך-דין. ערכו תחקיר בין מכרים, שכנים וידידים. חשוב לזכור שעריכת-דין הוא מקצוע של התמחויות. מי שמתמחה בנזיקין, למשל, לא תמיד יתאים לטפל בנושא עסקי או מסחרי. לפיכך חשוב להגדיר ראשית-כול איזה סוג עורך-דין נדרש.

 

ב. דרך יעילה נוספת היא קבלת המלצות מעמיתיהם למקצוע. לעורכי-דין יש בדרך-כלל מידע על עמיתיהם העוסקים בתחומים אחרים, ולעתים גם היכרות אישית עימם ועם עבודתם.

 

ג. כימיה בין עורך-הדין ללקוח היא דבר חשוב שבדרך-כלל מסייע להצלחת הטיפול.

 

ד. אפשר להיעזר בארגונים ציבוריים, שיש להם מידע רב על עורכי-דין המתמחים בתחומם. אם אתם מחפשים, למשל, עורך-דין המתמחה בדיני צרכנות, פנו לארגוני הצרכנים. אם אתם נזקקים לעורך-דין במעמד אישי, תוכלו להיעזר בארגונים כמו ויצ" או נעמת.

 

ה. לדברי עוד בן-דוד, חשוב ביותר לא להתפתות לדייגי לקוחות". יש עורכי-דין שעיקר פרנסתם לדוג" לקוחות במסדרונות בתי-המשפט. לעתים הם יפנו אליכם ויציגו עצמם כמומחים לכל בעיה שתעלו בפניהם, ובשלב מאוחר יותר אתם עלולים לגלות שהמציאות שונה. כאן כדאי להזהיר: לשכת עורכי-הדין מתירה לחבריה לפרסם בפומבי את תחומי עיסוקיהם, אבל שלא כמו ברפואה, אין מדובר בהתמחות פורמלית, וכל עורך-דין רשאי להכריז על עצמו כמומחה לתחום מסוים או במספר תחומים, מבלי שמומחיותו נבדקת על-ידי גוף כלשהו.

 

מה חשוב לבדוק בפגישה הראשונה עם עורך-הדין שאתם שוקלים לשכור את שירותיו?

 

הצעד הבא לאחר שיש בידכם שם או מספר שמות של עורכי-דין פוטנציאליים הוא לקיים פגישה ראשונית עימם. יש עורכי-דין הנוהגים לחייב גם עבור הפגישה הראשונה, וכדאי לוודא זאת כבר בשיחת הטלפון המקדימה. הפגישה המקדימה תנוצל לשתי מטרות: הצגת העניין שלכם וקבלת חוות-דעת ראשונית בדבר סיכוייו, והתרשמות מהפרקליט המיועד. אל תתביישו לשאול כל שאלה הנראית לכם רלוונטית, ובפרט על נסיונו בתחום ועל מקרים דומים שטיפל בהם. חשוב לבדוק מספר דברים:

 

1. האם יש לו פוליסת ביטוח אחריות מקצועית, כך שאם יתגלה כי הוא או צוותו התרשלו וכתוצאה מכך נגרם לכם נזק, יובטח כיסוי הנזקים הללו גם אם לעורך-הדין עצמו אין יכולת כספית לכך.

 

2. האם יש לו ספרייה משפטית והאם הוא מחובר למאגרי מידע משפטיים, המבטיחים התעדכנות שוטפת בחידושים בתחומי הפסיקה והחקיקה. עורך-דין שאינו מחזיק במשרדו ספרייה משפטית בסיסית עלול להימצא בנחיתות מקצועית מול עורך-הדין של הצד שכנגד.

 

3. האם יש לו צוות - שותף, עורך-דין שכיר או לפחות מתמחה. הדבר חשוב כדי להבטיח שגם כשהוא נעדר עקב חופשה, מילואים, מחלה וכו', יהיה תמיד מי שיוכל לטפל בדברים הדחופים.

 

4. כשמדובר במשרד גדול חשוב לברר מראש מיהו עורך-הדין שיטפל אישית בעניינכם. לא תמיד יהיה זה אותו עורך-דין שקיבל אתכם בפגישה המקדימה. כדאי להבטיח שהייצוג שלכם לא יוטל על עורך-דין זוטר או כזה שאין לכם כימיה איתו.

 

בתום הפגישה המקדימה אין כל חובה לקבל החלטה במקום. אפשר לחשוב ולחזור שוב.

 

האם לעורך-דין יש זכות לא לקבל לקוח לטיפול?

 

עורך-דין יכול לדחות ייצוג של אדם הפונה אליו, אולם הוא מחויב להודיע על כך לפונה תוך זמן סביר. הפירוש של זמן סביר" תלוי בנסיבות. אם, למשל, מדובר בהגנה בתביעה אזרחית שהמועד האחרון להגשת כתב הגנה בה חל בתוך שבוע, ראוי להשיב לפונה תוך יום-יומיים. עורך-דין שמושך"

את תשובתו עלול לגרום ללקוח נזק בלתי הפיך, ומכיוון שאין עדיין יחסי עורך-דין-לקוח, לא ניתן לכאורה לתבוע אותו על רשלנות מקצועית. עם זאת, אין לשלול אפשרות של תביעת נזיקין. לכן חשוב לבקש מעורך-הדין לנקוב במועד למתן תשובה.

 

לאחר שבחרנו עורך-דין, על מה נצטרך לחתום בהליך ההתקשרות עימו?

 

התקשרות עם עורך-דין היא עסקה לכל דבר ולכן טעונה הסכם. רצוי שההסכם ייעשה בכתב. ההתקשרות צריכה לקבל ביטוי בשני מסמכים עיקריים: ייפוי כוח והסכם שכר טרחה.

 

מה המשמעות של ייפוי כוח ולמה צריך לשים לב כשחותמים?

 

בייפוי כוח מסמיך הלקוח את עורך-דינו לטפל בשמו, במקומו ועבורו בענייניו בבית-משפט או בכל הליך אחר. מומלץ לקרוא לפני שחותמים, או לבקש מעורך-הדין שיסביר לכם באופן מפורט על מה אתם חותמים. זאת הן כדי למנוע הפתעות" בעתיד והן כדי שתהיה לכם אפשרות להגביל או לסייג את ייפוי הכוח. רוב הלקוחות לא קוראים את האותיות הקטנות ואינם מודעים למשל לכך, שבנוסח הסטנדרטי של ייפוי כוח מסמיך הלקוח את פרקליטו להתפשר בשמו.

 

חשוב לדעת:

 

ההלכה קובעת כי עורך-דין המתפשר עם הצד שכנגד מבלי ליידע את לקוחו ולקבל את אישורו, אף אם עורך-הדין הוסמך לכך במפורש בייפוי הכוח, עובר לכאורה עבירה אתית.

 

יש מספר סוגים של ייפויי כוח. הסוג הנפוץ הוא ייפוי כוח רגיל, שבו מסמיך הלקוח את עורך-דינו לטפל בעניין מסוים, כמו הגשת תביעה, או מעניק לו הרשאה לייצג אותו בעניינים ובמשפטים שונים. ייפוי כוח רגיל ניתן לביטול על-ידי הלקוח בכל עת. כל עוד לא בוטל, כל פעולה או אמירה הנעשית על-ידי עורך-הדין במסגרת ייצוג הלקוח מחייבת את הלקוח, עד לסיום המשפט, העסקה וכו' או עד לפטירתו של הלקוח.

 

הסוג השני הוא ייפוי כוח בלתי חוזר, שמסמיך את עורך-הדין לבצע פעולות בשם הלקוח עבור צד שלישי ולטובתו (משל, קונה הדירה) השימוש בייפוי כוח זה נפוץ במיוחד בעסקאות מקרקעין. אדם שמוכר דירה, למשל, מפקיד בידי עורך-הדין ייפוי כוח בלתי חוזר, המורה לו להעביר את הזכויות בדירה על שם הקונה לאחר תשלום מלוא התמורה בעדה, ומשמש כאמצעי ביטחון להשלמת העסקה. זאת משום שייפוי  כוח בלתי חוזר לא ניתן לביטול על-ידי הלקוח - אלא על-פי צו של בית-משפט - ואינו פוקע בעת פטירת הלקוח.

 

מה חשוב לדעת לפני שחותמים על הסכם שכר טרחה?

 

שכר הטרחה הוא נושא רגיש, ורצוי שכל סיכום לגביו יעוגן בכתב במסגרת הסכם שכר טרחה", שעותק ממנו יישאר בידי הלקוח. עוד בן-דוד מציין, כי חשוב לזכור שגם על שכר טרחה אפשר להתמקח. כמה גורמים משפיעים על גובה שכר הטרחה: היקף העבודה הנדרש, מורכבות התיק, הנוהג המקובל והתעריפים המקסימליים והמינימליים הקבועים בחוק.

 

בתביעות פיצויים של נפגעי תאונות דרכים, למשל, קיים בחוק תעריף מקסימלי לשכר טרחה: עד 8% מסכום הפיצוי שמגיע לנפגע אם העניין הוסדר לפני הגשת תביעה לבית-המשפט, עד 11% אם הוגשה תביעה והסתיימה בפשרה, ועד 13% אם הוגשה תביעה וניתן פסק-דין.

 

מובן שגובה שכר הטרחה מושפע גם מהמוניטין המקצועיים של עורך-הדין, מיקומו הגיאוגרפי (כל שהמשרד מרוחק ממרכז הארץ כך שכר הטרחה נוטה לרדת) והיכולת הכלכלית של הלקוח. חשוב לקרוא בעיון את הסכם שכר הטרחה בטרם חותמים עליו.

 

אילו שיטות לחיוב שכר טרחה קיימות, ומהי השיטה העדיפה?

 

אחת השיטות הנפוצות היא חיוב לפי שעות עבודה. תעריפי שעות העבודה במשרדי עורכי-הדין הגדולים בארץ הם 500-250 דולר לשעה לעורך-דין בכיר או שותף בכיר, 100-250 דולר לשותף זוטר או עורך-דין שכיר, ו-100-50 דולר למתמחה או עורך-דין מתחיל. היתרון הוא שהלקוח משלם רק על שעות העבודה שהושקעו בעניינו. החיסרון העיקרי הוא שבדרך-כלל אין לו אמצעי יעיל לבדוק כמה זמן באמת הושקע בעניינו.

 

שיטה נוספת היא חיוב באחוזים מהשווי הכספי של העניין שבטיפול. לדוגמה, בתביעת ממון של 100 אלף שקל יידרש הלקוח לשלם שכר טרחה של 15%-10% מהסכום. היתרון של השיטה הוא שהלקוח יודע מראש את גובה שכר הטרחה ולא צריך לחשוש שהוא משלם על שעות סרק. החיסרון העיקרי:

 

לא תמיד יש יחס הגיוני בין גובה שכר הטרחה להיקף העבודה שהשקיע עורך-הדין בפועל.

 

שיטה שלישית היא חיוב לפי תוצאות המשפט, והיא נהוגה רק בהליך אזרחי: זכית - שילמת, לא זכית - לא שילמת. אם אדם הגיש תביעה וזכה במשפט, הוא ישלם אחוז מסוים מסכום התביעה או מחיר אחר שנקבע בינו לבין פרקליטו. אם לא זכה במשפט, הוא לא נדרש לשלם פרט לכיסוי הוצאות שהוציא עורך-הדין לצורך הייצוג (למשל: צילומים, מוניות וכו').

 

היתרון: השיטה מאפשרת גם ללקוח מעוט אמצעים לקבל ייצוג משפטי. בנוסף, היא נותנת לעורך-הדין תמריץ להתאמץ. החיסרון קיים בעיקר מבחינת עורך-הדין, שנוטל על עצמו סיכון שלא יראה תמורה למאמציו.

 

יש עוד שיטה: חיוב בסכום גלובלי וקבוע מראש. החיסרון: צריך לשלם לפחות חלק מהסכום מיד עם התחלת הטיפול.

 

האם עורך-הדין יכול לעכב את הטיפול בענייני אם נוצרה בינינו מחלוקת בעניין שכר הטרחה באמצע המשפט?

 

מחלוקת בעניין שכר הטרחה המתגלעת במהלך הייצוג המשפטי אינה יכולה לשמש עילה לעיכוב או הפסקת הטיפול.

 

במקרה של מחלוקת או כאשר עורך-הדין סבור שלקוחו מפר את הסכם שכר הטרחה, רשאי עורך-הדין להמשיך בטיפול ובתוך כך לנסות ליישב את המחלוקת, או להתפטר מהייצוג.

 

אם בחר להתפטר, עליו להודיע זאת ללקוח, כשמדובר בייצוג מחוץ לכותלי בית-המשפט, או לבקש את רשות בית-המשפט כשמדובר בייצוג בעניין התלוי ועומד בבית-המשפט. עורך-דין שאינו נוהג כך, ומעכב את טיפולו של הלקוח, צפוי לעמוד לדין משמעתי ואף לתביעת נזיקין מצד הלקוח. עם זאת, כאשר הלקוח לא משלם שכר טרחה לעורך-הדין, יש לעורך-הדין זכות לעכב תחת ידו דברים (כמו כספים או מסמכים) השייכים ללקוח, עד לתשלום. זכות זו נקראת זכות העיכבון".

 

במהלך המשפט הגעתי למסקנה שאני רוצה לפטר את עורך-דיני. האם הוא יכול לסכל את כוונתי להתקשר עם עורך-דין אחר?

 

כדי לפטר עורך-דין די להודיע על כך לבית-המשפט וליתר הצדדים, ולבטל את ייפוי הכוח שניתן לעורך-הדין. כשההתפטרות היא ביוזמת עורך-הדין, נדרשת
רשות בית-המשפט לכך. עד לפני מספר שנים מעבר של לקוח מעורך-דין שפיטר לעורך-דין חדש לא היה אפשרי אלא אם עורך-הדין המפוטר נתן אישור לכך. היום אין צורך בכך, גם אם לעורך-הדין שפוטר יש תביעות כספיות מהלקוח. עם זאת, לעורך-דין כזה קיימת זכות עיכבון על מסמכי הלקוח או על כספים שהוא מחזיק עבורו, והדבר עלול להקשות על העברת הטיפול לעורך-דין חדש. לכן רצוי להסדיר את העניינים עם עורך-הדין שפוטר.

 

עורך-דין ייצג אותי בהליך משפטי, ועקב התרשלותו הפסדתי במשפט. האם ניתן לפעול נגדו?

 

לא כל הפסד במשפט מעיד כי עורך-הדין התרשל, מסביר עו"ד יאיר בן-דוד, אך בהחלט קיימים מקרים של התרשלות ויש עילה לתביעת נזיקין. בשנים האחרונות הולך וגדל מספר התביעות מהסוג הזה.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלכס קולומוייסקי
עורכי דין. איך לבחור אחד
צילום: אלכס קולומוייסקי
צילום: סבסטיאן שיינר
שייצג אותך כראוי
צילום: סבסטיאן שיינר
מומלצים