אין לה חולשה לדוגמנים

כשעדי נוימן מתרפקת על הדשא בקניון בכפר סבא, עם חולצת בטן וגוף מתנה משמיים, מחצית מהעיניים נישאות אליה. לא בטוח שבשרון מזהים את הנציגה בניו יורק, שכבר חמש שנים טסה מחו"ל אחד למשנהו, אבל נו, איך לומר, גברים זה גברים וטסטוסטרון זה טסטוסטרון. "סבבה לאללה ומגניב לי שמסתכלים עלי בגלל איך שאני נראית, ולא בגלל מי שאני", מבהירה נוימן, מקורית כדרכה.

עדי נוימן, אנרג'ייזר מהלך, בקושי בת 21, אבל הפכה כבר מזמן לאחת הדוגמניות הישראליות המצליחות (והשנונות) ביותר. בעבר שהתה רוב הזמן בלונדון, עכשיו היא בניו יורק ואפילו שייכת לסוכנות הדוגמנות הגדולה מכולן בתפוח הגדול, "איי.אם.ג'י".

קיצור תולדות: היא נולדה בירוחם, הספיקה להיות שם ארבעה חודשים, עברה לבאר שבע ואף בילתה כמה שנים טובות בקיבוץ ניר-עם. הוריה התגרשו כשמלאו לה ארבע, ובגיל 14 עקרה עם אמה ואחיה אדם לכפר סבא. מגיל 16 היא מחתימה דרכונים כדוגמנית.

אז מה, את עדיין חברה של הנכד של רוטשילד?

"לא. הסיפור איתו היה קצר, החזיק בערך ארבעה חודשים. הוא הציע לי נישואים, אבל לא רציתי".

למה לא רצית?

"אני רק בת 21, והוא היה אז בן 31. אבל זו לא הסיבה היחידה. יצאתי איתו לפני זה כולה שלושה חודשים. לדעתי, הוא אהב את הרעיון של האיזראלי מיס ביהייווינג ווייף. אני לא רוצה להיות רעיון. היתה לנו מריבה מאוד גדולה, כשבאמצע המריבה העליתי את העניין הזה, שאנחנו כאילו מעולמות שונים, וכנראה לא יכולים להסתדר יחד. הוא לקח את זה מאוד קשה, ואמר 'את עושה אובר-דרמטיזיישן ומחפשת לעשות מזה עניין יותר גדול ממה שזה. אם את מחפשת תירוץ להיפרד ממני, תגידי'. בקיצור, בולשיט בולשיט.

"בסוף לא השלמנו, ואז הוא הלך להסתובב בחוץ, וחזר הביתה יום אחרי זה עם שמלה, כדי לפייס. השמלה היתה השמלה האחרונה שורסאצ'ה עיצב לפני שהוא נרצח. יש שתיים כאלה בעולם, אחת בזהב, אחת בשחור, עבודת יד, יענו של שלושה חודשים כל שמלה, 23 אלף פאונד אחרי הנחה. הסברתי לו, שלקנות לי שמלה שעולה יותר ממה שאמא שלי מרוויחה בשנה, זו בדיוק הסיבה שבגללה אנחנו נפרדים. בטח שלא לקחתי אותה. אני לא צבועה".

למי את עושה את המוות עכשיו?

"יש לי חבר, אבל הוא רוצה להישאר אנונימי. הוא חצי ישראלי. אבא שלו ישראלי והוא גדל חצי בארץ, חצי בלונדון. הוא בן 25, עובד שם כמהנדס קול, ועכשיו הולך שוב ללמוד כנראה מינהל עסקים או משהו כזה, בארצות הברית".

אז אולי תתחתנו.

"אני, כמו שכבר אמרתי, לא ממהרת להתחתן. יש לי עוד שש שנים להביא ילד, וזה המון זמן. זאת אומרת שיש לי עוד שלוש שנים עד שבכלל אני צריכה לפגוש את הבנאדם שאיתו אני מביאה ילד. עם הרוטשילד לא היה שום דבר מהמניעים לחתונה. לא היתה שם אהבה מטורפת, לא היה משהו מבוסס, לא היה כלום".

נוימן החלה לדגמן באופן רשמי בגיל 15, אחרי שזכתה בתחרות יופי לנערות, אם כי הספיקה לעשות שתי פרסומות שנה קודם לכן, אחת מהן ל"מילקי". מאז היא מדגמנת ומדגמנת. בביקור האחרון כאן הצטלמה לקטלוג בגדי הים של גדעון אוברזון.

את בכלל אוהבת את הדוגמנות?

"כיף חיים, אורח החיים הזה. באופן אישי אני יכולה להגיד, שאם הבת שלי תרצה לדגמן, אני אתן לה, כל עוד אני סומכת על עצמי שעשיתי עבודה טובה בלגדל אותה, כמו שאמא שלי עשתה איתי, וכל עוד אני יודעת שאפשר לסמוך על שיקול הדעת שלה. זאת חוויה שלדעתי לומדים ממנה בכמויות מטורפות".

פעם אמרת שדוגמניות מלקקות את האנזימים של החסה כדי להישאר רזות.

"זה כבר לא באופנה להיות רזה. אני רזה מדי. בשוע שעבר הפסדתי שתי עבודות על זה שאני רזה מדי. אני 1.75 מ' ושוקלת 50. וזה לא שאני לא אוכלת. עכשיו באופנה להיות אלסי לוקינג, להיות מידה ארבע עד שש, ואני אפס עד שתיים. אני, האמת, מידה אפס, אבל אני אומרת אפס עד שתיים כדי שלא יחשבו שאני רזה מדי".

אז לקיית מוס לא הולך היום?

"לקיית מוס הולך מצויין, אבל היא גם השמינה וגם עשתה ניתוח להגדלת תחת. היא בסוכנות שלי בניו יורק. היא ניסתה קצת להשמין, אבל עדיין לא היה לה תחת, אז היא עשתה שיהיה לה, ועכשיו כל הגוף שלה קיבל פרופורציות".

את עצמך בתת משקל, לא?

"צה"ל אמר שאני מאוד רחוקה מתת משקל, כשעשיתי את כל הבחינות".

איך הצלחת להתחמק מהשירות בצבא?

"מה? מה? מה? מצטערת, אני לא שומעת אותך. אולי תשאל משהו אחר".

בואי נדבר קצת על הסכנות שהדוגמנות מנפקת.

"מבחינת התחרותיות והפיתויים, אני צריכה להסכים איתך. נורא קשה לנהל מערכת יחסים בעולם הדוגמנות. אם תמצא מישהו שיודע, תשלח אותו אלי. הפחד הוא לבגוד במישהו שאת באמת אוהבת עם דוגמן, רק בגלל שהוא סתם כזה יפיוף. אי אפשר להתאהב בדוגמנים, ויצאתי עם דוגמנים. יש משהו לא טבעי בכל הקטע.

"זה בסדר שבחורה מגיעה בבוקר לסטודיו וכולם רוצים לעשות לה איפור ושיער ולהגיד לה כמה היא יפה, אבל זה לא באמת טבעי לגברים. בהתחלה הם רגילים והם סבבה והם סטרייט, אבל זה משפיע על כולם. כשיצאתי עם הדוגמן הצרפתי, ועמדנו לפגוש חברים בסנטרל פארק, הוא הלך לארון לבחור טי שירט שחורה. אחרי שהוא לא יצא מהארון במשך איזה שתי דקות, נכנסתי לארון לבדוק. 'עדי', הוא התבכיין, 'אני לא יכול לבחור מה ללבוש'. אמרתי: 'על מה אתה מדבר? זו רק טי שירט שחורה', והוא ענה: 'כן, אבל אני לא יכול לבחור איזו מהן'. היו לו בארון 25 טי שירטס שחורות על קולבים, ובעיניים כולן היו אותו דבר. אני לא יכולה בדיוק להסביר את זה, אבל דוגמנים הם לא גברים נורמליים. זה לא יותר אישה מגבר, זה יותר דוגמן מגבר. אני רוצה גבר גבר".

אז למה יצאת עם דוגמנים?

"יצאתי עם שני דוגמנים, ומשניהם נפרדתי מהר מאוד. נדלקתי עליהם כי הם נראו טוב. אחד היה ממש ממש יפה. הוא גם לא ידע כל כך הרבה אנגלית, אז לקח לי קצת זמן לקלוט שהוא מפגר".

גברים לא נעלבים שאת זורקת אותם?

"זה פוגע להם באגו הנשי. יש להם אגו נשי, שנפגע בקלות. נו, זה לא באמת נושא יפה לשיחה, איך גבר מגיב כשבחורה נפרדת ממנו. זה אף פעם לא רגע חזק של אף גבר שהיכרתי אי פעם".

בטח נתקלת בדוגמניות שלוקחות סמים.

"זה תלוי מאוד בבחורה. אותי זה לא מפתה. הסם הקשה שבעיקר נמצא בעולם הדוגמנות הוא קוק. כולם עושים את זה, כולם משתמשים בזה, כולם מתעוררים עם זה בבוקר. אני חושבת שזה אחד הדברים הכי דוחים.

"הבעיה היא שיש לי כמה חברות מאוד טובות, שלוקחות את זה לפעמים, ואז, איך שהן מתחילות לדבר, הן נהיות הייצור הכי משעמם בעולם. זה סתם מגעיל. איכסה ביכסה".

נוימן חולקת דירה ניו יורקית עם אחיה אדם, סטודנט למינהל עסקים שוויתר על קריירה בדוגמנות למרות ההצעות שזרמו אליו.

יש לך לפעמים רגעי שבירה?

"תמיד יש מחשבות כאלה. אני חושבת שכל החלטה שבני אדם עושים בחיים, הם צריכים להרהר עליה פעם בכמה זמן, לבדוק שהם עדיין עושים אותה מסיבה טובה ולא סתם מכוחו של הרגל. הכי קשה היה כשלא עשיתי צבא. זה הביא לי הכי הרבה שעות של לשבת ולהתחרט ולחשוב על מה יכולתי להיות אילו הייתי הולכת לצבא. קיבלתי זימון לתלפיות".

עד מתי תדגמני?

"אני לא אהיה דוגמנית בגיל 27, זה ברור לי לגמרי. לא שיש לי משהו נגד בנות שהן עדיין דוגמניות בגיל 27, אבל היות שאני רוצה לשנות כיוון באיזה שלב, זה חייב לקרות עד גיל 25. בטח נתחיל ללמוד. אני לא חושבת שאם בגיל 32 אני אתחיל ללמוד פיסיקה, תהיה לי אי פעם קריירה בפיסיקה. זה קפוט.

"בינתיים עברתי עכשיו סוכנות בניו יורק. אני בסוכנות מאוד אימתנית, כאילו הסוכנות הכי טובה בעולם, מהבחינה הזאת שיש לה את הבנות הכי שוות – קיית מוס, ג'יזל, לינדה אוונג'ליסטה, מילה ג'יבוביץ', מישקה, אלכס. זה אומר שאני מתקדמת בחיים, וכל השנים האלה של ההשקעה מראות פירות".

את חוסכת כסף לימי סגריר?

"אני מתכננת שעד שאני אתחיל ללמוד, בגיל 25, אני כבר לא אצטרך לעבוד. אני מרוויחה טוב מאוד. לכן אני משלמת 3,200 דולר שכר דירה, יחד עם אדם. חדר השינה שלי ענקי, יש לי שירותים משלי, אמבטיה משלי. יש לנו ג'ים בבניין. אם אני יכולה, אז למה לא ליהנות מזה".