הבריאות: "תשתיות האשפוז בבתי החולים קורסות"

קריסה של ממש בתשתיות בתי החולים - כך נראית מערכת הבריאות בישראל 2004: אין מספיק מיטות לאישפוז בטיפול נמרץ, המכונות שייכות לחלקן לשנות ה-60, והטיפול בתינוקות במחלקות היולדות הולך ורע - כך קובע דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם היום (ד').

הפרק שדן ביחידות לטיפול מיוחד ביילוד הוא הפרק החריף ביותר הנוגע למערכת הבריאות, והוא כולל שורה של ממצאים מדאיגים ותיאורים מצמררים. כך, למשל, "באוגוסט 2002 התריע מנהל מחלקת יילודים ופגים בביה"ח סורוקה על התיישנות המוניטורים ומכונות ההנשמה, שמרביתם יוצרו 12 שנים ויותר קודם לכן. הוא הודיע שהציוד עלול להיות מושבת בתוך זמן קצר, ודיווח על מחסור בעריסות חימום ובמכשירי הנשמה מתקדמים. אולם גם שנה לאחר מכן, הציוד הנחוץ טרם נרכש".

ועוד: "במהלך שנת 2002 פנה מנהל מחלקת יילודים בביה"ח בני ציון לוועדת ההצטיידות של ביה"ח, בעניין הצורך לרכוש אינקובטורים. הוא ציין, בין היתר, כי במחלקה לא ניתן לספק טיפול הולם לנוכח העובדה שחלק מהאינקובטורים הם משנות ה-60 ואין להם חלקי חילוף. עד מועד סיום הביקורת, יולי 2003, לא נרכשו אינקובטורים".

המבקר קורא למשרד הבריאות לקיים דיון מעמיק בשיעורי התמותה הגבוהים יחסית של תינוקות במשקל 500 עד 999 גרם ובשכיחות הזיהומים הנרכשים. הוא קורא גם לבחון את הצעדים הדרושים לטיפול יעיל ומהיר בבעיית המחסור המסתמן במומחי-על ברפואת ילדים לטיפול בפגים. נוסף על כך הוא מתריע, כי משרד הבריאות לא התייחס לכך שהתקנים הקיימים במחלקות אינם נותנים מענה הולם לצרכים האמיתיים שלהן, וכי בפועל הוגדלו במקומות רבים מספר מיטות האשפוז.

סל הבריאות: מי יודע?

סל שירותי הבריאות הממלכתי הוא אחד מנושאי הליבה של דו"ח הביקורת השנתי על מערכת הבריאות. המבקר מצא, בין היתר כי תהליכי קבלת ההחלטות באשר לתרופות וטיפולים חדשים שייכנסו לסל לוקים בחסר וכי הציבור אינו יודע איזה טיפול כלול בסל ואיזה לא. "קיימת אי בהירות הן בנוגע לשירותי הבריאות שהמבוטחים זכאים להם", הוא כותב, "והן בנוגע לתנאים שבהם הם אמורים להינתן. ללא ידיעת התנאים המזכים בכל שירות, אין המבוטח יודע אם הוא מקבל את המגיע לו, ואין הוא יכול לעמוד על זכויותיו בעת הצורך".

עניין נוסף הקשור לסל שהמבקר עומד עליו, הוא המחסור במידע שיש למשרד הבריאות באשר לתמהיל השונה של התרופות והטיפולים שכל קופת חולים מבצעת מתוך סל הבריאות. "אין במשרד הבריאות מנגנון שיאפשר בחינה של השירות שקופות החולים נותנות. המשרד גם אינו יודע מה ההנחיות של הקופות לרופאים במתן תרופות וטכנולוגיות אחרות הכלולות בסל, וממילא אינו מפקח על כך". "ליקוי זה", מדגיש המבקר, "דורש תיקון מיידי".

התשתיות: אין מיטות - ואיפה האחות?

ממצאים חריפים נוספים מופיעים בפרק שעוסק במחיר שירותי בריאות בבתי החולים הממשלתיים: אין די מיטות טיפול נמרץ לכל החולים הזקוקים לכך; למרות החלטה שקיבל המשרד להקים מערכת תמחיר, הוא לא בנה אותה ולא קיים דיון מעמיק בצורך לבנות מערכת כזו כדי לסייע בקביעת מחירי שירותים רפואיים; תקרות הצריכה יוצרות תמריץ חיובי לצריכה שבה ההוצאה המשתנה קטנה, כלומר לרפואה מיושנת ועתירת כוח אדם, ותמריץ שלילי לרפואה מתקדמת עתירת טכנולוגיות וחומרים יקרים.

"לנוכח העובדה ששוק מערכת הבריאות אינו שוק משוכלל", מסיים המבקר את הפרק בנימה עגומה, "יש חשיבות לפיקוח הממשלתי, אולם כל עוד הגורם המפקח – משרד הבריאות – הוא גם הבעלים של בתי החולים הממשלתיים, שאלת יכולתו למלא את תפקידו כמפקח נותרת בעינה".

באשר למערכות ההנדסיות החיוניות ותשתיות האשפוז בבתי החולים קובע המבקר, כי "מצבן של תשתיות האשפוז והמערכות ההנדסיות בבתי חולים רבים הוא גרוע, של אחדות מהן חמור ומקצתן אף במצב של קריסה. מערכות רבות אינן עומדות בסטנדרטים הנדרשים". בניגוד להוראות משרד הבריאות בנושא חמצן, מצא המבקר כי במחצית מבתי החולים שבדק, אין מרכזיות גיבוי לחמצן בכל בניין או שבמרכזיות הגיבוי אין בקר. מערכות הגז בבתי החולים רמב"ם בחיפה ופוריה בטבריה אינן תקניות.

ומה עם האחות? "כמעט בכל בתי החולים שנבדקו", נכתב, "יש תקלות במערכות קריאה חולה-אחות, שמקשות על חולים להזעיק אחות". "בעת הרעה במצבם הרפואי", מרתיע המבקר, "הם עלולים להיפגע". גם מצב התחזוקה איננו מעודד במיוחד, על פי הדו"ח. ברוב בתי החולים – הן הממשלתיים והן של שירותי בריאות כללית – רמת התחזוקה השוטפת נמוכה ביותר, ונעשות רק עבודות תחזוקה לאחר שמערכת קורסת או מתקלקלת. "מצב זה", נכתב בדו"ח, "גורם להזמנת מבנים ומתקנים ולקריסת מערכות טרם זמנן".

גם הרופאים בבתי החולים זוכים לשבטו של המבקר. יש הסכמה על כך כי תקני הרופאים שנקבעו בזמנו על פי מספר מיטות המיטות במחלקות האשפוז והביקורים במרפאות החוץ אינם מתאימים עוד לצרכי מערכת הבריאות, כיוון שמאז חלו שינויים רבים בהיקף הפעילות, בתמהיל המאושפזים, בטכנולוגיות הטיפוליות, בהרכב הצוות המטפל ובהתמחויות הרופאים.

"בהסכם הקיבוצי בין ההסתדרות הרפואית בישראל לבין המעסיקים מיולי 2000 נקבע שאין להעסיק אחרי השעה 10:00 בבוקר רופא שעשה תורנות לילה. אולם הביקורת העלתה כי המשך ההעסקה של רופאים תורנים ביום שלאחר התורנות הוא תופעה שכיחה ביותר, וכי חלק מהרופאים אף משתתפים בניתוחים לאחר סיום התורנות", נאמר.

תגובה

תשתיות בבתי חולים: "המצב המתואר בדו"ח נובע בשל אי הקצאת משאבים מתאימים לשיפור תשתיות בתי החולים. המשרד מתריע מזה שנים רבות על התקציב החסר בתחום זה ועל כך שהיעדר פתרון תקציבי יגרום להחמרת המצב. עד ספטמבר 2004 יפיץ המשרד חוזר מנכ"ל, הקובע את מדיניות המשרד לתכנון ותקצוב פעולות תחזוקה".

סל שירותי הבריאות: "מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' אבי ישראלי, מינה לאחרונה שתי ועדות שתפקידן לבדוק את כל ההיבטים השונים הקשורים לסל התרופות. ועדה אחת שבה משתתפים נציגי משרד האוצר בודקת האם ניתן להוציא מן הסל תרופות ישנות שאין בהן שימוש ולשחלף אותן בטכנולוגיות חדשות. משרד הבריאות מתנגד להוצאת תרופות מן הסל שהוצאתן תפגע בזכותם של החולים לקבל טיפול, גם לאור מסקנותיה של הוועדה השנייה שסיימה את תפקידה וקבעה כי קיים קושי גדול בהוצאת תרופות מן הסל".

פגיות: למשרד הבריאות חסר כוח אדם לטיפול ביילוד (פגיות) בשל מגבלות תקציביות. צוות שמינה מנכ"ל משרד הבריאות בשיתוף נציגי המוסד לביטוח לאומי ומשרד האוצר מסיים בימים אלו עבודת תמחור מקיפה של עלות הטיפול ביחידות לטיפול מיוחד ביילוד. פערים בציוד וכוח אדם הקיימים ביחידות לטיפול ביילוד, וכן הצורך בהעברת יולדות מבית חולים אחד למשנהו, נובעים בעיקרם מחוסר משאבים. בשנים האחרונות גרמו הקיצוצים שהושתו על מערכת הבריאות לכך שקיימים היום בתי חולים ויחידות לטיפול מיוחד ביילוד שסובלים מחוסר כמתואר בדו"ח המבקר.

עבודת הרופאים: "חלה חובה על מנהלי בתי החולים להקפיד כי צוותי בתי החולים ובכלל זה הרופאים יעבדו בהתאם להסכמים ויעמדו בדיווח נוכחות. נציבות שירות המדינה היא שקובעת את הנהלים המסדירים עיסוק רופא מחוץ לשעות עבודתו. משרד הבריאות פועל בהתאם להוראות הנציבות. ראש האגף לרפואה כללית פנה ביום 11.1.2004, לכל מנהלי בתי החולים, לדווח ביצוע ההסכם לשחרור המתמחים עד השעה 10:00 בבוקר. 21 בתי חולים דיווחו על שחרור המתמחים בזמן".