הולך בעקבות הלב

ספר קצת על החיים באל.איי.

"ממש אין מה לספר, היום מוקדש כולו ללימודים".

ומה עם בילויים, חיפוש אחר כוכבים?

"בהתחלה ביליתי די הרבה, אבל הפסקתי. הבילויים מתרחשים בעיקר כשחברים מהארץ באים לבקר. כוכבים? רואים אותם כאן בכל מקום, ברחוב, בסופר...".

הוא לא מדבר על הישגיו, אבל חריש עמוק יותר מגלה כי בשהותו שם הספיק לעשות כמה צעדים בדרך להצלחה. "לפני חודשיים החלטתי לחפש סוכנות שחקנים וללכת לאודישנים, ושלחתי רזומה לעשרות סוכנויות. החברים בבית הספר אמרו לי שאין שום סיכוי שמישהו יחזור אלי, מהסיבה הפשוטה שסוכנויות השחקנים בלוס אנג'לס לא מתייחסות למישהו זר וחסר ניסיון בארה"ב. למרבה הפלא חזרו אלי כ-40 סוכנויות. הלכתי להיפגש עם כולן ומצאתי את INOVATED ARTIST, סוכנות מאוד נחשבת שמייצגת גם את סטיבן שפילברג".

לב החל לשוטט בין אודישנים, והשמועה אומרת שצלח סוללה של אודישנים בדרך לאחד הפרקים של "הבית הלבן". האומנם? לב: "זה היה לתפקיד של חייל. עברתי כמה אודישנים, האמנתי כבר שהתפקיד שלי, אבל בסוף נתנו אותו למישהו אחר. הייתי קרוב לעוד כמה תפקידים באודישנים שעשיתי, הצרה היא שקרוב זה לא מספיק. אבל אני בטוח שיגיעו עוד דברים. התעשייה כאן זה משהו מטורף, הסוכנת שלי יכולה להתקשר אלי בשבע בערב, להודיע על אודישן למחרת בתשע בבוקר, תוך שעה מגיע אליך התסריט, ואז מתחילים לשבת לקרוא ולהתכונן. אימצתי שיטה שגורמת לי להגיע לאודישן בריכוז מקסימלי ובראש צלול: הליכה מהירה וריצה במדרגות".

גם אם מדובר באודישן שנערך בקומה גבוהה?

"כן, פעם טיפסתי 28 קומות בדרך לאודישן. אבל בשלב מסוים האודישנים הלחיצו אותי. זה משהו שגוזל ממך את כל היום והרגשתי שזה פוגע לי בלימודים. הייתי על סף סיום הקורס והחלטתי לעצור הכל ולהמשיך במירוץ כשאחזור מהביקור בארץ".

אתה מחובר לישראלים מפורסמים נוספים בעיר, נועה תשבי, אקי אבני?

"לא, החברים שלי שם ישראלים אנונימיים וגם אמריקאים". באמריקאים כלולה גם אמריקאית אחת בת 22, מעצבת אופנה, עימה הוא מתראה בחצי השנה האחרונה .

היא הגיעה איתך לארץ?

"לא, לארץ הגעתי לבד".