"אין בעיה להביא אדם להודות במעשה אותו לא ביצע"

איך קורה שעשרה חודשים יושבים בכלא שלושה צעירים ערבים-ישראלים על לא עוול בכפם?

אחרי שנעצרו, הודו, שיחזרו וחזרו בהם - נראה שטארק נוג'ידאת, יוסף סביח ושריף עיד אינם קשורים כלל לרצח החייל אולג שייחט ז"ל.

הפרשה מעלה תמיהה מטרידה: האמנם מיהרו בשירות הביטחון ובמשטרה להאשים צעירים חפים מפשע, רק כדי להראות שהרצח, שבוצע על-רקע לאומני בידי ערבים ישראלים, פוענח בפרק זמן קצר יחסית?

סגן-ניצב בדימוס סוהיל חדאד, שהקים בשנת 73' את היחידה המרכזית במרחב העמקים, ואף חקר פרשיות רצח גדולות, ביניהן פרשות הרצח של החיילים הדס קדמי ועקיבא שאלתיאל ז"ל, אומר היום בראיון ל-ynet כי אין בעיה להביא אדם למצב בו יודה במעשה אותו לא ביצע.

"הכל תלוי במצפונו של החוקר. אם הוא מקצוען, הוא לא יכניס פרטים לפיו של החשוד", אומר חדאד.

כאחד ששירת עשרות שנים במשטרה, פרשייה זו אינה מפתיעה אותו. "אני חבר טוב של הוריו של שריף, וכשהם פנו אלי, בתחילת הפרשה, טענתי שמדובר במהדורה שנייה של פרשת רצח הילד דני כץ. גם שם השב"כ המליץ לא להעמיד לדין".

חדאד טוען כי אדם המגיע לראשונה לחקירה במתקן משטרתי, יכול להישבר בקלות. "הרבה יותר פשוט להודות, מאשר לעמוד מול חוקרי משטרה מנוסים".

חדאד מבקש להדגיש כי הוא אינו רוצה להכליל את כלל חוקרי המשטרה. "ישנם חוקרים נהדרים ומקצועיים, אבל במקרה זה נהגו בחופזה. אולי דעת הקהל היא שהשפיעה".

לדברי חדאד, הוא מבין כי אלמלא היו נחשפות התפתחויות בחקירה, הנמצאות עדיין תחת צו איסור פרסום, יכלו השלושה לשבת במאסר עולם.

אז מי אשם?

חדד: "קודם כל, אשם זה שהודה והטעה את המערכת. אבל, צריכה להיות ביקורת של הרשויות, ולצערי, במקרה זה וגם במקרים אחרים לא תמיד מפעילים שיקול דעת, ואנו יודעים כי היו דברים מעולם, וגם בית המשפט יכול לטעות".

יצויין שוועדה בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג, מי שמכהן כיום כמבקר המדינה, נדרשה לפני כעשור לסוגייה זו של העמדת חשודים לדין על פי הודאותיהם ולחשדות לפיהם אנשים חפים מפשע הורשעו בביצוע פשעים חמורים שכלל לא ביצעו. מקרה בולט שכזה היה פרשת רציחתו של הילד דני כץ מחיפה, שלרוצחיו ניתן משפט חוזר ברבות השנים.

בשנת 1997 אימצה פרקליטת המדינה עדנה ארבל חלק מהמלצות ועדת גולדברג, ובמסגרת זו הנחתה את פרקליטי המחוזות לחייב את המשטרה להקליט במצלמות וידאו חקירות של חשודים בפשעים חמורים שהעונש עליהם הוא 10 שנות מאסר ומעלה.

ארבל ביקשה מהמשטרה להבטיח אמצעים טכניים לצורך ההקלטה, להבטיח שבחדרי החקירות יהיה ציוד באמצעותו ניתן יהיה לתמלל את ההקלטות, וכן להבטיח שהפרקליטות תאפשר לסניגורים לעיין בקלטות ולשכפל אותן לאחר הגשת כתבי אישום.