מאיה בוסקילה: "לא עשיתי ניתוח להגדלת חזה"

האם העובדה כי עברת ניתוח להגדלת חזה תרמה לכך שמידת הפופולריות שלך בציבור הישראלי גם גדלה?

"אני לא יודעת מי הכניס את השמועה המרושעת הזאת שהחזה שלי הוא בעצם לא החזה שלי. הוא שלי והוא טבעי ל-ח-ל-ו-ט-י-ן, בלי עוררין ואני לא סלבריטי, אני זמרת. מקווה שתשמע יותר את הדיסק ופחות ריכולים".

את זאת שעברה את הגדלת החזה באינטרנט?

"לא, ממש לא. לעולם לא הייתי עושה דבר כזה, במיוחד לא למעריצים שלי כדי לתת עוד נתון שאומר שהכל ויזואלי. קוראים לבחורה שעברה את הניתוח, אילנית ובכלל, יש לה פוני.

ועוד פעם: החזה שלי אמיתי!".

שמעתי שעשית ניתוח להגדלת חזה, אני מצטערת שאני מנצלת את ההזדמנות הזו לשאול אותך, אבל אני חייבת לדעת אם זה נכון, כי אם זה נכון - אז יצא ממש יפה. אני מתלבטת אם לעבור ניתוח כזה בעצמי. מה את אומרת? וקוראים לי שני (אני בת 16 וחצי)

"מאמא'לה, את בת 16 וחצי, למה לך הגדלת חזה?! את צעירה מדי ובטח ובטח יפה גם בלי חזה ענק. ודרך אגב, בינינו, אני פחדנית. פחדתי אפילו לעשות חור באוזן, אז בטוח שהגדלת חזה, בטח ובטח שלא. זה טבעי וכך שישאר גם אצלך".

עם יופי כמו שלך למה את לא גם מדגמנת?  

"כן דיגמנתי. עשיתי לפני חודש, חודשיים את התצוגה של 'כאוס'.  אבל אני קודם כל, בראש ובראשונה זמרת, מקווה שתהנה מהדיסק".

מאיזה גיל התחלת לשיר והאם את לוקחת שיעורים לפיתוח קול? יש כיוונים מוזיקליים חדשים שאת רוצה לנסות, לבדוק באלבום הבא?

"התחלתי לשיר באופן מקצועי מגיל 9, אף פעם לא עשיתי פיתוח קול, למרות שאני מאוד ממליצה. לכולם יש רקע מוזיקלי במשפחה, אני מאמינה שאיזה שהוא אופן זה גנטי, אבל זה בא מאלוהים, זו מתנה, אין ספק. כל שיר שאני חושבת שהוא יפה והוא בר ביצוע מבחינתי, אני מוכנה לנסות".

איזה זמרים את אוהבת ואיזה זמרים משפיעים עלייך ועל הסגנון שירה שלך?

"הזמרים שאני אוהבת הם: אייל גולן, יהודה פוליקר, עמיר בניון, חווה אלברשטיין. בלועזית, שזאת המוזיקה שבעצם גדלתי עליה: הדיוות הגדולות, וויטני יוסטון, אריתה פרנקלין, גלדיס נייט, פטי לאבל והשילוב ביניהם כנראה יצר משהו מאוד שלי".

כמה זמן את מופיעה ולמה לקח לך כל כך הרבה זמן להתפרסם? מי כותב לך את השירים ומי מפיק אותך?

"אני מופיעה קרוב לעשר שנים ואפילו יותר. לקח לי הרבה זמן כי החלטתי שאני רוצה לחוות את הילדות שלי כמו שצריך, זה הכל עניין של בשלות כנראה.

מי שכותב את השירים ומלחין אותם, רבים וטובים כגון: ארקדי דוכין, פבלו רוזנברג, צביקה פיק, ירון כהן, עידן רייכל, שמואל אלבז, אהוד מנור, מירית שם-אור, נורית בת-שחר-צפריר ואני, שכתבתי והלחנתי חצי מהתקליט. המפיק המוזיקלי, הגדול מכולם הוא כמובן: יעקב למאי והמפיקים בפועל הם רוברט בן שושן ואייל מלול, שהם גם המנהלים האישיים שלי".

באיזה גיל התחלת לשיר ולכתוב שירים? איך התגובות ברחוב? איך ההרגשה שפתאום כל הארץ מכיר אותך ושר את השירים שלך?

"התחלתי לשיר בגיל 9, דווקא לכתוב ולהלחין רק בשנה האחרונה מכיוון שכמו שאמרתי, זה עניין של בשלות.

התגובות חלקן היסטריות, החלפתי 3 פעמים בחודשיים האחרונים את הפלאפון, אבל עדיין אני לא מחליפה את ההרגשה של כל האהבה ברחוב, בהופעות, על הבמה ומחוצה לה, בעד שום הון שבעולם, גם אם אני אצטרך להחליף כל חודש את הפלאפון".

את חושבת שאת מסוגלת לפרוץ גם לקהילה הבינלאומית?

"אני מאוד מקווה, אנחנו מקווים לנסות. זה כבר בעשייה ואני מקווה שתהיה לכולנו הפתעה נעימה בשנה הקרובה. (גם בצרפתית וגם באנגלית)".

מה דעתך על כך שצורבים את הדיסק שלך?

"אין דרך לעקוף את זה. אני דווקא לוקחת את הדברים הטובים שבזה. משמע, אם צורבים אותך, אתה קיים. ואם אני לא יכולה לעשות שום דבר נגד זה, אז אני לא מתמקדת בלהתמרמר על זה.

אני מקווה מאוד שיש המון אנשים שלמדו שזו פרנסה כמו כל פרנסה ולא צורבים דיסקים. גם ככה הדיסק הצרוב, אחרי כמה פעמים מתקלקל ותצטרך לקנות חדש. בפעמיים האלה, אתה יכול לקנות את האורגינל. המון אהבה לאלה שקנו את האמיתי".

היה משהו באלבום שהתלבטת לגביו ובסופו של דבר את מצטערת שלא עשית או שכן עשית?

"לא מצטערת על שום דבר בדיסק. אני שלמה עם שיר ושיר, עם כל עיבוד. עבדתי על הדיסק שנה, כולל איסוף החומר, היו 20 שירים ומתוכם בחרנו 10, שזה יחסית מזל גדול. אני מאוד אוהבת את התוצאה".

ראיתי אותך באודטה והיה נראה שאת די סובלת מראיונות - זה נכון ? 

"ממש לא. אני מאוד אוהבת ראיונות. אודטה בחורה מאוד נחמדה, אז כמובן שלא סבלתי אצל אודטה. אני מאוד אוהבת להביע את עצמי. אני מאוד קנאית לפרטיות שלי, לכן אני אהיה יותר דיפלומטית בראיונות אך גם מרגישה מאוד נינוחה עם כל שאלה שיתנו לי".

גם אני זמרת מתחילה ומחפשת דרכים להתפרסם או לפחות להתפרנס בתחום והייתי רוצה שתייעצי לי בנושא.

"קודם כל, הייתי מציעה לך להופיע כמה שנים ולקבל שפשוף במה. לא להתייאש, כי זאת דרך מאוד ארוכה, גם אם לפעמים אתה חושב שהדרך מתארכת, תמיד יש בסופה איזה שהוא אור.

אני מודעת לימים הפחות טובים ולעבודה הקשה שיש במקצוע הזה. אבל תראי אותי, היה שווה לחכות. אני מאחלת לך המון בהצלחה ואל תתייאשי".

מאיפה את ולאיזה מועדונים את יוצאת?

אני במקור מנתניה. אני כבר 8 שנים גרה בתל אביב מכיוון שאי אפשר לממש קריירה משלט רחוק. לפעמים אני אוהבת לצאת, אני לא יוצאת למועדונים, בעיקר לפאבים וגם קצת פחות עכשיו, מפאת הלו"ז הצפוף. אני אוהבת לרקוד, להתאמן למרות שאני לא מתאמנת מזה חודשיים מפני שיש לי דלקת בכתף, אני אוהבת לשבת עם חברים, מאוד אוהבת את הבית. יהיה לי כלב בקרוב". 

איך ביום כזה יש לכם חשק לדבר על הבלים?

"אני מבינה אותך, שביום כזה אתה קורא לדיסק שלי 'הבלים', מפני שלפני כחודש, כשהייתה היתקלות בנצרים עם 8 מחבלים וגדוד "שמשון" יצאו בגבורה והצילו את המצב. יום למחרת, אני הייתי שם כדי לעשות להם טוב על הנשמה, למרות שמאוד פחדתי לבלות את היום היחידי שהיה לי לחופש, באותו חודש, בלב עזה. אז אני מבינה, אבל אין מה לעשות, אסור לנו לשקוע בעצבות שלנו ולהיפך. אני חושבת שמהשירים שלי ומהדיסק שלי, שקראת לו 'הבלים' לפני דקה, עשה מאוד טוב לכל הגדוד הזה שלא ישן יומיים לפני. אז בפעם הבאה שאני נוסעת ללב עזה, אני אתקשר אליך להצטרף אלי".

איך את מתמודדת עם ההצלחה? האם זה שינה אותך?

"אני חושבת שאני מתמודדת עם המון שיקול דעת ובכלל, אני כבר בגיל כזה שלא נראה לי שההצלחה תעלה לי לראש. אני יודעת מאיפה באתי ולאן אני הולכת ואף פעם אני לא אשכח.

אני חושבת שזהו סוד ההצלחה".

רציתי לדעת, אם את רואה בחברים שרכשת מתוך עולם הסלבס חברים לתמיד, או בעצם חברים כל עוד את ממשיכה להצליח.

"כל החברים שהם במקרה מעולם הבמה או בשפתכם, סלבז, היו חברים שלי הרבה לפני שהתפרסמתי. בעצם הם היו יותר מפורסמים ואני לא. לכן, אל תסתכל על הקנקן, אלא על מה שיש בתוכו וחוץ מזה, שביום יום אורח החיים הוא לא שונה הרבה משלכם, גם אם אנחנו מפורסמים. חבר זה חבר".

זמרת צריכה לשיר לא להופיע חצי ערומה. 

"אני לא זוכרת מתי פעם אחרונה הופעתי חצי ערומה. אני גם לא מבינה למה כשבריטני ספירס מצטלמת לקליפ שלה עם תחתון וחזיה, זה אמנות ושווה הצדעה. אם בארץ אתם אומרים שאתם פתוחים ואתם דומים לניו יורק, תתחילו להתנהג בהתאם. קווה שנהנתם גם מהקליפ ("יש בליבי כינור") וגם מהשיר"

מה דעתך על כוכב נולד ועל כל הדרך שהמתמודדים האלה עוברים? מה העמדה שלך לגבי זה? נראה לך שזה היה מקצר לך את הדרך?

"אני אישית לא הייתי הולכת לכוכב נולד, למרות שהציעו לי. אני מאמינה שאם הייתי הולכת, כמו לאודישנים האחרונים שראיתי, גם לא הייתי מתקבלת. אני לא הבנתי לכל אורך האודישנים מהם הקריטריונים ואם משגעים אותי כל כך על ויזואליות בחודשיים האחרונים, אז לויזואליות באודישנים בכוכב נולד, היה משקל רב. אז בוא נאמר, שבאופן כללי למי שיכול להיות בתחרות בקבוצה, זו אחלה תחילת דרך למי שיודע לעשות עם זה משהו נכון אחר כך".