מין לכל מאמין: אז באיזו דת נהנים יותר במיטה?
ללא הבדלי דת, גזע ומין? תשכחו מזה. ההבדלים הכי עסיסיים בין הדתות מתחילים ונגמרים במיטה. אם תהיתם איפה חונכו המוצצות הטובות בעולם, מי סופגים מבית אבא את רזי המשחק המוקדם ומי גומר בעיקר עם רגשי אשמה, הנה התורה כולה
| הינדואיזם |  | טאואיזם | | נצרות | | איסלאם |
| ||||||
| יהדות | | | | | | |
כולם מדברים על סקס, אף אחד לא מדבר על צדק. למה? כי בסקס אין צדק. ככה זה. נכון שבחדרי חדרים כולנו עושים את אותו הדבר, אבל במיטה, מתברר, לא כולם שווים בעיני האל. אם אתם הינדואיסטים, למשל, שפר עליכם גורלכם ואתם מצווים לענג ולהתענג עד קץ הימים. אם נולדתם נוצרים, אכלתם אותה בגדול. ישו אולי אוהב אתכם, אבל לא עירומים.
בקיצור, אמור לנו לאיזו דת נולדת, ונאמר לך איזה סקס תחווה: רוחני וסוער או ענייני ומשמים. אז נכון שהיום, כשהעולם הוא כפר גלובלי שכזה, כולם דופקים את כולם, אבל אנחנו יצאנו לבדוק אילו מאמינים הכי נהנים מזה, ומה הם יודעים שכדאי גם לנו להפנים.
הינדואיזם חזור למעלה
אלופי הפור-פליי
נתחיל במזרח, מתוך כבוד לעם שהביא לנו את הטנטרה והקאמה סוטרה. ולפני הכול, תיקון טעות נפוצה בנוגע לטנטרה: טנטרה היא לא מילה נרדפת ליחסי מין ברוח המזרח, אלא דרך חיים שלמה, הכוללת גם תרגול מיני. הסקס הטנטרי שואף להתעלות רוחנית (להבדיל מפורקן פיזי, האורגזמה), אלא שבמערב התחכמו לו, תלשו אותו מהקשרו והפכו אותו לשיטת מדיטציה בפני עצמה.
ההינדים מאמינים באלים שונים ומשונים, ולכל אל מצע מיני משלו: הברהמינים (הסוגדים לאל ברהמה) הם הרומנטיקנים שבחבורה ומשקיעים יותר במשחק מוקדם. מאמיני האל וישנו הם הרוחניים חובבי הטנטרה שלומדים איך לא לשפוך, ומאמיני שיווה הם ההוללים הפרועים שהולכים על הכול: כמה שיותר גירוי, משחקים ואורגזמות.
מותר האשה: קשה להגדיר את ההינדים הקדומים כפמיניסטים, אבל בכל הנוגע לתשמישי מיטה הם נותנים לאשה כבוד.
לאון ספונר, מורה לאמנויות המזרח: "האשה ההינדית נחשבת חונכת, האלה הגדולה, שדרכה הזכר לומד את עצמו. אפילו הזנות נחשבת למקצוע מכובד, והזונה היא כוהנת, קדושה, טהורה. היא מקדישה את גופה וחייה לאהבה, ואסור לה להביא ילדים כדי שתוכל ללמד גברים את סודות המיניות הנשית".
אחד בפה: "לפי ההינדים (בעיקר השיוואיסטים), מיצי הפות הם המיצים החיוניים ביותר שיש, וגבר השותה מהם מקבל באמצעותם את אונו". ובעברית: מין אוראלי לאשה מומלץ בכל פה. גם הגברים לא קופחו, והקאמה סוטרה מתאר בפירוט את המציצה המושלמת. כל שלב בה נקרא בשם אקזוטי אחר: "הלשון הפנימית", "המירוק", והחביב מכולם: "יניקת המנגו". השלב הסופי נקרא הבליעה (במידה שתהיתם אם ההינדיות יורקות או בולעות).
עבודת יד: טוב או רע? תלוי מי האל שלך. הברהמינים הגבילו את העיסוק באוננות כדי לרסן את הרדיפה האינסופית אחרי העונג. אנשי וישנו מעודדים אוננות כדי ללמוד מהי טנטרה: הגבר צריך לאונן הרבה ולא לגמור. והשיוואיסטים, כרגיל, בטירוף: לאונן כמה שיותר וללמד את הנשים איך להפוך למולטי-אורגזמיות.
משחק מוקדם: ההינדים בעד, והרבה, ויש להם שיטות מגוונות לגירוי האשה, כדי שלא תהיה לה סיבה לחפש זכר אחר שיענג אותה. הקאמה סוטרה מדגיש את חשיבות הנשיקות, השריטות והנשיכות לפני הסקס ובמהלכו. המלצה חמה היא על משחק חושני שבו הזוכה הוא זה שתופס ומחזיק בשפתי הפרטנר. הוראות ההפעלה נראות כמו סרט הודי במיטבו: "אם היא מפסידה, היא מעמידה פני בוכה, מנענעת את ידיה, מרחיקה אותו ממנה, נושכת אותו ופונה ממנו. אבל אם האהובה זוכה, עליה לקרוא בקול, ללעוג לו, לרקוד, להרים גבות ולגלגל את עיניה".
כל המרבה: סקס עם מספר רב של נשים מוגדר בקאמה סוטרה כ"סקס עם עדר פרות". נשמע נורא, אבל רק לאוזניים מערביות, כי בהודו פרות הן להיט, וסקס עם עדר על אחת כמה וכמה. ספונר: "האל קרישנה הוא רועה פרות, ולכן הפרה היא קדושה. לפי המיתולוגיה הפרות הן המעריצות של קרישנה, כולן מאוהבות בו, אבל הוא מאוהב באשתו. וכך, בזמן שהוא עושה אהבה עם אשתו בחיק הטבע, הפרות עומדות סביבם והוא עושה אהבה פיזית עם אשתו ואהבה רוחנית עם כולן".
התנוחה ההינדית האולטימטיבית היא גבר שוכב על גבו, אשה אחת יושבת על איברו, אשה אחרת על פניו, וכל אצבע מאצבעות ידו תקועה בפות של אשה אחרת, והוא מענג את כולן. איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא. תנוחה מנצחת: הטנטרית, כמובן. הגבר יושב בישיבה מזרחית, והאשה יושבת עליו כשאיבר המין שלו בתוכה. בני הזוג מתחבקים, מתנשקים ונושמים יחד. המנוסים מעבירים משגל שלם ככה עד רגע השיא, או עד שהברכיים של הגבר הלכו. הפחות מנוסים עוברים לתנוחה הזאת כהפוגה מתודית בזמן המשגל, כדי למשוך את הזמן ולהתפנק על האינטימיות.
הקאמה סוטרה מקטלג את הגברים לפי גודל איבר המין שלהם: ארנב, שור או סוס הרבעה (כן, כן, כולכם סוסים, אנחנו יודעות). הנשים, מצדן, נחלקות לאיילה (נרתיק צר), לסוסה (בינוני), או לפילה (נרתיק רחב). והיה ונפלה בחיקכם אשה פילה, רחמנא ליצלן, ואתם רחוקים מלהיות סוס הרבעה, מומלץ על משגל בתנוחת ה"לחיצה": הנאהבים מתמתחים לאורך המיטה ברגליים ישרות, על צדם או זה על זו, ומיד אחרי החדירה הגבר מצמיד את ירכי זוגתו בחוזקה זו אל זו, או שהאשה מצליבה את רגליה בזמן המשגל - כדי שיהיה לגבר כמה שיותר צפוף שם בפנים.
המלצת השף: הסקס הוא משחק, חוויה מענגת לגוף ולנפש, ונא להתייחס אליו ככזה. אחרי שווידאתם שאיבר בן הזוג שבחרתם מתאים לזה שלכם, צאו אל הרפת הקרובה, פתו זה את זו בדרכים משעשעות, הרבו במין אוראלי וסיימו בסקס סוער שעוּנים על מתקני החליבה.
טאואיזם חזור למעלה
תורת האיפוק
קיסרי סין העתיקה ראו במפגש המיני אירוע קוסמי מרגש שיש להתכונן אליו כהלכה. גדעון בן ישראל, מדריך טאו המרפא בשיטת מנטק צ'יאה: "בטאו הגברים לומדים לשלוט באנרגיה המינית ולהזרים אותה באופן מודע בגוף, כך שהאורגזמה מתבטאת בהתפרצות פנימית של התעלות וריגוש, ולא בזרע שנשפך החוצה. האורגזמה הפנימית נמשכת דקות ארוכות, ולשם כך על הגבר לרכוש שליטה בשני מישורים: ברמה הפיזית לשלוט בשרירים שאחראים לפליטה, וברמה האנרגטית לשלוט באנרגיה שתזרום למעלה במקום החוצה".
מותר האשה: החברה הטאואיסטית נחשבת שוביניסטית, אך בענייני מין הם ידעו מי המין החזק. קיסר סין נהג להיעזר ביועצות מין, ושני הספרים שיצאו בנושא מיועדים אחד לאשה ואחד לגבר ("סודות האהבה של הטאו", הוצאת "ענבר"), שזה כבר אומר הרבה. הנשים נחשבות לעליונות מבחינה מינית: לדעתם, העובדה שאיברי המין של האשה הם פנימיים הופכת את החוויה כולה לפנימית ולכן לנעלה יותר.
אחד בפה: מכיוון שהאנרגיה המינית של הגבר היא כמו אש (נדלקת וכבה מהר) ושל האשה היא כמו מים (מתחממת, רותחת ומתקררת בהדרגה), התענוג המוקדם של האשה הוא חלק בלתי נפרד מיחסי המין. בספר העוסק בטיפוח האנרגיה המינית של הגבר תמצאו תרגילים קסומים ללשון הגברית, כמו למשל: "קשרו תפוז בחוט, תלו אותו בגובה הפה ושלחו את לשונכם אל התפוז כמו נחש. עשו את הלשון מוצקה וחדה ושלחו אותה לפנים במהירות הולכת וגוברת. תנועת נחש זו מועילה לגירוי השדיים, איבר המין והאוזניים".
עבודת יד: הטאואיסטים ממליצים להתאמן לבד, וכמה שיותר. לגברים יש תרגילי עיכוב שפיכה, ונשים מתרגלות גירוי עצמי: "שבו על חפץ עגול וקשה כמו מגבת רחצה מגולגלת או כדור. ייתכן שתחוו מיד תחושה נעימה הודות לגירוי אזור הנרתיק. הניחו את ידיכן על השדיים כדי לחוש את חום הידיים חודר לעור, עסו את השדיים באיטיות, ומקדו את תודעתכן בשחלות".
משחק מוקדם: מינימלי, כי המטרה היא להתחבר באיחוד מלא ולאפשר לאנרגיה של האשה לזרום בגוף הגבר, לאנרגיה של הגבר לזרום בגוף האשה, ולשניהם להתחבר לאנרגיה הקוסמית. בתרגום פשוט: הגבר והאשה חבוקים, הוא בתוכה, ועל סף האורגזמה הם מיישמים את מה שתרגלו בבית, ולא גומרים. ומה אז? זהו, שאז מתחבקים, נושמים, ומדברים על המשכנתה.
כל המרבה: הרי זה מסובך. גדעון: "תרגול הטאו דורש המון הבנה, שיתוף ואינטימיות, שאותם מעשי ופשוט יותר לפתח עם בת זוג אחת. החלפת בני זוג לא מאפשרת שמירה על תודעה צלולה".
בקיצור, הטאואיסטים לא בעניין של כמות. מבחינתם מין קבוצתי הוא לא הרמוני, ובעדינות הם רומזים ש"אם אתם נמשכים לכמה אנשים, הדבר הטוב ביותר שתוכלו לעשות בשבילם הוא לעודד אותם לטפח את עצמם על ידי טאי-צ'י, יוגה או מדיטציה". יפי נפש שכמותם.
תנוחה מנצחת: הטאואיסטים פיתחו תנוחות המתחשבות גם בבעיות בריאות שונות. לבעיות במערכת הלימפה: האשה יושבת על ברכיה מעל הגבר ללא תנועה, והוא עושה את כל העבודה.
לחולשה בעצמות: האשה על צדה השמאלי, רגלה השמאלית כפופה לאחור והימנית ישרה. הגבר שוכב על צדו הימני כשפניו אליה וחודר אליה בעדינות.
לפולניות, המתלוננות על חלושעס תמידי: האשה על גבה, והגבר מעליה נשען על ידיים ישרות כדי לא להניח את משקלו עליה. האשה מניעה את אגנה תשע פעמים עם כיוון השעון ותשע פעמים בכיוון הנגדי.
המלצת השף: אין כמו שלום בית ורענון חיי הזוגיות. כדי להגיע רחוק הכי טוב להישאר קרוב לאותו הפרטנר, ויחד איתו ללמוד איך להעמיק ברמה המינית והאנרגטית. בקיצור, לחיי חיי הנישואים.
נצרות חזור למעלה
יורים ובוכים
הנוצרים כנראה לא מקיימים יחסי מין. ואם הם עושים את זה, הם סובלים מכל רגע ומנחמים את עצמם שעוד מעט זה יעבור.
הבטחות המיסיונרים לחיי נצח לא כללו גם סקס משובח, ולכן אף אחד ממדדי ההשוואה שקבענו לא תופס כאן. אצל הנוצרים אוננות היא חטא (הנאה פיזית שעניינה מגע ממכר באיברים טמאים), מין אוראלי נחשב פריצות (מאריך את זמן המשגל ומעורר תענוגות אסורים), ותנוחות מגוונות הן קנוניה (שהעניין לא יהפוך חלילה לנעים). לא לחינם זכתה התנוחה המשעממת בתבל לכינוי "המיסיונרית".
איך זה קרה: עם תחילת הנצרות במאה הראשונה לספירה דיווח השליח פאולוס לצאן מרעיתו שהגוף הוא סוג של אויב (יש לשער שהבחור לא היה יפה תואר במיוחד, אבל אז עוד לא היה מקובל להרוג את השליח).
לאור זאת הכריז פאולוס שמבחינתו המצב האידיאלי הוא שכולם יהיו בתולים (אתם, וההורים שלכם גם), אבל מאחר שהציבור לא יכול לעמוד בזה, ראוי לו שלפחות יתחתן.
ד"ר אביעד קלינברג, היסטוריון: "הנצרות לא אימצה את היחס הענייני של היהדות למין (זה נחמד ומביא ילדים), דחתה את התפיסה הפתוחה של העולם הקלאסי (האורגיות ההדוניסטיות של יוון ורומא), והנחילה תפיסה חדשה: מין זה פויה, נקודה".
איך זה החמיר: במאות הרביעית והחמישית לספירה נעץ אוגוסטינוס (תיאולוג ופילוסוף נוצרי) את המסמר האחרון בארון החשק, כשטען כי ההתנהגות המינית היא תזכורת לחטא הקדמון, שעלה לנו באובדן שליטה על הרגשות ועל התשוקות.
"האורגזמה לדידו היא בסך הכול ביטוי לרגע של אובדן שליטה על המנגנונים הטבעיים, ואף שצאצאים בצדו, מדובר באקט בעייתי. וכך נגזר גורלם של הנוצרים: לא משחק מוקדם, לא שלישיות ובטח שלא אוננות. כולנו חוטאים מרגע היוולדנו, וכל מה שנשאר לנו לעשות הוא להתנצל, ולהזכיר את העניין כמה שפחות. קליינברג: "הנצרות מתייחסת למיניות בחרדה ובחשש. הפעילות המינית היא רעה, והדבר היחיד שהותר הוא מין פושר וחפוז במסגרת הנישואים. מדובר במכסה שצריך לעמוד בה, לא יותר".
ומה עכשיו? טוב, מובן שכל זה עובד על הנייר בלבד. אני מכירה אישית נוצרים שעושים דברים אחרים לגמרי בחדרי חדרים, אבל זאת התורה שעליה חונכה תרבות שלמה. מיליוני אנשים עם רגשות אשם. הכי קרוב לסקסי שאפשר למצוא שם הן הכתות הגנוסטיות (תנועות כפירה), שדגלו בהשפלת הגוף דרך התנהגות מינית פרועה. אבל גם זאת, מתברר, לא הייתה מציאה גדולה.
"כתות אלה האמינו שיש אל טוב ואל רע. האל הרע ברא עולם מושחת ומלא חטאים, שכדי למגר אותו יש לצלול לתוכו. הצדיקות הגדולה היא להיכנס אל החטאים ומשם להוציא את הגאולה והזוהר. בני הכתות האלה התפרעו באורגיות המוניות, כולם שכבו עם כולם (כולל בני משפחה), אבל לא מדובר באורגיה היפית מופלאה אלא להפך, באקט שלוּוה בתחושה אפלה של אשמה וחטא". אז אם שקלתם להתנצר, תחשבו שוב.
המלצת השף: קלינברג: "בני הזוג צריכים לנהוג זה בזה בנדיבות ובחיבה ולאפשר זה לזה מפלט לצרכים הגופניים". באמת תודה.
איסלאם חזור למעלה
תרגילי לשון
המוסלמים הם עם עסיסי ותאב חיים, וספרות המין שלהם מבהירה למה לכל משפחה יש ילדים רבים כל כך. ד"ר מירי שפר מהחוג ללימודי האיסלאם באוניברסיטת תל אביב: "מיניות וסקס הם דבר שהמוסלמים רואים באור חיובי מאוד, לא רק כמצוות פרו ורבו, אלא כמעט חובה ליהנות מזה". אמנם ישנם מוסלמים חביבים הכורתים דגדגנים פה ושם (מנהג שנולד באפריקה השחורה, אומץ על ידי האיסלאם ונהוג עד היום בסודן ובמצרים), אבל מנגד, לכל מתאבד מבטיחים עשרות בתולות בגן העדן (שמה בדיוק הוא אמור לעשות איתן, קורס בישול?). שאר המאמינים צוידו בשלל ספרי הדרכה שופעי איורים.
אחד המוצלחים שבהם הוא "גן התענוגות", שכתב אהרון אבן חוסיין אל-מקהזמי במאה ה12- (יצא בארץ בהוצאת "אסטרולוג"), ספר שכולו אהבה לסקס בכלל ולמין הנשי בפרט, והמוטו שלו הוא: "האדם נברא בשר ודם בידי הבורא הדגול שלנו, לא כדי שנייסר את תשוקות הגוף, אלא למלא אותן ולהגשים אותן בצורה המלאה ביותר".
מותר האשה: האיסלאם מייחס לאשה כוח מפתה, ונשים מפתות שיוצאות מהמרחב המיועד להן עלולות לגרום לכאוס חברתי, לא פחות. לכן ההקפדה על צנעת הלבוש. הגבר, מצדו, מצווה לוודא שאשתו נהנית, וחובתו לספק לה מין משובח. מקהזמי אכן מפרט דרכים יפות ומוצלחות להביא אשה לאורגזמה, ומדגיש את חשיבות ההתאפקות כדי שהאשה תוכל לגמור פעמים אחדות: "האשה הממוצעת יכולה להגיע לעשר אורגזמות בזו אחר זו, ואז היא תהיה מסופקת לגמרי. בדרך כלל זה קורה אחרי שלוש שעות של הזדווגות". כנראה המוסלמים הקדמונים היו סוג של מוטציות ביוניות, עם כושר גופני של טריאתלט ויכולת עמידות של נזיר זן.
אחד בפה: כותב מקהזמי: "אללה יצר את הפות כדי שהגבר יעשה בה את מעשיו ברוך ובעדינות בשפתיו, בשיניו ובלשונו. יש אנשים חסרי השראה וקהי חושים שאומרים כי מעשים אלה אינם מוסריים ואינם טבעיים. אני חושב שזה נורמלי ומוסרי וצריך לעודד את זה, כי זה גורם הנאה עצומה הן לגבר והן לאשה". באשר למציצת הפין מזכיר מקהזמי כי מדובר באיבר רגיש ביותר שיש ללטף בעדינות. אולם הוא מודיע בהתחשבות גדולה כי אסור שהגבר יגיע לאורגזמה בפה של האשה, משום ש"אללה קבע שהזרע של הגבר יוכנס לנרתיק האשה". בתרגום חופשי: פטור מבליעה. רק בשביל זה שווה להתאסלם.
עבודת יד: ד"ר מרדכי קידר, מהמחלקה לערבית באוניברסיטת בר אילן: "האוננות נקראת 'ההרגל הידוע' או 'ההרגל הסודי', והיא לא מומלצת מכיוון שהיא לא כדרך הטבע: לא כך אללה תכנן". על המאוננים איימו בעיוורון, חולשה מינית, רעד בידיים ובעיות פסיכולוגיות.
על נשים נאסר חד-משמעית לאונן, כדי לא לסכן את שלמותו של קרום הבתולים (בנות, בשבילכן גזר גמדי בלבד).
משחק מוקדם: למוסלמים חשוב לבוא אל האשה מרצונה (גם אם כרתו לה את הדגדגן והחשק המיני שלה, איך לומר, בקרשים), והם האדירו את מיומנות הנישוק הרבה לפני שהמערב גילה את העניין. מקהזמי מדגיש כי אין דבר מענג יותר במשחק המיני מנשיקות ומרפרופי שפתיים, ומציע לגבר "לא לשכב לצדה כמו פגר. היֵה בתנועה מתמדת על הגוף שלה. שפשף את ירכיה בירכיך וגע באצבעות רגליך באצבעות רגליה". כל זה טוב ויפה, אבל בינינו, סקס ללא דגדגן משול לאוכל בלי מלח. אפשר לאכול את זה, אבל אף אחד לא ישכנע אותנו שזה טעים.
כל המרבה: המוסלמים דגלו בריבוי נשים, אז כנראה הם בעד (חוץ מזה, לרוב הם גרו בחמולות: כולם ישנים יחד אצל החותנת בסלון, כך שאצלם כל אירוע מיני נעשה מרובה משתתפים גם אם לא רוצים).
תנוחה מנצחת: בקוראן נאמר שהנשים הן כמו שדה חריש. יש המפרשים זאת כאיסור על מין אנאלי, שאין בו כדי להפרות את האשה והזרע נשפך לבטלה. אבל בדיחה מוסלמית ותיקה מספרת על אמא ערבייה שאמרה לבתה בערב החתונה: "תעשי כל מה שבעלך מבקש, חוץ מדבר אחד: אל תסכימי להתהפך". הצעירה הצייתנית מילאה אחר מצוות אמה, עד שלילה אחד ביקש ממנה בעלה להתהפך. "בשום אופן לא", היא אמרה. "מה", הוא שאל, "את לא רוצה ילדים?"
מקהזמי ממליץ במיוחד על תנוחות שבהן חלקי גוף רבים ככל האפשר נמצאים במגע וזמינים. "לנשק, למצוץ, לגעת ולנשנש", עם דגש על חדירה עמוקה ככל האפשר שתיצור לחץ מרבי על הדגדגן. המקורית מכולן היא כשהגבר יושב על כיסא נמוך בגב זקוף, והאשה יושבת על ברכיו: " החדירה העמוקה ביותר האפשרית תושג בתנוחה זו, והגבר והאשה ימצאו שזה מספק ביותר. הזרועות, הידיים, הגוף והפה חופשיים לפעולה, והגבר מסוגל למצוץ את שדי האשה".
המלצת השף: "אללה עשה שמעשה ההזדווגות יהיה רב הנאה כדי שיהיה זה חובה שנעשה את זה בלי הרף". מה יש כאן לדבר הרבה: קפצו למיטה, הרבו בנשנושים, ויברך אתכם האל.
יהדות חזור למעלה
בשקט, בחושך
ואיך אצלנו, תשאלו? אין כמו בבית? אז זהו, שהיהדות לא טובה מכל הדתות, אבל גם לא הגרועה ביניהן. ככה היא באמצע. נוטה חיבה לסקס ומדגישה את חיוניותו כאמצעי לעשיית ילדים ולקירוב לבבות. רב "קהילת המקום", אוהד אזרחי: "גם כאשר אין אפשרות ללדת ילדים, יש חשיבות לסקס לשם סקס, כמו למשל בגיל הבלות או כשהאשה בהריון, מכיוון שתכליתו להביא לאינטימיות". ד"ר אדמיאל קוסמן, מרצה בכיר במחלקה לתלמוד בבר אילן: "עד ימי חתימת התלמוד יחסי המין לא לוו בתחושת חטא, אלא להפך: מי שלא קיים חָטא. מובן שלא דובר על מין פרוע והדוניסטי, אבל אז היה מותר כמעט הכול (חוץ מבתקופת הנידה). בהמשך, ברוח ימי הבינייים, הושפענו מהנוצרים ומהאריסטוטלים והתחלנו להרגיש אשמים כמו שאנחנו אוהבים. וכך הגענו עד הלום: פוטנציאל גדול, יישום בעייתי".
מותר האשה: ספר שמות קובע "ועונתה לא יגרע", כלומר, סקס הוא זכותה של האשה. ביהדות התלמודית יש שתי מצוות שונות ביחס למין: החובה לנסות להביא בן ובת לעולם, והחובה לפקוד את האשה. אין פטור מיחסי מין גם אם האשה עברה את גיל הפריון, ויש הנחיות כיצד להביא אותה לאורגזמה. הטיעון הוא שילדים חכמים ויפים מגיעים לעולם אם האשה מגיעה לאורגזמה, וניתנת עצה לספק אותה פעמיים באותו לילה, בהנחה שלאשה נדרש יותר זמן.
אם בניתם על "כואב לי הראש, עבדתי קשה היום, יש משחק של הפועל", תשכחו מזה. התלמוד קובע כי גבר בריא, שנמצא בבית, עליו לבוא אל אשתו מדי יום. הפועלים - פעמיים בשבוע, הספנים - אחת לשישה חודשים, ותלמידי חכמים כל ערב שבת. ראו הוזהרתם.
אחד בפה: קוסמן: "בתקופה התלמודית הייתה לגיטימציה מוחלטת לכל פעילות מינית, כולל מין אוראלי, כל עוד נעשתה במסגרת המשפחה. חכמי התלמוד דיברו על זה באופן חופשי לחלוטין, כחלק מדיונים הלכתיים".
לדוגמה: "קבע רבי אלעזר: אין פוסקים יינות לאשה, שהיין מרגילה לתאוות תשמיש (כלומר, גורם לה לחשקוקיות יתר). כוס אחת - יפה לאשה, שתיים - ניוול הוא, שלוש - תובעת תשמיש בפה. אמר רבא: כל זאת אם אין בעלה עמה, אבל בעלה עמה, מותר". ובעברית קלה: למצוץ באופן כללי זה לא מנומס, למצוץ לבעלך - מותר.
עבודת יד: קוסמן: "בתלמוד האוננות לא נחשבת עבירה חמורה. לא חיבבו את זה, אבל לא עשו מזה עסק גדול כמו שעשו מזנות או משכיבה עם אשה נידה. בימי הביניים חדרה הקבלה, ואיתה הפחד מאוננות שמביאה על הגבר שדים ומזיקים ('לא תשחית זרעך'). וכך רבים נרתעים מאוננות, אף שמבחינה הלכתית זה לא נחשב חמור".
אולם יש מקרים שאי אפשר לעמוד בפניהם, כמו למשל מקרה רות השווה במיוחד ובועז שהתקשה לעמוד בפניה. בפסוק "ותלך רות ותבוא ותלקט בשדה אחרי הקוצרים ויקר מקרה חלקת השדה לבועז", יש המפרשים "ויקר מקרה": כל הרואה את רות מריק קרי, או בקיצור, פולט זרע. שנאמר, כל כך יפות שבא לפלוט.
משחק מוקדם: היהודים עושים כל מה שהגויים עושים, רק שהעניין נשמר בחדרי חדרים. אזרחי: "אחד הדברים המבאסים הוא החיוב לקיים יחסי מין בחושך גמור כדי לשמור על צניעות. אבל יש חיוב למשחק מוקדם. התלמוד מחייב את הגבר להיות כמו תרנגול: להסתובב סביבה, לפלרטט ורק אחר כך לבעול. יש חיוב לדבר דברי חיבה, לעורר אותה ולהביא אותה לאורגזמה לפני האיש".
כל המרבה: כמו שחשבתם, טאבו מוחלט. ההלכה אפילו ממליצה שלא לקיים יחסי מין ביום, כשאנשים מסתובבים בחוץ, שמא קולה של השכנה יגיע אל הגבר, ויעורר אותו לפנטז עליה בזמן המשגל עם אשתו.
תנוחה מנצחת: "מפני מה איש פניו למטה בשעת התשמיש ואשה פניה למעלה? זה מסתכל למקום שנברא ממנו, האדמה, וזו למקום שנבראה ממנו, האיש שמצלעו נוצרה". אבל לא חייבים להסתפק במיסיונרית. התלמוד מתיר לנסות הכול, מקדימה, מהצד ואפילו מאחור: "אין האשה נעשית זונה בבעילת בהמה ואינה נאסרת על בעלה". וגם: "מעשה בריבה אחת שהייתה מכבדת את הבית ובא ובעלה מאחוריה ובאה לפני חכם ולא פסלוה מן הכהונה" (שנאמר, קיבלה מאחור והצליחה על כבודה לשמור).
המלצת השף: פטנט רשום למניעת שחיקה בחיי המין: הנידה. שבועיים בחודש כרטיס אדום ואין כניסה, ובשבועיים הבאים שמחת בית השואבה (רק שיהיה בחושך, בדממה, ורצוי אחרי חצות, כשבטוח שרוב השכנות כבר הלכו לישון).
לפנייה לכתב/ת 
כל אירוע מיני מרובה במשתתפים. האיסלאם
צילום: גיא מנדלין
יחסים? רק בלילה. יהדות
צילום: גיא מנדלין
אוננות היא חטא. נצרות
צילום: גיא מנדלין
הגבר שותה את מיצי האישה. הינדואיזם
צילום: גיא מנדלין
מומלצים
