שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    התרופה לדיכאון עזרה, אבל החשק המיני הלך. מה עושים?

    אחת מתופעות הלוואי המוכרות של התרופות נוגדות הדיכאון היא פגיעה בתפקוד המיני. עכשיו סבורים מומחים שפרוזאק, סרוקסט ו'גלולות אושר' נוספות, שפועלות על המעביר העצבי סרוטונין, גם פוגמות ביכולת לאהוב וליצור קשר רגשי

    פריצתה של 'גלולת האושר להמונים', הלוא היא הפרוזאק, בתחילת שנות ה-90, בישרה עידן חדש בטיפול בדיכאון. הנציג הראשון של דור התרופות הפועלות על המעביר העצבי סרוטונין הביא לשגשוג חסר תקדים במכירת התרופות הפסיכיאטריות.

     

    אבל פיתוחן של תרופות נוספות המבוססות על העלאת רמתו של הסרוטונין העלתה גם דיון מחודש באשר לתופעות הלוואי. אחת מהידועות שבהן היא ההפחתה ביצר המיני, התוקפת עד 70% מהמשתמשים.

     

    פעילותן של התרופות נוגדות הדיכאון (Reabsorption Serotonin Selective Inhibitors) היא בעיכוב תהליך הספיגה מחדש של הסרוטונין בצמתים המחברים בין סיבי עצב שונים. כך נותר הסרוטונין זמן ארוך יותר באותם צמתים (סינפסות) והוא משפיע ביתר שאת על מערכת העצבים.

     

    הסרטונין אחראי על פעולות רבות במוח, אחת מהן היא מצב הרוח: הסרוטונין מסייע לנו לחוש בהתרוממות רוח, תורם לתחושה חיובית ופועל למעשה באופן מנוגד למנגנון הדיכאון. אליה וקוץ בה: אותן תרופות שגורמות לנו למצב רוח טוב יותר, פוגעות בחדווה המינית. מחקרים בספרות הרפואית גילו שמשתמשים רבים מדווחים על הפרעות זיקפה, שפיכה ואף קושי להגיע לאורגזמה. זה נכון גם לתרופות מהזן החדש, ובהן פבוקסיל, סרוקסט וציפרמיל, שנחשבו בתחילה לתרופות חסרות תופעות לוואי בתחום המיניות. היום מנסות ללא הרף חברות התרופות לפתח תרופות נוגדות דיכאון עם מיעוט תופעות לוואי, דוגמת ציפרלקס ורמרון.

     

    המוח של המאוהבים

     

    הפגיעה בתפקוד המיני היא תופעה מוכרת, אבל כעת מתבררת תופעה מדאיגה אף יותר: בשעה שמצב הרוח עולה, רגש האהבה דועך. בכנס השנתי של האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה שנערך בניו יורק הציגה האנתרופולוגית ד"ר אלן פישר ממצאים, שלפיהם התרופות נוגדות הדיכאון הפועלות על רמות הסרוטונין במוח עלולות להפריע לפעילות מוחית המעורבת באהבה ובקשר רגשי. "כשאתה פוגע ביצר ובגירוי המיני, אתה גם מסכן את היכולת לאהוב ולהיוותר באותה אהבה", טוענת ד"ר פישר, מחברת הספר 'מדוע אנו אוהבים: הבסיס הכימי של אהבה רומנטית'.

     

    ד"ר פישר ועמיתה ד"ר אנדרסון תומסון חקרו יחד את המתרחש במוחם של מאוהבים. אחרי סקירה מעמיקה בספרות הרפואית משלושת העשורים האחרונים מצאו החוקרים ששלוש מערכות מוחיות הקשורות זו בזו משפיעות על תאווה, משיכה וקרבה רגשית. כל מערכת פועלת על שורת כימיקלים אחרת.

     

    כך, למשל, מופעלת התאווה באמצעות הורמוני המין האנדרוגניים, ובהם הטסטוסטרון והאסטרוגן. הקשר הרגשי נשלט על ידי ההורמון או - קסיטוצין (אותו הורמון שמגביר את התכווצויות הרחם בלידה) וההורמון וזופרסין (האחראי על משק ההפרשה ופעילות הכליות בגוף). ואילו המשיכה מונעת באמצעות רמות המעבירים העצביים דופאמין, נוראפינפרין וסרוטונין. זו הסיבה, לדעת החוקרים, לכך שהעלאת רמות הסרוטונין באמצעות התרופות נוגדות הדיכאון עלולה לא רק לפגוע ביצר ובתפקוד המיני, אלא גם באיזון שבין שלוש המערכות האמונות על האהבה.

     

    יש מה לעשות

     

    "התרופות האנטי דכאוניות העובדות על מערכת הסרוטונין ונוראדרנלין ידועות כמשפיעות על העצב והתוגה, אבל גם על חלקים אובססיביים", מסביר ד"ר צחי בן-ציון, פסיכיאטר ומומחה לבעיות תפקוד מיני, שהשתתף בכנס בו נחשף המחקר לראשונה. "העניין הוא שכשאנו מדכאים אותם, אנו מדכאים גם את החלקים הבריאים".

     

    לדברי ד"ר בן-ציון, שימוש לא מושכל בתרופות נוגדות הדיכאון לאורך זמן עלול בהחלט להשפיע על האהבה, על היצר הרומנטי ועל היכולת ליצור קשרים ולשמר אותם. "אהבה, משיכה, אובססיביות והתעקשות לאהבה אלה כיוונים חדשים במחקר ואלה דברים שאותם צריך לשקול מול המידה שבה דיכאון וחרדה משפיעים לרעה על הזוגיות. ככל הנראה האהבה והמשיכה המינית הן מערכות מתווכות על ידי נוירוטרנסמיטרים דומים לאלה של דיכאון וחרדה. ייתכן שליקויים באהבה וברומנטיקה יכולים להביא לדכאון ולחרדות, ולהיפך".

     

    כיצד אפשר להפחית את הפגיעה האפשרית באהבה? "אני מנסה לתת את התרופות שהיכולת שלהן לפגוע היא מינימלית ביותר", אומר ד"ר בן-ציון. "אני גם משתדל לתת את המינון שגורם להכי פחות בעיות, ואם קיימות בעיות, אפשר להחליף תרופות. צריך לקחת בחשבון שטיפול תרופתי הוא ברוב המקרים טיפול חשוב, ובוודאי בטיפול בדיכאון, בדכדוך ובחרדות. בדרך כלל טוב יהיה לתת תרופות, אבל חשוב להיות ערים לזה שיכולות להיות תופעות לוואי".

     

    הפרעות בתפקוד המיני נוצרות לעיתים בעטיו של הדיכאון עצמו, שבמהלכו יורד החשק והיכולת ליהנות ממין. "קשה לפעמים להבדיל בין ההשפעה של התרופה וההשפעה של הדיכאון עצמו", אומר ד"ר בן-ציון, "אך ככלל, המיניות חשובה כדי לצאת מהדיכאון, ולכן כדאי להיעזר גם בשיחות פסיכותרפיה. כמו כן ניתן לבצע הפסקות לזמן קצר ולהיעזר בתרופות לשיפור הזיקפה ובתרופות חדשות כמו זייבאן ולוויטרה שנמצאו כיעילות בחידוש החשק והתפקוד המיני".

     

    "אפשר גם חצי מנה"

     

    גם לסקסולוגיה יש פתרונות. "אדם בדיכאון אינו מסוגל להרים אף פרויקט בחיים שלו", מסבירה גילה ברונר, מנהלת השירות הסקסולוגי במרכז הרפואי שיבא. "בסיטואציה כזו, כשביומיום האדם לא מתפקד, גם הרומנטיקה נפגמת. הדיכאון פוגע גם בתפקוד המיני עצמו ברמה של החשק, העוררות המינית, הזיקפה אצל הגבר, הרטיבות והנפיחות אצל האישה וגם היכולת להגיע לאורגזמה, וכשיש פגיעה באיכות החיים המינית – יש עוד פגיעה באיכות החיים הכללית, וזהו מלכוד קשה".

     

    לדברי ברונר, הבעיה אינה רק של החולה עצמו, אלא גם של בן או בת הזוג המתוסכלים, שלא תמיד מצליחים להבין עד תום את הדיכאון. "התסכול הזה גורם להחרפה של המצב, ולכן הטיפול הוא גם באדם ולה וגם בבן הזוג".

     

    בעצה אחת עם הפסיכיאטר בודק הסקסולוג מספר אפיקי טיפול אפשריים להפחתת תופעות הלוואי. אחת הגישות הראשוניות היא הפחתה במינון התרופה. בשלב הבא מנסה הסקסולוג להפיח רוח חיים ברומנטיקה הגוועת. ברונר: "אנחנו מנסים למצוא בתוך הפעילות המינית מה בני הזוג יכולים לעשות. מצד אחד, האדם המדוכא זקוק כמו תינוק להרבה חום ומגע, ומנגד, לבן הזוג קשה כי הוא מחכה לתוצאה מינית. באופן מלאכותי, אנחנו מבצעים תרגילים שנועדו לבדוק מה עובד ומה לא. אחת הבעיות הסקסולוגיות הקשות היא המחשבה שמי שאינו מסוגל להגיב ליחסי מין ולגמור, לא עושה כלום. אבל אנחנו אומרים: רגע, יש גם חצי מנה וגם רבע מנה. דרך התרגילים באופן מלאכותי אנחנו משפרים את הסיטואציה שבה הם נמצאים ומלווים אותם עד שהם מתרגלים את הדברים באופן עצמאי. השורה התחתונה היא: לא לוותר על הרומנטיקה ועל האהבה. עם קצת עזרה, אפשר להחזיר את הלחות לחיים האפרוריים".
    הכותב הוא ד"ר לרפואה כללית וסטאז'ר במרכז הרפואי רבין
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גטי אימג' בנק ישראל
    התרופה מפריעה בתפקוד המיני? רצוי לעבור לאחת אחרת
    צילום: גטי אימג' בנק ישראל
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים