ואנונו עתר לבג"ץ: "המגבלות מובילות לנידוי חברתי"

"מקומי אינו בישראל אלא באירופה או בארה"ב. אני חופשי אך לא מרגיש חופשי, השב"כ עדיין צופה בי". כך אמר היום (ה') מרגל האטום המשוחרר, מרדכי ואנונו, לעיתונאים שהמתינו לו במשרדי האגודה לזכויות האזרח.  

חודש וחצי אחרי שחרורו מן הכלא עתר לבג"ץ, נגד חבילת ההגבלות שהוטלו עליו עם שחרורו מן הכלא לאחר 18 שנה. עורכי הדין דן יקיר ועודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח הגישו את העתירה בשמו.

בגיחה נדירה מחוץ לשערי כנסיית סיינט גורג' שבמזרח ירושלים, בה הוא שוהה מאז שחרורו, כשעל צווארו שרשרת צלב כסופה, מתמיד ואנונו בסירובו לדבר בעברית ופונה לתקשורת באנגלית: "אמשיך לדבר באנגלית כך שאגיע לכל העולם".

"מאז שהשתחררתי הטילו עליי הגבלות לא מוצדקות, מטופשות ובלתי אפשריות. הן פוגעות בזכותי להיות אדם חופשי ואינן מאפשרות לי לפגוש את חבריי ולעזוב לחו"ל. כל עתידי הוא מחוץ לישראל. יש פה שנאה וסכנה לחיי ואין לי עתיד פה".

ואנונו, שרק השבוע נאלץ להימלט מפעילי ימין קיצוני בירושלים, הוסיף כי הכנסייה היא המקום הטוב ביותר עבורו בישראל. "זה יהיה מקומי עד שאעזוב את הארץ. הכנסייה היא לא כמו הכלא. אין ספק שהאוכל, הטלוויזיה והאנשים - כל זה כמעט חופש, אבל עוד לא. השבוע שלושה אנשים של פדרמן אמרו שאני צריך למות ושצריך להרוג אותי. הם היו מאוד קרובים לתקיפה פיזית, אבל אני לא הגבתי".

"פיטר הונאם הוא קורבן" 

ואנונו. צילום: סבסטיאן שיינר 

במשך דקות ארוכות הציג ואנונו לתקשורת את הכתבות מה"סאנדיי טיימס" בהן חשף ב-86' את סודות הגרעין של ישראל והתייחס למעצרו של הכתב הבריטי, פיטר הונאם, שחשף אז את סיפורו. "פיטר הונאם הוא קורבן שהשב"כ רודף אחריו. דיברתי רק עם יעל לוטן, פיטר הונאם לא היה מעורב בזה".

כשיצא ואנונו ממשרדי האגודה, יחד עם אחיו מאיר, בדרך למכונית, קראו לעברו עוברים ושבים קריאות גנאי כגון: "בוגד", ""צריך להרוג אותך". ואנונו המשיך ללכת למכונית ולא הגיב לקריאות.

בעתירה שהגיש ואנונו נטען כי המגבלות שהוטלו עליו גוזרות עליו נידוי חברתי ונוטלות ממנו יכולות בסיסיות של גמישות, ניידות והסתגלות לסביבה. בנוסף נטען כי ההגבלות קובעות שואנונו לא יוכל לקיים חיי חברה עם מי שאינם מחזיקים באזרחות ישראלית. לאור הניכור שלו זוכה ואנונו בחברה הישראלית, נטען בעתירה, פירוש הדבר הוא מניעת מגע בינו לבין מי שמבקש להתקרב אליו.

עוד נכתב בעתירה כי מניעת יציאתו של ואנונו מהארץ פוגעת בחופש התנועה שלו, ויתרה מכך - אינה מאפשרת לו לשקם את חייו, בכך שנכפית עליו הימצאות בסביבה שרואה בו בוגד ואויב.

בעתירה נטען כי המידע שואנונו מסר לכתב הבריטי פיטר הונאם לפני כ-20 שנה, התאים למציאות ששררה אז ואין בידיו מידע נוסף. בנוסף נטען כי חוות הדעת הפסיכיאטריות שקבעו כי ואנונו מסוכן לביטחון המדינה, נכתבו מבלי שהפסיכיאטר שכתב אותן פגש את ואנונו.

עורכי הדין פלר ויקיר טענו כי ההגבלות נועדו לשמר את מדיניות העמימות הגרעינית של ישראל ולמנוע את השיח סביבה וכי ההגבלות הן נקמה כלפי ואנונו ולא הגנה על ביטחונה של ישראל.

עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח: "ואנונו פרע את חובו לחברה ואין בסיס לטענה שהוא מסכן את ביטחון המדינה. אין לו שום מידע נוסף, וכל מה שיש לו הוא מידע שהתיישן. בעידן הטכנולוגי של היום אין שום ערך למידע של לפני 20 שנה. הוא מבקש לפתוח דף חדש, לעזוב את ישראל ולהקים משפחה ואין לו שום סיכוי להשתקם פה, כשרבים רואים בו בוגד ואויב".

המגבלות: חייב בדיווח מראש על תנועותיו

את המגבלות על ואנונו אישרו אלוף פיקוד העורף, יאיר נווה, ושר הפנים אברהם פורז. נקבע שהן יהיו בתוקף למשך שישה חודשים בלבד, למעט איסור היציאה מהארץ, שיישאר בתוקף למשך שנה.

בנוסף, ואנונו אינו רשאי להשתתף בצ'טים באינטרנט ללא אישור מראש. נאסר עליו לקיים קשרים, ללא קבלת היתר מראש, עם אזרחים ותושבים זרים, או להתקרב לנציגויות זרות.

לטענת משרד הביטחון, "הצעדים נראו חיוניים ביותר, ועל אף פגיעתם החלקית בחופש התנועה שלו, פגיעה זו היא מידתית, בהתחשב בסיכון הבטחוני הנשקף ממנו".

משרד הביטחון הזכיר את דברי היועץ המשפטי לממשלה, לפיהם "המפתחות נמצאים בידיו של ואנונו, והמשך הטלת המגבלות תלוי בצעדים שינקוט, בהתנהגותו ובהישמרו מפני הפרות חוק עתידיות".