השופט אדמונד לוי: האם פיטורי השרים מקובלים בדמוקרטיה?

שופט בית המשפט העליון, אדמונד לוי, מתח אמש (יום א') ביקורת על ראש הממשלה. זאת לאחר שמוקדם יותר החליט לוי שלא להוציא צווי ביניים בעניין העתירות הנוגעות לפיטורי השרים בני אלון ואביגדור ליברמן, ובכך ניתן אור ירוק לממשלה לקיים את ההצבעה.

"פיטורי שרים היו גם בעבר, אולם נדמה שהמקרה הנוכחי הוא הקיצוני שבהם, הואיל והוא מעורר סוגיות אשר טרם לובנו עד כה", קבע לוי.

"אחת מהן היא השאלה, אם חוק יסוד הממשלה התכוון לאפשר לראש הממשלה לפטר שרים שמהווים סיעה שלמה בממשלתו, כשלכאורה אין בידו עילה להצביע על סיבה לכך. הם לא חטאו בהפרתו של הסכם קואליציוני, ואיש מהם לא נחשד בביצוע עבירה המונעת ממנו להמשיך את כהונתו בממשלה.

"למעשה, כל 'חטאם' של שני השרים מצטמצם לכך שחלקו על דעתו של ראש הממשלה בסוגייה בעלת חשיבות לאומית, והם צפויים להצביע נגדה כפי שעשו שרים אחרים. לאור זאת תהיתי, אם יכול המשטר הדמוקרטי להשלים עם אפשרות שראש הממשלה יפטר שרים רק כדי ליצור רוב מלאכותי להעברת החלטות שלעיתים עלולות להיות הרות גורל, רק משום שלא נמצא לו רוב בממשלה שבראשה הוא עומד", כתב השופט.

לוי אמנם דחה את בקשותיהם של ארבעה עותרים שונים להוצאת צווי ביניים שיעכבו את כניסת פיטורי השרים לתוקף. אולם, הדיון בגופן של העתירות ייערך בהקדם.

הדיון יתקיים בהרכב של שלושה שופטים, שיידונו בארבע עתירות, הטוענות כי פיטורי השרים חרגו ממתחם הסבירות, מנוגדים לחוק יסוד הממשלה, ומהווים הפרה של הסכמים קואליציוניים.

למרות הביקורת שמתח לוי, הוא ציין כי אין בביקורתו זו כדי ללמד על ההחלטה שתתקבל בדיון לגופן של העתירות.