הטכניון: "תשתית לקויה הורגת"

"הוכחנו כי אשמתו הגורפת של הנהג הישראלי בנגע תאונות הדרכים לא היתה מבוססת". כך אומר פרופסור אבישי פולוס, אחד ממנחי מחקר חדש, שמטרתו הערכת מעורבות התשתית בתאונות דרכים. המסקנות שעולות מהמחקר שומטות את הקרקע מתחת להנחה המקובלת על המשטרה ומשרד התחבורה, לפיה הנהג הישראלי הוא-הוא האשם העיקרי בתאונות דרכים.

"תשתית הכבישים תורמת לתאונות לא פחות מנהיגתו של הישראלי הממוצע" אומר פולוס. הוא גם מחלק את הגורמים לתאונות דרכים לשלוש קבוצות עיקריות: הגורם האנושי (הנהג), תשתית (הכביש וסביבתו) וכלי הרכב (תקלות טכניות). מבחינתו, תשתית לקויה גורמת לפחות למחצית מכלל התאונות על כבישי ישראל.

לפי המחקר, שיפור של רמת התשתית בכבישים בעייתיים ישפר את רמת הבטיחות בהם בכמעט 50%. או אם להתייחס למספר התאונות, פולוס טוען כי במידה והתשתית תהיה טובה יותר, סביר להניח כי ניתן יהיה למנוע כמחצית מכלל התאונות. זאת מניתוח תאונות דרכים שאירעו בכבישים שנבדקו במחקר, בין השנים 1996 ל-2001.

"עד היום ציינו אמנם את התשתית כגורם משפיע על תאונות הדרכים, אך לא יכלו להעריך באופן מדעי את תרומתה המדויקת להתרחשות תאונות", אמר פולס. "מבחינתנו, למחקר יש חשיבות עצומה במלחמה בתאונות, והקצבת משאבים לשיפור התשתית".

טבלת "האשמים"

לטענת פולוס, את בעיית התשתית בכבישים ניתן לחלק לחמישה גורמים "האחראים" יותר מכל. הראשון והחמור מכולם נוגע לתשתית "צדי הדרך", הכוללת את מבנה ורוחב השוליים, תעלות בצד הכביש, עצים ועמודים לא מוגנים וכו'. אחריו בסדר "החשיבות" נמצא גורם אותו הוא מכנה "עקביות התכנון", ובו הוא מעביר ביקורת חריפה על מ.ע.צ.

לטענתו, במ.ע.צ לא שמים למשל דגש הולם לאחידות עיקולים בכביש, ביחס למהירות הנהיגה המותרת בהם. פולוס אומר כי "הנחיות מ.ע.צ מתייחסות למאפיינים מינימליים בלבד, ללא התייחסות לעקביות התכנון". במילים אחרות, נהגי ישראל מופתעים לעיתים קרובות מדי על הכביש. הפתעות הגורמות לתאונות, קטלניות בחלקן.

למעשה, פולוס מתייחס לכלל מוכר וידוע בקרב מדריכי נהיגה מתקדמת. כאשר מהירות הרכב יכולה להשאר קבועה, זאת אומרת ללא בלימות והאצות תכופות, יהיה הנהג מסוגל לטפל טוב יותר במצבי כביש משתנים. ואפשר לומר זאת גם אחרת. כאשר הנהג רגוע, ואינו חושש מפנייה בעלת רדיוס נסגר לפתע, או משיפוע לא מתוכנן, זווית כביש הפוכה וכו', הוא יהיה נהג בטוח בהרבה.

שלושת הגורמים הנוספים אותם מציין פולוס הם מעקות בטיחות שלא הונחו כשורה או לא קיימים כלל, סימון אזורי עקיפה לא נכון או לא קיים, ולבסוף תכיפות ותכנון צמתים בכבישים בין עירוניים.

איך התבצע

המחקר בחן את מאפייני התשתית של 28 כבישים בצפון המדינה, כולם בין-עירוניים ודו-נתיביים. בין היתר נאספו נתונים על רוחב נתיבים ושולי דרך, שכיחותו של מעקה בטיחות (כולל מתי ראוי שיוצב, אך בפועל לא קיים), היכן אסור לעקוף, כמה נקודות גישה יש לכביש ומאפיינים כלליים אחרים של ציר התנועה כגון גובה השוליים וכו'.

עורכת המחקר: חנין פרח

מנחים: הפרופסורים אבישי פולוס ומשה פולטשק