אודי נגד אודי

"אני לא מרגיש שאני יותר טוב מג'קי. הוא היה גיבור הילדות שלי, והוא יישאר האיש אותו אני מעריץ..." כך, עם דמעות התרגשות ושמחה בעיניים, אמר לעיתונאים טום כריסטיאנסן הדני, אחד משלושת הנהגים של מנצחת מירוץ הלה-מאן שהסתיים אחר הצוהריים.

וה"ג'קי" אליו התייחס הנהג המוכשר, הוא לא אחר מאשר ג'קי איקס הבלגי, אשר ניצח בעבר לא פחות משש פעמים במירוץ הסיבולת הקשה בעולם. אלא שלכריסטיאנסן יש שיא עולמי משלו. חמישה ניצחונות רצופים במירוץ. ארבע פעמים עם אודי, פעם אחת (אשתקד) עם בנטלי. אגב, זה גם אומר שקונצרן פולקסווגן רשאי לראות עצמו מחזיק בשיא. אחרי הכל, גם בנטלי שייכת לו...

המסלול והאגדה

בתחילת חודש יוני נסגרות כרגיל הדרכים סביב מסלול המירוצים של העיר לה-מאן בצרפת, והופכים זירה לאחד מאירועי הספורט המוטורי המפורסמים בעולם – מירוץ 24 השעות של לה-מאן. נחש אספלט ארוך יוצא מהמסלול אל כבישי האזור, ויוצר נתיב ארוך, קשה ומפרך בו מגיעות המכוניות למהירויות עצומות, והנהגים לקצה גבול היכולת.

כך הופך כביש תמים לכיוון מולזאן, לישורת המפורסמת והמהירה ביותר בעולם המירוצים, עם מהירות מרבית גבוהה בהרבה מזו אליה מגיעות מכוניות פורמולה 1 למשל. פניות אנונימיות וצנועות, המקשרות בימים רגילים את העיר לה-מאן עם כפרים מסביב, מקבלות לפתע שמות אקזוטיים כמו "אינדיאנפוליס", "פורד", "פורשה".

אודי נגד אודי

והמירוץ ה-72 של לה-מאן ייזכר לא רק תודות לשליטה מוחלטת ומתמשכת של אודי, אלא בעיקר בגלל הקרב הקשה בין מכוניות הנושאות את אותו סמל, אך אינן שייכות לאותה קבוצה. הסיבה לכך פשוטה. אודי לא התייצבה כקבוצה רשמית למירוץ, וארבע המכוניות הגיעו לכאן במדי לא פחות משלוש קבוצות: "אודי בריטניה" (עם שתי מכוניות), "אודי יפן" ו"אודי צ'מפיון". לא, לא של היבואן המקומי.

וכל אחת מהקבוצות האלה, לא תתפלאו לשמוע, מאד רצו לנצח. מה שמסביר גם מדוע לא ניתנו כאן הוראות קבוצתיות, המגיעות בדרך כלל במטרה למנוע "חיסול הדדי" של בנות אותו אינטרס. אלא שחובה לציין כי כפי שהעניינים התפתחו, ספק אם הוראות שכאלה היו זוכות לאוזן קשבת כלשהי. לא בתא הנהג ואפילו לא ברחבת הטיפולים.

ודוגמה טובה למה שעלול לקרות במצב כזה, החלום הרע של כל מותג, הגיע כבר בשלבים הראשונים של המירוץ הארוך. שתי מכוניות אודי שנאבקו זו בזו היו מעורבות בתאונה שגרמה להחלקתן מן המסלול. אלן מקניש, נהג ותיק ומוכשר שנהג באחת ממכוניות "אודי בריטניה", אף איבד את ההכרה. לבסוף התאושש, והחזיר את המכונית לרחבת הטיפולים. הצוות תיקן את המכונית הפגועה, אך הנהג לא הורשה על-ידי הצוות הרפואי לחזור למסלול. התוצאה – רק שני נהגים המשיכו במירוץ, במקום שלושה.

עד כמה גדול היה יתרון אודי על שאר הקבוצות במירוץ השנה (ובשנים קודמות) מוכיחה העובדה ששתי המכוניות הפגועות הצליחו לחזור למקום החמישי והשלישי בסיום, למרות ששהו זמן רב ברחבת הטיפולים. ומי המשיך להיאבק על הניצחון? "אודי יפן" מול המכונית השנייה של "אודי בריטניה". הקבוצה הבריטית (המהירה בהקפות הדירוג) אף הובילה את המירוץ, אך בשלבי הסיום נכנעה למהירות הקבוצה היפנית. ההפרש בסיום 24 שעות של נהיגה על קצה היכולת? 40 שניות בלבד.

קורבט נגד פרארי

בקטגוריית ה-GTS האיטית יותר קבעו מכוניות פרארי תחת קבוצת פרודרייב את הזמנים המהירים במקצה הדירוג. אלא שבמירוץ עצמו הייתה ידה של שברולט קורבט על העליונה. בכך אגב נקמו אנשי שברולט על ההפסד הצורב לפרארי ב-2003, וזכו בשני המקומות הראשונים. צמד מכוניות הפרארי סיימו במקומות הבאים, כשבאחת מהן נוהג לא אחר מקולין מקריי, לשעבר אלוף העולם בראלי.