הערות ושאלות על יורו-2004

1. למה צ'כיה

אם יש צדק, למרות שבדרך כלל אין צדק, צ'כיה תזכה באליפות אירופה. גם מהסיבה הפשוטה שמגיע לה, גם מהסיבה היותר פשוטה שלאף אחת אחרת לא מגיע. כבר מזמן לא ראינו טורניר עם קבוצה אחת כה בולטת. יוון משחקת כדורגל מגעיל, פאסיבי, מלא משמעת וחסר חדווה, כי אין לה ברירה אחרת, וכמו שכוכבים יש רק בשמיים, סינדרלות יש רק בסיפורי אגדות.

בהולנד נמאס לראות את הפרצוף החמוץ של דה בור, וכן את כל דור אייאקס המתנוון, המסוכסך והרכרוכי עם רייזיחר, סיידורף, קלויברו ושות'. לפורטוגל יש קהל ביתי רדום ומפונק ואפטי. היא לא משחקת כדורגל כזה גדול, ולואיס (טוב, בסדר, לואיש) פיגו רק מפריע. צ'כיה משחקת כדורגל שמחד נשען על יסודות טקטיים מוצדקים, ומאידך מכוון בכל הכוח להתקפה, כפי שכדורגל צריך להיות. זו לא הנאה מזוקקת ורומנטית כמו פעם, אבל זו הדבר הכי טוב שכדורגל מודרני יכול להביא. כבר מזמן למדנו להסתפק במועט. בכדורגל כמו בחיים.

צ'כיה. חייבת לזכות (איי פי)

2. בקהאם אשם

תמיד כשאנגליה מודחת, והיא תמיד הרי מודחת מתישהו, היא מאשימה את כל מי שרק אפשר. הפעם דווקא המאמן סוואן גוראן אריקסון נקי מביקורת. זה לא אשמתו שלא גדל שוער נורמלי ושראיין גיגס מתעקש להיות וולשי. אבל זו כן אשמתו שגם נגד צרפת וגם נגד פורטוגל אנגליה נראתה כמו ליברפול של הוייה: מתגוננת, מבועתת, מעיפה כדורים תועים לאואן.

בכל מקרה, הפעם האשמים הם דיוויד בקהאם (הסאן דיווח שהפנדל שלו סוף סוף נחת בכדור הארץ, אבל בספרד), ומשום מה לא דאריוש וואסל שבעט כמו מוכה שחפת, וכמובן, איך לא, השופט השוויצרי. אבל אנגליה פשוט לקתה בעיוורון. צילומי הטלוויזיה מוכיחים כי ג'ון טרי תפס לריקרדו את הכתף בשער הפסול של סול קמפבל. בקשר לדיוויד בקהאם, האנגלים באופן כללי צודקים.

הוא לא נתן טורניר גדול, אבל מהסיבה הפשוטה שהוא לא כזה שחקן גדול. ברגליים יש לו כמובן סרגלים, אבל חוץ מלחימה הוא לא מביא כלום.

ואסל: גם הוא אשם (איי פי)

3. מהפכה צרפתית

צרפת נראתה נבחרת שבעה, עייפה, חסרת חיים, וכנראה שסנטיני היה צריך עוד לפני הטורניר להזרים להרכב כוחות יותר רעננים, אבל לא היו נותנים לו. בכשלונו הוא למעשה החליק את הדרך לממשיכו, שיקבל קבוצה של שקחנים צעירים, מוכשרים אולי קצת פחות, אבל מלאי תשוקה, כמו דידיה דרוגבה, ג'יבריל סיסה, ג'רום רותן, ז'אן אלן בומסונג וכו'. אירוני, אבל הוא היה האיש הנכון בזמן הנכון, שהיה צריך להוביל את הדור הגמור אל סופו. ככה זה כשזוכים במונדיאל ובאליפות אירופה. תיירי הנרי ודויד טרזגה למשל זכו במונדיאל כשהם היו ינוקות. פתאום הם נראים במדי הנבחרת כל כך ותיקים, משומשים, שלא לדבר על ליליאן תוראם, ביצ'נטה ליזארזו ופביאן בארטז. אכן הגיע הזמן למהפכה צרפתית חדשה. אגב, איך הגיע לסגל סילביאן וילטורד שבקושי שיחק השנה?

צרפת: הגיע עת המהפכה (איי פי)

4. לפני הבריקדות

כולם יורדים על ערוץ 1, החסויות מתברר מעצבנות לא פחות מסתם פרסומות, האולפן נראה מעוצב בטוב טעם כמו סצינה מסרט של אבי ביטר, לא ברור אם דני נוימן יותר מביך או מצחיק, החיוכים והקריצות של בוני גינזבורג למצלמה יוצרים רושם כי הוא כמו דוד בגן ציבורי המציע לנו סוכריות, הכל נכון, פחות או יותר, ובלי שום קשר צריך לסגור את הערוץ, אבל לפני שעולים על בריקדות, צריך לזכור כי למעשה זו האופציה הכי סבירה למרתון שירותים כה דחוס.

ערוץ 10 או רחמנא ליצלן ערוץ 2 היו הופכים את האולפן למכת מדינה, ומביאים את נינט או דודו טופז או השד יודע מי כדי לפרשן, וכל הזמן פרסומות היו קופצות מול העיניים. ערוץ חמש או חמש פלוס היה מלאה אותנו בוידאו קליפים דרמטיים בלתי פוסקים ובכל מיני מערכונים שכבר מיצו את עצמם.

ערוץ 1, שאגב השתמש יפה בערוץ 33 בתחרות, הוא כל כך יבש ומשעמם, לכן הוא מותיר לנו להתעסק רק בכדורגל, לראות רק את מה שצריך, מה איכפת לנו איך האולפן נראה, העיקר זה המשחק עצמו. וגם - יוחזר חיים ברעם ויפה אליפות אחת קודם.

 5. לעצור ולחקור

איך צ'לסי עוד לא רוצה את מילאן בארוש?

אם אליפות אירופה היא יורו, למה אליפות אפריקה היא לא אפרו?