ביקור במרכז החיזוי המטאורולוגי

יותר נכון להגיד "לחץ האוויר", כי הברומטר הוא המכשיר. זה כמו להגיד "טמפרטורה מדחומית", או "גובה סרגלי".

ברומטר מודד את משקל האוויר ליחידת שטח. המשמעות היא שאם אני מושיטה את היד קדימה, אז לחץ האוויר על היד הוא משקלה של עמודת האוויר, מפסגת האטמוספירה (30 ק"מ בערך) ועד כף היד. רוב המשקל של האטמוספירה מרוכז ב- 5-6 ק"מ הראשונים מפני הקרקע של כדור הארץ.

ותודה לעדי ליפין ולחברים שלו על השאלה

תנועה של אוויר נוצרת בגלל הפרשי לחץ אדיר בין שתי נקודות סמוכות. האוויר נע מאזור הלחץ הגבוה לאזור הלחץ הנמוך. כשלחץ האוויר יורד, נוצר שקע באותה נקודה, והאוויר מסביב זורם לאותה נקודה, כדי להשוות לחצים. כך נוצרת רוח.

ולמה יש הבדלי לחצים? כי אוויר חם הוא דליל יותר מאוויר קר. האוויר החם עולה גבוה יותר, ונוצרת ריקנות מעל הקרקע החמה יותר, כלומר נוצר מה שנקרא "שקע".

השמש לא מחממת את האטמוספירה באופן ישיר, אלא את הקרקע והקרקע היא זו שמחממת את האוויר באטמוספירה. אזורים בהם קרני השמש פוגעות בזווית ישרה יותר, מתחממים מהר יותר, למשל אזורים הסמוכים לקו המשווה. בנוסף, הבדלים בסוג המשטח בו פוגעת הקרינה משפיעים גם הם על קצב ההתחממות – קרקע מתחממת מהר יותר ממים קרקע חשופה תתחמם יותר מאשר קרקע מכוסה בצמחיה וכו'.

אם היו מכבים לנו את השמש, תוך זמן קצר הלחצים היו משתווים - ולא הייתה תנועת אוויר. (כמו נענוע גיגית והנחתה על הרצפה: בהתחלה יש גלים, אבל אח"כ הם נרגעים).

ותודה לנפתלי קיזנר, בן 14 מחדרה על השאלה

מודדים את גובה הגשם במילימטרים, על פי כלי איסוף גשם שמפוזרים בכל הארץ. יש קרוב ל – 70 תחנות גשם בארץ, חלקן אוטומטיות, חלקן מופעלות על ידי מתנדבים.

יש מקומות בהם אוספים את הדגימות רק בסוף עונת גשם, כי הגישה קשה וממילא הכמות קטנה. שם פשוט מונחים כלי איסוף פשוטים.

בתחנות המאוישות והאוטומטיות יש בדיקה של המדידה כל 6 שעות, ואז המכשיר מתרוקן אוטומטית או שהמתנדב מרוקן אותו.

קשה למדוד כמויות קטנות, כמו נגיד 0.3 מ"מ, לכן שופכים את המים לתוך משורה קטנה יותר, בעלת שטח בסיס קטן יותר, פי 10, ואז כל מ"מ יהיה גבוה פי 10, וכך קל יותר למדוד.

ותודה לאבי כהן, בן 34 מירושלים על השאלה

בעולם כולו מודדים לחות באמצעות מערכת שנקראת פסיכרומטר. המערכת כוללת טרמומטר רגיל (יבש – קורא טמפרטורה יבשה), ועוד טרמומטר רגיל שעליו מולבש פתיל, שקצהו האחד טבול במים מזוקקים וקצהו השני מחובר לגולת הכספית של הטרמומטר (זהו הטרמומטר הלח – קורא טמפרטורה לחה).

כשהמים שעל הפתיל בטרמומטר הלח מתאדים, הם הופכים מנוזל לגז, כלומר זקוקים לאנרגיה, אנרגיית חום אותה הם לוקחים מגולת הכספית. לכן הטמפרטורה הלחה תמיד נמוכה מהיבשה - להוציא מקרים בהם האוויר רווי לחות ואין התאדות, כלומר כשהלחות היחסית היא 100%, נגיד כשיורד גשם.

ככל שההפרש גבוה יותר, הלחות היחסית נמוכה יותר.

ישנן טבלאות מוכנות, שלכל טמפרטורה ולכל הפרש יש את הנתון המתאים של הלחות היחסית, שחושב באמצעות נוסחאות פיזיקליות.

ותודה ליאיר קולט, בן 32 מראשון-לציון על השאלה