דואר זבל כמו מים

לדבריו, " כמעט שנתיים, מידי חודש בחודשו, בזק גבתה מאיתנו כסף בלא כל הצדקה, זה אמנם נראה סכום פעוט, אבל בשנתיים הוא מצטבר לכדי עשרות שקלים".

לכאורה, מדובר בתלונה מפתיעה, מאחר וכבר בשלהי שנת 2002, עת חדר ה-ADSL למקומותינו, נקטה בזק בשיטה הפוכה לגמרי, שגבתה אף היא את מחירה מהמשתמשים הנלהבים. אז הודיעה החברה לכל מתחבר חדש ל-ADSL כי "אם היה לך הסכם מוזל לגלישה באינטרנט הוא יבוטל, שכן בעת גלישה באמצעות שירות WOW אין חיוב בדקות שיחה של בזק. אם בכל זאת הינך מעוניין בהסכם זה אנא פנה למוקד בזק להזמינו שוב".

אז מה קרה? האם החברה גובה מלקוחותיה תשלום כפול בעבור שירותים שהם אינם צורכים? כרגע נראה שלא. "כנראה שהיתה פה טעות, והלקוח זוכה", נמסר לנו מדוברות בזק.

האם יש לכם הערכה לגבי מספר הלקוחות שחויבו שלא לצורך?

"באופן עקרוני, כל מי שמצטרף לחבילת ADSL מנותק אוטומטית מחבילת ה-DialUp. לקוח לא יכול להיות מחובר בשתי חבילות", נאמר לנו. בכל מקרה, לא יזיק לשים לב לחיובים בחשבון הבא.

2. הספאם זורם, והפעם מבקבוק

היום הופצצו תיבות הדואר שלנו ושל קוראינו בדואר זבל חדשני למדי, אם לא בתכניו, אז לפחות בעומדים מאחוריו. המצטרפת החדשה בקרב הזבלנים היא חברת מי עדן, יצרנית מים מינרליים, שעד כה לא טבלה את רגלה בשלולית הספאם הישראלית.

הגולש א.ז., עוד אחד מאלה שקיבלו את ההודעה הבלתי רצויה, לא התעצל ופנה לחברה. לדבריו, בשיחתו הראשונה עם נציגי החברה, הודו בפניו כי הם אכן אחראים למשלוח, ו"לא טרחו להתנצל או לראות כל רע במעשיהם".

א.ז. ממשיך ומספר, כי לאחר שהבהיר לנציגי השירות כי אין בכוונתו לעבור על העניין לסדר היום, שוחח עם מנהל המכירות הארצי של מי עדן, אדם בשם קובי, ש"התנצל על הדרך שבה נעשו הדברים ואמר שהם קנו את רשימת התפוצה מגורם חיצוני", כך לדברי א.ז.

ההודעה עצמה, כוללת רמיזות שהקשר בינן לבין שתיית מים דורש דימיון מפותח, וכותרתה, כיאה לסגנון האישי השולט כיום בפואטיקה הזבלנית, היא "העברה: מה שלומך?". כאשר פותחים את ההודעה שנראית בתחילה כהתעניינות כנה בשלומנו מצד מכר זה או אחר, מתגלית תמונתה של בלונדינית חייכנית שלימינה הסלוגן "טוב לדעת שהוא תמיד מחכה לי בבית (חם או קר...)". רק גלילה מטה מגלה שמדובר בעצם במתקן מים אותו משווקת החברה, ולא בלחם טרי, תיקן או להבדיל, בן זוג.

מלבד העובדה שהדואר נשלח לפחות שלוש פעמים לכל נמען, לא שולבה בו אפשרות להסרה מרשימת התפוצה. עיון בכותרת ההודעה (Header) מגלה כי הוא נשלח משרתי 012. בפנייתנו לחברה נענינו, כי "לאור תלונות שהתקבלו אצלנו במערכת נבדק הנושא מול גורמים נוספים ונמצא כי הלקוח מפיץ דואר ספאם. לאחר התראות חוזרות ונשנות בהתאם לנהלים, ומאחר והמשלוחים לא פסקו נותק הלקוח". מהחברה לא נמסרה זהות המפיץ.

ומה אומרת על כך מי עדן? "אנו מתנצלים בפני הגולשים אליהם הגיעה ההודעה. אנחנו בודקים את הנסיבות ומבטיחים שבעתיד פניות מסוג זה יופנו אל המעוניינים בהן בלבד".

מן הראוי היה שחברה בסדר גודל של מי עדן, ואחרות כמותה, יפנימו את הנזק התדמיתי שגורם משלוח המוני של דואר זבל, ויחשבו פעמיים בטרם יפנו לגורמים אלו או אחרים לצורך "סיוע" בקידום מכירות. בעיקר לאור העובדה שמדובר לא רק ברכישת רשימות דיוור, אלא גם במשלוח בפועל, שכאמור, "בורכנו" בו לפחות שלוש פעמים ברציפות.

כפי שזה נראה כרגע, רק כאשר אותן חברות יפנימו את הידיעה שמדובר בתופעה מטרידה, שעולה כסף לא רק לגולשים - נוכל אולי לראות ירידה בהיקף דואר הזבל בתיבות.

3. להיפטר מהמסנג'ר

א., סטודנט לתואר ראשון במדעי המחשב, חלק איתנו את מה שהוא מכנה כ"חוצפה שבלתי תיאמן של חברת מיקרוסופט". א. התכוון ל-Windows Messenger, תוכנת המסרים המיידיים של החברה, בגירסה המשולבת בתוך מערכת ההפעלה Windows XP. מפריע לו שהתוכנה "רצה ברקע ללא כל אזהרה, למרות שכיוונתי אותה בכל דרך אפשרית לא לרוץ ברקע ולא לפעול אוטומטית עם אתחול מערכת ההפעלה".

אולם גם הניטרול החד משמעי שביצע לא עזר. לדבריו גם במחשבו וגם במחשביהם של חבריו, התוכנה ממשיכה להפעיל עצמה באופן עצמאי, כאשר ניסיונות לסגור אותה אינם עולים יפה אף הם מאחר והתוכנה מודיעה "שלא ניתן, כי תוכנות אחרות במחשב לפתע עושות בה שימוש".

פנינו לחברת מיקרוסופט, ושאלנו מה אפשר לעשות על מנת להסיר לגמרי את התוכנה מן המחשב. מהחברה נמסר כי המשתמשים מוזמנים לפנות לשירות הלקוחות של החברה, בטלפון 09-7625100, שם יקבלו סיוע בהסרת התוכנה. משתמשים שמסיבותיהם האישיות (המוצדקות) אינם מעונינים לפנות למוקד התמיכה, מוזמנים לגלוש לאתר של Doug Knox, המציע שתי דרכים אפשריות להורדת התוכנה.