שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    עופר לוי: היכונו לשיבת המלך

    עופר לוי, מי שהיה קיסר הז'אנר הטורקי בתחילת שנות ה-90 , חוזר אחרי שש שנות שתיקה, עם שני אלבומים חדשים וכרגיל - בלי טיפת צניעות. שוש גבאי על האיש והתופעה

    כשעופר לוי, כוכב הזמר המזרחי של תחילת שנות התשעים, נטש את מועדוני הלילה לטובת תפילות בבית-הכנסת וחברות הדוקה עם אריה דרעי - קרסה סצינת המוסיקה הטורקית בארץ כמו מגדל קלפים. בתוך עיי החורבות נשאר רק המוהיקן האחרון, אבי ביטר, שהחזיק את משלט הבכי והיגון. כל שאר הזמרים נטשו את הספינה הטורקית בבהלה, ומיהרו להתחנף למשטר החדש-ישן - מוסיקה תימנית בעיבודים ים-תיכוניים כלליים, בראשותו של אייל גולן.
    אני עוד זוכרת ללוי את נאום הפרישה, כשטען שכל הזמרים המזרחיים חיים על תהילתו ומתפרנסים ממנו. בתחילת שנות התשעים זה נשמע כמו אחד ממשפטי ההתרברבות הרגילים שלו, אבל היום צריך להודות: האיש צדק. אחרי שש שנות פרישה, לוי חוזר בגדול - ומקליט שני אלבומים חדשים.
    הראשון של לוי הוא אלבום משותף עם אבי טולדנו, גיסו. טולדנו נשוי לחגית, אחותו הצעירה של לוי. השניים ינסו לשחזר את הצלחת הדואט עם לאה לופטין - 'הכל פתוח' - שכתבה נעמי שמר, משהו אמצע הדרך לגמרי.
    האלבום השני של לוי יוקדש לשירי דת. כלומר, לחנים לא חדשים ומילים חדשות, מן המסורת. עוד לפני הרומן עם ש"ס, החל לוי לנטוש את מורשתו הטורקית וערק אל שדות המוסיקה בניחוח החציר והקיבוץ. הוא הקליט עם לופטין את האלבום 'הארץ המובטחת', אבל לבד מהדואט המפורסם מתוכו, האלבום נכשל. לוי אמנם זכה לחשיפת ענק, אבל קהל מעריציו התאכזב מה"השתכנזות" שלו ונטש אותו. מכאן עד לש"ס - הדרך לא היתה ארוכה מדי.

    טולדנו בתפקיד שרה'לה שרון

    ובכל זאת, גם האלבום הבא, שייצא ב'הד ארצי', יהיה בנוסח "אמצע הדרך". אבי טולדנו אמר השבוע שהתקליט הוא "שילוב בין מזרח למערב". זאת אומרת, טולדנו "המערבי" בתפקיד שרל'ה שרון, ולוי "המזרחי" יחזק את הדואט בסלסולים. לוי עצמו מצהיר: "אני דואג לזה שהכותבים של האלבום הבא, כמו עוזי חיטמן, יכתבו מילים שמתאימות למעמד שלי כאיש דתי וירא שמיים".
    אלא שהחזרה לחיי מוסיקה פעילים רצופה תלאות, מכאובים וסבל. לוי חזר להסתובב באולפנים, ואת מי הוא פוגש שם, אם לא את יריבו המר משכבר הימים אביהו מדינה, נשיא הממסד המוסיקלי המזרחי, שלא הסתיר חיוך דק של ניצחון כשראה את לוי. "הוא אמר לי: 'נו עופר, מה קרה לז'אנר הבכיינים? התחסל, הא?', מספר לוי ומתבכיין: "מה יש, הוא לא יכול לפרגן לי?!"
    אני מנסה לבדוק עד כמה הוא מעודכן בשדה הקרב שאליו הוא שב.

    - עופר, שמעת על המלך החדש, אייל גולן?

    "כן, הוא שר בסגנון של ישי לוי, לא?"

    - ואת שרית חדד אתה מכיר?

    "לא, מי זאת"?

    - גולן וחדד הם מלכי הזמר המזרחי כיום.

    "נו, מה אפשר לעשות? אני לא נמצא, משעמם לקהל, אז הם קונים את מי שיש בשוק".
    לפני שהיה לאברך ב'כולל', הנתמך על-ידי משפחתו וקצבה מהמדינה, תפקד לוי כמלך מוסיקת ה'גלאם' המזרחית. אמנם הוא טיפס על כתפיהם של האבות המייסדים, ניסים סרוסי ושימי תבורי, שלבשו בגדים נוצצים, חליפות מהודרות והקפידו על משמעת 'פאן' חמורה, אבל לוי השביח את את התופעה לשואו נוצץ בסגנון עדות לאס-וגאס: חליפות עם פפיון אדום, ענן של בושם 'קאשארל', ונישואין לספרית אילנה סלמן היו רק ההתחלה. להופעות הוא הקפיד להגיע מלווה בפמליה שלמה, שיצרה היסטריה סביבו, ביניהם איש יחסי-ציבור שהבזיק פלשים בלי לצלם תמונות. לבמה הוא היה מתפרץ בריצה, מזנק מצד לצד, משליך את מעילו לקהל, פותח כפתור בחולצה, חושף חזה שעיר, יורד על ברכיו ובוכה. למעריצים לא נותר אלא לזעוק 'אללה הוא אכבר', ו"עופר כפרה".
    לוי היה זוהר ומוחצן. זוהר ארגוב, דקלון וחיים משה היו סולידיים. התנועה הכי מאומצת שהם עשו בהופעותיהם היתה הנעת הזרת שאחזה במיקרופון. אפשר להבין את הזעזוע והתדהמה שבהם התקבל לוי בקהילת הזמרים המזרחים.
    "פאריד אל אטרש הישראלי" כינו אותו, והוא היה מוקסם מעצמו כל-כך, עד כי נרדם בלילות רק כששמע את קולו בוקע מהאוזניות. גם כיום הוא טוען שאין שני לו בישראל: "תחברי את כל הזמרים בישראל יחד, ועדיין הם לא יגיעו לרמה שלי", אמר לי השבוע בלי להסמיק.

    - חשבתי שהפכת קצת יותר צנוע בשנים האחרונות.

    "אם אגיד שאני צנוע, זה יישמע כמו התפארות. רק צדיקים הם צנועים, ואני עוד לא הגעתי לדרגה הזאת".
    באותם ימים רחוקים, לפני שנפל בשביים של נעמי שמר ואבי טולדנו, לא היסס לוי לחבוט במוסיקה הישראלית ולכנות אותה "מוסיקה ענייה, לא מתוחכמת ולא מפותחת - לחמנייה יבשה". הוא לא ניסה ליצור דיאלוג עם הממסד המוסיקלי הישראלי כמו שאר זמרי הז'אנר. שנים לפני התפרצות אופנת האום כולתום, העדיף לוי את המלחינים הערבים.
    הוא לא התבייש לשיר שירים של פאריד אל אטרש ועבדול ווהאב בהופעותיו. הפופולריות שלו נבעה בחלקה מהבלטת הפן הערבי המודחק והמושפל של המוסיקה המזרחית. לוי היה מהחלוצים שהכניסו כלים אקוסטיים מזרחיים לאולפן, ואפילו ייבא קבוצות נגנים מטורקיה לנגן בתקליטיו. אחריו החלו כל הזמרים המזרחים לדרוש ממפיקיהם נגנים חיים, רצוי עם שפם, מטורקיה.
    ללוי יש קול נמוך ודרמאטי, אחד הקולות המשובחים שהנפיק הזמר המזרחי. קצת קשה להודות, אבל בכל זאת מוכרחים: יש משהו בהתרברבות של לוי. למרות הטקסטים האיומים של שיריו, הוא אכן מבצע מצוין.

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: שאול גולן
    חוזר לבמה
    צילום: שאול גולן
    זום 77
    חוזר בתשובה
    זום 77
    לאתר ההטבות
    מומלצים