מפקד מחוז ש"י: "נשקול בחיוב" לפטור מהפינוי שוטר שיבקש
ניצב שחר איילון לא שולל מעצרי מנע של קיצוניים לקראת פינוי המאחזים וההתנתקות. הוא בטוח שהמתנחלים ישמרו על כללי המשחק, אבל "לא יכול לצפות מה יעשה מי שיגיע ממקום אחר". בראיון מיוחד ל-ynet הוא מספר על ההוראה להסיר תגים בפינוי ("זה לא בסמכותי, אבל הייתה לי כוונה טובה"), על פרשת המחתרת היהודית ("הצלחה חלקית, לא כישלון מוחלט") ועל האכזבה מסבב המינויים האחרון
כבר שלוש וחצי שנים הוא מפקד על מחוז שומרון ויהודה (ש"י), שביום ראשון הקרוב יחגוג עשור להקמתו. המורכבות במחוז הענק הזה, בו חיים זה לצד זה 2.5 מיליון פלסטינים ורבע מיליון יהודים, כאשר הצבא הוא הריבון וגם המשטרה הפלסטינית וארגוני האו"ם פועלים – היא מיוחדת במינה. לצד המאבק בפשיעה ובהברחות, והמשאבים האדירים שמופנים לסיכול פעולות טרור, על אלף שוטרי המחוז מוטלת המלאכה הטעונה של פינוי המאחזים, ואפשר שבעתיד הלא רחוק – גם ההתנחלויות.
"אני לא חושש שמישהו יפעיל נגדנו נשק חם במהלך הפינוי", אומר איילון בראיון מיוחד ל-ynet. "אני שומע את הקולות, אבל הם לא באים מהגזרה שלי. על המתנחלים אני סומך, כי נקבעו כללי משחק והתנהגות. לגבי מי שיגיע ממקום אחר, קשה לי מאוד להעריך מראש את התנהגותו".
אם שוטר דתי יבוא ויגיד לך: שחר, אני לא מסוגל לפנות מאחז מיושב, אני לא מסוגל לפנות את האח שלי מהבית שלו. מה תעשה?
"שליש מהשוטרים שלנו גרים בהתנחלויות ביהודה ושומרון. יש לנו שוטרים דתיים. עד היום אף שוטר לא הגיע אלינו עם בקשה לשחרר אותו מהתפקיד. היה ושוטר יבוא ויבקש באופן ברור וחד משמעי, ויסביר את סיבותיו להשתחרר, הנושא הזה יישקל ואפילו יישקל בחיוב".
צילום: גיל יוחנן
מה צפוי לנו על רקע פינוי מאחזים מיושבים?
"אני מעריך שיהיה קהל רב, הגעה של אנשים למקום, התכנסות של מפגינים, רובם שקטים. אני מעריך שיש הסכמה במגזרים היותר רחבים, גם אצל המתיישבים ביהודה ושומרון וגם אצל הציבור בארץ, שאם יש סיטואציה של מחאה נגד פינוי מאחז, היא אמורה להיות במסגרת החוק, מחאה לגיטימית. כך שמצד אחד יהיה ציבור גדול, ומצד שני, רמת האלימות לא תהיה גבוהה.
עדיין, יש קיצוניים – "נוער הגבעות", או פעילי תנועת "כך" שפרסמו באתר האינטרנט מתן לגיטימציה לפגיעה בראש הממשלה ובשר הביטחון. יכול להיות שנראה את התופעות הללו מקצינות?
"אנחנו רואים, שומעים וקוראים את מה שמפורסם. מהניסיון שלנו במאחזים עצמם, בדרך-כלל הרבנים הם גורם ממתן. אנחנו מביאים אותם ומבקשים מהם להגיע לפינוי כדי שיהיו שם. אנחנו רואים שהם עסקו בהרבה מאוד פעולות חינוך והסברה במגזרים שלהם, כולל במגזרים הקיצוניים של הנערים ביהודה ושומרון. החשש לאלימות תמיד קיים, אנחנו לא יכולים להיות אחראים על פרץ כזה או אחר של רגשות, של קיצוניים בודדים. כלפי אנשים מהסוג הזה, שיחרגו מהכללים, יש לנו רק דרך אחת – לבצע מעצרים ולהביאם לבית משפט".
פינוי מצפה יצהר. צילום: אי.אף.פי
צפויה עליה בכמות התיקים שייפתחו נגד ישראלים?
"כן. זה כבר עולה. אם בשנת 2003 נפתחו 350 תיקים בגין הפרות סדר, במחצית הראשונה של 2004 נרשמת כבר עלייה. כל פינוי מביא לנו עלייה של עשרות תיקים. בין היתר על פגיעה ברכוש צבאי, תקיפת חיילים ותקיפת שוטרים".
תוכנית ההתנתקות כבר בפתח, ועמה פינוי יישובים. אתם שוקלים להקדים תרופה, למשל – לבצע מעצרי מנע נגדם?
"במקרים קיצוניים, אני לא שולל זאת על הסף".
תסייעו לפנות את גוש קטיף, בעקבות הידע שצברתם בנושא?
"המשטרה היא גוף קטן יחסית, וגם אנחנו, כאשר אנחנו מפנים, מקבלים בדרך כלל כוחות תגבור. אם נתבקש, נבוא ונסייע. הכל בהתאם להכוונה מהמטה הארצי. עד היום לא התבקשנו לכך".
לפי הפרסומים, במהלך פינוי מאחז, נתת הוראה לשוטרים שלך להוריד את התגים ולהזדהות בשם שחר איילון. אתה מצטער על כך?
"אני לא נתתי הוראה להזדהות כך, זו טעות של אגדה עממית. הוריתי להוריד את כל הדברים הפוגעניים והחדים על המדים, ביניהם ירדו גם התגים. התגים הרכים מבד שהיו על אנשים נשארו. מסתבר בדיעבד שלא הייתה לי סמכות להורות על הורדת תגי המתכת, אבל הייתה לי כוונה טובה, למנוע פגיעה בהתגוששות ובחיכוך. עד היום אני משוכנע שלא טעיתי בהנחיה הזאת".
ישנם שמונה מקרים של רצח פלסטינים שלא פוענחו. מה אתה חושב על כך?
"לטעמי, ברמה המשטרתית הם פוענחו. כלי הנשק שבהם בוצעו הפיגועים, האמצעים שבהם בוצעו, כולם נתפסו".
האנשים שעמדו מאחורי אותם פיגועי ירי נתפסו?
"הוגשו בנושא שלושה כתבי אישום. מבחינה משטרתית, הנושא סגור. השב"כ העביר לרשותנו את הכלים שבהם בוצעו הרציחות. העובדה שהשב"כ לא הצליח להגיע לכדי גיבוש כתבי אישום נגד העצורים ולא העביר לנו חומר שאפשר לגבש ממנו כתבי אישום ידועה לכל. אבל זה לא אומר שהחוליה לא פוצחה. היכולת להמיר את החשדות לכתב אישום לא צלחה. כך שבמקום לראות בזה כישלון מוחלט, אני רואה בזה הצלחה חלקית. החוליה לטעמי נוטרלה, והשנתיים החולפות מאז האירוע האחרון הוכיחו את עצמן. מאז לא היו אירועי ירי של ישראלים כלפי פלסטינים".
לפני שפרצה האינתיפאדה היו דיבורים על כך שמחוז ש"י ייסגר. איפה זה עומד כיום?
"בזמנו חשבו לצמצם את המחוז משום שבמסגרת ההסכמים, דובר גם על צמצום השליטה הישראלית באזורים בהם יש רוב פלסטיני. היום, לא רק שאין סיבה לסגור את המחוז – הוא אף מתחזק. כרגע אין תהליך הסכמי. יש תהליך של לחימה, תהליך של התעצמות וגידול ביישובים היהודיים בשטחים, ולכן כל מערכת המחוז הולכת ומתחזקת. אני מעריך שמכיוון שהמחוז הזה הוקם בהחלטת ממשלה ב-94', סגירתו תחייב החלטת ממשלה הפוכה".
לפני מספר חודשים דווחנו על איומים מצד פלסטינים ומתנחלים כאחד על חייהם של מספר שוטרים במחוז ש"י, שנאלצו להחליף כתובת. היה גם איום עליך אישית, מצד יהודים?
"היו מספר איומים. נתפס גם אחד המאיימים, הוא נעצר ונשפט. אני חושב שזה תרם למהלך מרתיע. אני לא מרגיש מאוים, להפך. אני מרגיש שאני חלק מההתנהלות באזור, שיש בה הרבה מאוד רגש, תסכול וסימני שאלה לגבי מה שמתרחש".
בראייה לאחור, האם יש משהו שאתה יכול להגיד שנכשלת בו או היית עושה אחרת?
"יש מספר דברים שהייתי עושה אחרת. הייתי משקיע יותר בנושא תאונות הדרכים ובנושא הנוער ועבריינות הנוער".
יש איזה אירוע שהשפיע עליך במיוחד, והותיר עליך חותם?
"אבות מבכים את בניהם, פיגועים שבהם מעורבים תינוקות. המראות שאתה רואה כשאתה נמצא בזירת אירוע עם נפגעים, זה סוחב אותך שנים ארוכות, לא משנה כמה ניסיון צברת. זה הורג את הנשמה".
התאכזבת שלא קיבלת את הפיקוד על מחוז ירושלים או תל-אביב?
"התאכזבתי ברמה האישית. הייתה לי שאיפה לסגור מעגל ולפקד על מחוז תל-אביב. נבחר מפקד אחר (ניצב דוד צור - א.ו.), ראוי ומצוין, ואני ממתין לשיבוץ אחר, כנראה באחד מאגפי המטה הארצי. אני מרגיש שהתגברתי מהר מאוד על האכזבה, ומוכן עם מצברים מלאים לתפקיד החדש".
יש לך ביקורת על המינויים של המפכ"ל המיועד, ניצב משה קראדי?
"זה היה. אני מסתכל קדימה, ויש לי כוונה לעשות הכל כדי להצליח בתפקיד חדש".
תתמודד על תפקיד המפכ"לות בסבב הבא?
"כן, אני אתמודד".
