חדש: אתר האינטרנט של הכורים האטומיים בישראל
שבוע לאחר שאישרה הממשלה לחלק כדורי לוגול לתושבי היישובים הסמוכים לכורים בדימונה ובנחל שורק, השיקה הוועדה לאנרגיה אטומית אתר אינטרנט רשמי. אל תחפשו שם מידע על שיעורי הקרינה, על תקלות או על נשק גרעיני. פשוט לא תמצאו
גרעין ברשת: הוועדה לאנרגיה אטומית בישראל השיקה אתמול (יום א') אתר אינטרנט המספק מידע בסיסי בלבד על תוכניות הגרעין הישראליות, שנשמרו עד כה בסוד. האתר הושק יומיים בלבד לפני הגעתו לישראל של ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, מוחמד אל-בראדעי.
ייתכן שהשקת האתר החדש קשורה לסערה הציבורית שהתחוללה לפני שבוע, כאשר הממשלה אישרה חלוקת כדורי לוגול לתושבי דימונה , ירוחם, ערד ויבנה. הכור הגרעיני הישראלי. הכור הגרעיני בדימונה בן כ-40, ונחשב לישן מאוד במונחים מערביים. מומחים שונים, ובהם הפרופ' עוזי אבן, עובד הקמ"ג (הקרייה למחקר גרעיני) לשעבר, קוראים לסגור את הכור בשל גילו המופלג.
באתר הרשמי לא תמצאו מידע על כך ולא על סכנות בטיחותיות, אלא אמירות כלליות על הסטנדרטים הגבוהים של הכורים: "הפעילות בוועדה לאנרגיה אטומית, כולל מרכזיה הגרעיניים, מתבצעת בהתאם לסטנדרטים המחמירים המקובלים בעולם המערבי ובהתאם לחוקים ולתקנות הרלוונטיים בישראל. הוועדה אימצה את התקן המעודכן של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בנושא בטיחות קרינה, והיא פועלת לפיו".
עוד נכתב באתר כי "הדרישות הנוגעות לביטחון המתקנים הגרעיניים מחמירות אף מעבר לדרישות של הסטנדרטים הבינלאומיים, וזאת בשל צורכי הביטחון הייחודיים לישראל".
אין מידע על תקלות
על-פי פרסומים זרים, ישראל ייצרה די פלוטוניום ל-200 ראשי נפץ, ואם להסתמך על המידע שהפיץ מרדכי ואנונו, חלק הארי של הייצור מתבצע בכור בדימונה. אולם באתר החדש מספרים כי "המחקר בקמ"ג נועד להרחיב ולהעמיק את הידע הבסיסי במדעי הגרעין ובתחומים הקרובים להם ולהוות תשתית לניצול המעשי והכלכלי של האנרגיה הגרעינית ולשימוש בה".
באתר החדש לא תמצאו מידע על רמת הקרינה הממוצעת, או על תקלות, אלא בעיקר מידע חיובי שמשתלב עם תמונה פסטורלית בשחור-לבן של גמל על רקע הכור בדימונה: "הקריה למחקר גרעיני-נגב (קמ"ג) מקיימת קשרים עם הערים והמועצות המקומיות שבסביבה, תוך התמקדות מיוחדת בתחום החינוך. קמ"ג רואה לעצמה אתגר לקדם את לימודי הפיסיקה במטרה להגיע להישגים ברמה ארצית".
האתר מצטט סקר של משרד הבריאות, שמצא, כך נטען שם, כי "שיעור תחלואת הסרטן בקרב עובדי קמ"ג (גברים ונשים כאחד) אינם שונים משיעורי התחלואה מסרטן בכלל האוכלוסייה המקבילה בישראל. שיעורי התמותה מכל הסיבות בקרב עובדי הקמ"ג (גברים ונשים), נמוכים משיעורי התמותה בכלל האוכלוסייה המקבילה בישראל".
