בג"ץ קבע: פיטר הונאם לא יורשה להיכנס ארצה

העיתונאי פיטר הונאם לא יוכל להיכנס לישראל. כך קבע הבוקר (יום ד') בג"ץ, כשדחה את העתירה שהגיש.

הונאם, כתב בי-בי-סי והעיתון הבריטי ה"סאנדיי טיימס", שחשף בשעתו  את סיפורו של מרגל האטום מרדכי ואנונו, עתר לבג"ץ בעקבות החלטת בית המשפט שלא לאפשר לו להיכנס ארצה, לאחר שגם שר הפנים לא אישר את הבקשה. נשיא בית-המשפט העליון, השופט אהרון ברק, קבע כי החלטתו של שר הפנים עומדת במבחן הסבירות.

שר הפנים, אברהם פורז, לא אישר את כניסתו של הונאם, בעקבות הראיון שקיימה יעל לוטן עם ואנונו. לוטן נבחרה על ידי הונאם, על מנת לעקוף את המגבלות החלות על האסיר לשעבר, שאוסרות עליו בין השאר מתן ראיונות לכלי תקשורת זרים. בעקבות החלטה זו אף הוחזר העיתונאי לבריטניה מנמל התעופה בן גוריון לאחר שנחת בארץ.

בדיון בבית המשפט אמר פרקליטו, עו"ד אביגדור פלדמן, כי הונאם הוא עיתונאי המבקש רק לבצע את עבודתו ולסקר את פסק הדין בעניין העתירה שהגיש ואנונו בנוגע למגבלות שהטילה עליו המדינה.

"זוהי תגובה מוגזמת בחריפותה המהווה פגיעה בחופש העיתונות ותדמיתה של ישראל כמדינה חופשית. הונאם אינו מהווה סכנה לביטחון המדינה, הוא עיתונאי שעושה את מלאכתו", טען עו"ד אביגדור פלדמן.

"הונאם מבקש להגיע ליום אחד בלבד, כדי לסקר את מתן פסק הדין בעתירה, ולחוש את האווירה בשטח. הוא בסך הכל מבקש לעשות את עבודתו כעיתונאי. הוא אינו מהווה סכנה למדינה והחלטת השר בעניינו מוגזמת" אמר פלדמן. לדבריו, "מעצרו היה מיותר ולא מוצדק ולא תרם דבר. גם המדינה לא רוותה נחת מן המעצר".

מנגד, טען עו"ד שי ניצן מפרקליטות המדינה, כי הונאם מעוניין להגיע לישראל על מנת להעביר מסרים לוואנונו וליצור עימו קשר, אף עם באופן עקיף. "לאחר הראיון שנתן ואנונו למראיינת הישראלית הודה הונאם בחקירתו כי תכנן את הראיון, בדרך שתעקוף את מגבלות השב"כ. הוא בחר את השאלות וניהל למעשה את הראיון, בו חזר ואנונו עצמו על מספר ההצהרות שאסור היה לו לומר. הונאם למעשה סייע לוואנונו ביודעין", אמר.

עוד הוסיף ניצן כי בנסיבות הקיימות אין למעשה כל אפשרות "לשלוט" במעשיו של הונאם במהלך שהותו בישראל. "אין אני יכול לפקח על מעשיו בזמן שהוא נמצא כאן. הוא לא בא לשימוע בלבד, זהו הליך מזורז שאורך שניות אחדות. הוא בא לחוש את השטח, להתרשם, לשוחח עם אנשים, לזאת בדיוק אנו מתנגדים" הסביר.

השופט ברק שעמד בראש ההרכב קיבל את עמדת המדינה, בטענה כי החלטתו של שר הפנים לאור הנסיבות נמצאת בתוך תחום הסבירות וכי אין להפוך אותה ודחה את העתירה.