ד"ר גבריאל רעם

ד"ר פול אקמן עשה מחקרים בנושאי מיקרו הבעות. הבעות מיקרו הן בריחות קטנות שבד"כ העין הרגילה לא קולטת; צריך לדעת איך להתבונן. אחת הדליפות בשעת שקר היא התכווצות קלה של מרכז המצח. לדוגמא, קלינטון, כשהעיד שלא עשה סקס. או קים פילבי, המרגל הסובייטי באנגליה, כשהוא מכחיש שיודע להיכן נעלמו חבריו, הגבות שלו מתכווצות.

זוהי תופעה אוניברסלית ב-80%.

אקמן עובד עם קב"טים וחוקרים במערכות ביטחון, מלמד לקבל רמזים שיעזרו לחקירה. תחום מדעי, כי אפשר לצלם ולהראות את הדליפות.

מישהו לקח בוגרות קולג' משנת 60', ובדק קורלציה בין גודל החיוך ופתיחת העיניים בתצלום מספר המחזור, לבין מידת האושר כיום. התברר שמי שחייכה באמת (כלומר הפגינה את שני הפרמטרים) – נשואה; מי שחייכה רק באחד הפרמטרים, התחתנה והתגרשה; ומי שלא חייכה – לא נשואה. (וכאן עולה השאלה האם אושר נמדד בנישואין...)

פסיכולוג יהודי בשם ג'ון גוטמן, gottman, מסיאטל וושינגטון, כתב ספר How can u make your marriage work. יש לו מעבדה שידועה בכינויה love lab, עם מצלמות וידאו שמצלמות את הפנים וחיישנים שמודדים פרמטרים גופניים כמו בפוליגרף, למדידת ריגוש – חום, דופק לחץ דם.

הוא מבקש מזוגות שנמצאים בתהליך גישור, לדבר על נושא בעייתי ביחסים שלהם. תוך 3 דקות הוא אומר מי הולך להתגרש תוך 3 שנים, בוודאות של 94%.

טוען שיש סימנים חיוביים ושליליים בויכוח. חיוביים – גבות כלפי מעלה, שרירי לחיים מוגבהים, נטייה קדימה עם הגוף. שליליים – סנטר למעלה, זוויות שפתיים משוכות למטה, גלגול עיניים למעלה. אם יש יותר סימנים שליליים מחיוביים, זה מעלה את הסבירות לגירושין, כי סימנים שליליים פועלים כמו חומצה – מעכלים את מערכת היחסים. הם אפילו יותר משמעותיים ממה שאומרים, כי זה משפיע על הצד השומע באופן לא קוגניטיבי, תת-מודע; עובד ישירות על המערכת הפסיכולוגית, גורם לתגובות גופניות קשות בצד השני.

גוטמן הכניס את תוצאותיו למערכת מתמטית כך שמספר הסימנים השליליים קובע את הסיכוי לפרידה. גם בתוך כל קבוצה יש סימנים בעלי משמעות גדולה יותר.