בקרוב בישראל: הרופא יזהה מי תוכל להרות בגיל מבוגר ומי לא
תגלית חדשה תאפשר בעתיד לזהות אילו נשים ימשיכו להיות פוריות בגיל מבוגר, ולמי מומלץ להרות בגיל צעיר – ולא להמתין. "במצב כזה, נוכל לומר לאישה בת 35 מה מידת הדחיפות שבה היא צריכה להרות"
לנשים מעל גיל 45, שמצליחות להיכנס להריון באופן טבעי וללדת, יש קבוצה ייחודית של גנים, שמבדילים אותן משאר הנשים ומאריכים באופן משמעותי את גיל הפוריות שלהן. כך עולה ממחקר ישראלי שפורסם לאחרונה. באמצעות התגלית הזו מקווים החוקרים, כי בעתיד ניתן יהיה לזהות מראש אילו מהנשים תוכלנה לדחות את האמהות לגיל מבוגר יותר, ולאילו מומלץ להזדרז וללדת בגיל צעיר.
יכולת הפוריות של הנשים נמצאת במגמת ירידה מתמדת לאורך שנות חייהן. בשלב הלידה מספרן עומד על כמיליון ביציות. עד גיל הפוריות ממשיכות הביציות להתכלות, ומספרן עומד אז על כמה מאות אלפים, ולקראת גיל 40 הוא מגיע לאלפים בודדים. רוב הנשים אינן מסוגלות להרות באופן טבעי מעל גיל 44.
אחד הגורמים הפוגעים בסיכויי ההפריה אחרי גיל 40 הוא נזק מצטבר במטען הגנטי של הביציות, שמונע מהן לתפקד כרגיל, ופוגע הן באיכות הביציות עצמן והן באיכות העוברים הנוצרים מהן. זו הסיבה שבגיל מבוגר עולה מאוד שיעור ההפלות הטבעיות.
אולם למרות זאת, 0.2 אחוז מאוכלוסיית הנשים נכנסות להריון באופן טבעי גם בגיל מבוגר יותר, וחלקן מצליחות לסיים את ההריון בהצלחה וללדת תינוק בריא. בבית החולים "הדסה" עין-כרם בירושלים החליטו לבחון מה מייחד את היולדות המבוגרות משאר הנשים, וכיצד מתאפשר להן להרות בשעה שרוב הנשים כבר אינן מסוגלות לכך.
הרופאים, מנהל מחלקת נשים ויולדות פרופ' נרי לאופר, וד"ר יובל גיאלצ'ינסקי, בדקו את תיקיהן הרפואיים של 250 יולדות מעל גיל 45, שילדו בבתי-החולים בירושלים בחמש השנים האחרונות. בשלב ראשון החליטו הרופאים לבדוק מה מאפיין את קבוצת היולדות המבוגרות. הם גילו שכל היולדות היו ולדניות מאוד, כלומר ילדו מספר רב של ילדים בעבר. 53 אחוז מהן ילדו מעל 12 פעמים.
ממצא נוסף: מחצית מהנשים שנבדקו עברו הפלה טבעית אחת בלבד בעבר או שלא הפילו כלל. זאת בשונה מאוכלוסיית הנשים הרגילה, ששיעור ההפלות הטבעיות בה גבוה בהרבה – בגיל 25-29 שיעור ההפלות נע סביב 10 אחוז, ומעל גיל 45 אחד מכל שני הריונות יסתיים בהפלה.
"שני הממצאים שגילינו העלו שתי אפשרויות", אומר ד"ר גיאלצ'ינסקי. "האחת, שלידות רבות מגיל צעיר מאוד יוצרות אפקט מגן כלשהו, שגורם למערכת הרבייה שלהן להמשיך לתפקד גם בגיל מבוגר יחסית. השנייה, שיש פה תכונה ביולוגית, שמופיעה אצל חלק מהנשים".
מודל סטטיסטי שפותח במחלקה לרפואה חברתית של "הדסה", שאליו הוזנו פרטיהן של היולדות המבוגרות, העלה את האפשרות שמדובר בתכונה גנטית. על מנת לבחון את ההשערה הזו ביצעו החוקרים עבודה דומה גם בקרב יולדות בדואיות בבית-החולים "סורוקה".
"הממצאים היו דומים לממצאים שמצאנו אצל היהודיות, אבל משמעותיים יותר", אומר ד"ר גיאלצ'ינסקי. "היולדת הבדואיות המבוגרת ביותר שהרתה באופן טבעי היתה בת 52. הנשים הבדואיות ילדו יותר מהיהודיות והיו להן פחות הפלות".
על-מנת לאתר את הגנים שאחראים לנס ההריון בגיל המבוגר, בדקו החוקרים, בשיתוף עם פרופ' מיכל ליניאל מהאוניברסיטה העברית ופרופ' גידי רכבי מ"שיבא", אילו גנים פעילים אצל נשים שילדו לאחר גיל 45, לעומת נשים שלא ילדו בגיל זה. התוצאות הראשוניות גילו קבוצת גנים, שבאה לידי ביטוי אצל היולדות המבוגרות, בניגוד לנשים שלא ילדו בגיל מבוגר. ההסבר האפשרי להבדל בין שתי קבוצות הנשים היא, שהגנים שבהם מדובר מונעים תהליכי מוות של ביציות, שגורמים לסיום גיל הפוריות אצל נשים "רגילות".
"יש עוד הרבה עבודה לפנינו, אבל פוטנציאל התגלית שלנו הוא עצום, משום שהוא עשוי לאפשר לנו בעתיד לזהות מי תוכל ללדת בגיל מבוגר ומי לא", אומר ד"ר גיאלצ'ינסקי. "במצב כזה, נוכל לומר לאישה בת 35 מה מידת הדחיפות שבה היא צריכה להרות. הבנת הפעילות של קבוצת הגנים הייחודית גם תוכל לסייע לנו להבין את מנגנוני ההזדקנות בשחלה, ואולי בעתיד הרחוק יותר לעכב את פעולתם על מנת להאריך את גיל הפוריות".
המחקר הישראלי פורסם לאחרונה בירחון הבינלאומי היוקרתי "פרטיליטי אנד סטריליטי", העוסק בפוריות.
לפנייה לכתב/ת 
קריירה או ילד? בעתיד אפשר יהיה לדעת מה מהם אפשר לדחות
צילום: סי די בנק
מומלצים
