הנחות מוניציפליות: תן לעיר לעשות בשבילך
למרות העלייה במספר ההטבות וההנחות שמציעות הערים לתושביהן, מרביתם עדיין אינם מודעים כלל לאפשרויות העומדות בפניהם; מכביסה בעלות מופחתת ועד לקבוצות תמיכה לניצולי שואה - מה מציעה העיר שלכם ולא ידעתם
האם ידעתם שחיילים בשירות סדיר, תושבי רעננה, זכאים לכביסה בעלות של 10 שקל במכבסה בעיר? ועוד מהווי העיר - עיריית רעננה מוכנה לטעת עץ לכל תושב, בכפוף לתנאים מסוימים. תושבי תל-אביב, לעומת זאת, יכולים לחבר את כרטיס התושב שלהם לכרטיס אשראי המלווה בהטבות מיוחדות, בטבריה העירייה מסבסדת חוג להעשרת הפעילות המוטורית של גילאי 3-2, ובגבעתיים קיימת פעילות מיוחדת לתושבים ניצולי שואה.
אין ספק שבשנים האחרונות חל שיפור בהטבות שמעניקות הרשויות המקומיות לתושביהן. הן משקיעות יותר מאמצים מאשר בעבר כדי לשפר את חיי תושביהן ולהעניק להם את התחושה שהעיר או הרשות אינם רק גוף ממסדי ש'זולל את כספי הציבור' אלא גם 'דמות אימהית' הדואגת לבניה-תושביה, אומר הפרסומאי זמיר דחבש.
מדובר בעליית מדרגה מבחינת תפיסת העיר כמקום שצריך לקדם אותו, מסביר ד"ר אביחי שוב-עמי, ראש ההתמחות בשיווק במסלול האקדמי של המכללה למינהל. העיר המודרנית עוברת ממצב של כתובת מגורים, למודעות שעליה לשווק את עצמה - גם לתושביה - ברמה המסחרית-תרבותית וברמה הסוציאלית על ידי הטבות למתגוררים בשטחה.
לדברי ד"ר שוב-עמי, ההטבות השונות אינן ניתנות בדרך כלל על חשבון העירייה עצמה, אלא על ידי העסקים עצמם, שמנצלים את כוחה של העירייה כגוף שמביא את כל התושבים לנותן ההטבות. העיר מרוויחה מכך גאוות יחידה, תחושת שייכות ותחושה של רצון לגור בה, מין 'יש לי עיר שדואגת לי'. גם אם לא משתמשים בהטבות ולא מממשים את ההנחות נשארת התחושה הטובה. הדבר חשוב במיוחד בערים הגדולות, בהן אנשים מאבדים את תחושת השייכות. ההטבות, בחלקן לפחות, מחזירות להם אותה, הוא אומר.
השלב הבא הוא שיווק הערים עצמן כנכס בעל ערך. הירייה הראשונה נורתה בניו-יורק, שם חתם ג'וזף פרלו, מנהל השיווק של העיר, על עסקת ענק עם יצרנית המשקאות סנאפל המתירה לחברה להשתמש בתואר המשקה הרשמי של ניו-יורק במשך חמש שנים תמורת 166 מיליון דולר. הפוטנציאל השיווקי של ירושלים, מסכימים דחבש ושוב-עמי, עוצמתי לא פחות מאשר ניו-יורק. ברמה הבינלאומית, ייתכן וירושלים אף עולה על ניו-יורק כמעוררת הזדהות.
גם הצרכנים מתעניינים יותר בהטבות העירוניות. "בין הפונים אלינו לצורך בדיקת השכונה והסביבה לפני ההחלטה אם לעבור לאזור מסוים קיימת דרישה לבדיקת מכלול השירותים שמעניקה העיר לתושבים", אומרת עו"ד שיר הספרי, מנהלת השיווק של חברת בדק-בית, שמיפתה עבורנו את ההטבות ב-18 מערי ישראל.
"בראש ובראשונה מעוניינים הפונים לדעת אם העירייה מציעה כרטיס תושב המעניק הטבות, כפי שנהוג בתל-אביב. משפחות עם ילדים מתעניינות בהנחות לגנים, צהרונים, הצגות ואירועי תרבות, חוגים, הפעלות וקייטנות. הפנסיונרים מתעניינים בהטבות המוענקות לגימלאים, המשתנות מעיר לעיר. באזורים בעלי מחסור בחנייה קיימת חשיבות רבה לתווי החנייה הניתנים באזור". לדבריה, גם העונה משפיעה על נושאי ההתעניינות של הדיירים הפוטנציאליים: בקיץ מתעניינים בפעילויות לכל המשפחה, בחורף בסל התרבות.
הטבות שהתושבים אינם זקוקים להן
למרות שמספר ההטבות - חלקן מקוריות מאוד - שמציעות ערי ישראל לתושביהן נמצא בשנים האחרונות במגמת עלייה, רוב תושבי הערים (75%) אינם מודעים לרובן. כך עולה מסקר מיוחד שערך עבורנו מכון רותם, בהנהלת ד"ר אריה רותם.
זו בעיה גם של התושבים וגם של הערים, שלא מצליחות לידע את תושביהן על ההטבות, אומר ד"ר רותם. לא מספיק להציע הטבות לתושבים, הם גם צריכים להיות מודעים אליהן. יוצאת דופן בכך היא תל-אביב. ייתכן שחוסר המודעות להטבות נובע גם מכך שהרשויות מספקות הטבות שהתושבים אינם זקוקים להן, וטוב תעשינה אם תלמדנה על הצרכים האמיתיים של התושבים. דוגמה קטנה לכך מהווה ההטבה המוכרת ביותר - ההנחה בתשלומי הארנונה.
כשנתבקשו הנשאלים לציין את שביעות רצונם מההטבות הניתנות על ידי עירם רק 20% היו מרוצים, לעומת 43% שטענו כי אינם מרוצים. מההטבות הקיימות מרוצים רק 27%.
כאשר פולחו תושבי הערים הגדולות (ירושלים, תל-אביב וחיפה) התברר כי המודעות הגבוהה ביותר להטבות קיימת בקרב תושבי תל-אביב. לא רק ש-63% מתוכם היו מודעים להטבות בנושא חניונים, 49% ידעו על ההנחה לה הם זכאים במוזיאון, 37% על הנחות בתיאטרונים בעיר ו-26% על הנחה בבריכות. בקרב הירושלמים והחיפאים נרשמה מודעות נמוכה יחסית. הירושלמים אף נטו לספר שהם נהנים מהטבות שאינן קיימות - 6%, למשל, טענו שהם מנצלים הנחה (שאינה קיימת) בבריכה העירונית.
עם זאת, בין תושבי ירושלים בולטת המודעות והשימוש בהטבות בנושא הקייטנות. "ייתכן שהפער בין תל-אביב לירושלים בנושא הקייטנות לא נובע מכך שבירושלים יש יותר קייטנות, אלא מכך שבירושלים יש יותר משפחות עם יותר ילדים, הנזקקות לקייטנות המסובסדות על ידי העירייה", אומר ד"ר רותם.
איך נעשתה הבדיקה
בבדק-בית אספו עבורנו את כל ההטבות בערים שנבדקו. ההטבות חולקו לשלש קבוצות: הנורמטיביות (הטבות שתושבי הערים מצפים להן, כמו הנחות בחנייה וחלק מפעילויות התרבות) הטבות האקסטרא וההטבות הסוציאליות )ההטבות המסורתיות של הערים השונות, הממוקדות באוכלוסיות החלשות(. עם זאת, לא ניתן היה לציין את כל ההטבות שמעניקות כל הערים שנבדקו, ובחרנו בדוגמאות מעניינות או מייצגות.
לא כללנו בפירוט הטבות סטנדרטיות כמו הנחות בארנונה או כאלו המוכתבות על ידי שירותי הרווחה העירוניים.
הבדיקה מתבססת על מידע שהגיע לחברה מהרשויות המקומיות השונות. לא נבדק היקפם של השירותים, וגם לא רמת תפקודם ושביעות הרצון של הנעזרים בהם.
