אפליה מייד-אין אמריקה

במסגרת ניסיון לבחון את היצע הדגמים בשוק הרכב הישראלי, אם באופן היסטורי ואם לכיוון העתיד לבוא, סיפרנו לכם לפני ימים אחדים על בעיות תקינה לרכב אסייתי. אותן בעיות שבגללן הן לא יגיעו אלינו בעתיד הקרוב. ובאמת שלא משנה כרגע אם אתם מתרשמים מהן או לא.

כעת מגיע הזמן לדבר על אזור יצוא אחר לגמרי, ארה"ב של אמריקה. זו שמציעה באופן טבעי אפשרויות מעניינות הרבה יותר, מושכות הן עבור חובב ההגה, הן עבור הנהג הממוצע. לכאורה, לא צריכה להיות בעיה מיוחדת. לא רק שמכוניות אמריקניות מגיעות הנה על בסיס קבוע זה שנים ארוכות, מדובר הרי בידידה הטובה ביותר של ישראל.

ובכל זאת, הסיפור מסובך בהרבה. ננסה להבהיר.

אלא שאז עולה שאלה נכונה ופשוטה, אותה שואלים לא רק אתם אלא גם יבואני היפניות זה זמן מה. כיצד אם כך מגיעות לכאן לא מעט מכוניות אמריקניות, שכלל אינן נמכרות באירופה? הרי אם אינן מגיעות לכאן עם תקינה אירופית, הן אמורות להיות אסורות ביבוא. לא ככה?

אז זהו, שלא. הגוף המחוקק בישראל קיבל בעבר החלטה לא-בלתי-הגיונית האומרת שהתקינה האמריקנית - למעט שינויים קלים - מקובלת עליו לחלוטין, בעיניים עצומות. וברור הרי שהחלטה יוצאת דופן זו היא פוליטית בעיקר, ומטרתה שלא לקפח יצרניות רכב מהמדינה התורמת כל-כך הרבה לכלכלה שלנו.

לא רק שכך קל יותר לרכוש מוצרי צבא, אלא שבצדק דורשים האמריקנים ליהנות עד כמה שניתן מחלק גדול ככל האפשר של הסכומים הנדיבים אותם הם מעבירים לכיסי אזרחי ישראל. תודו שקצת יציק להם לזהות את הדולרים הטובים הניתנים בחינם, הולכים לכיוון יצרני פיז'ו סיטרואן למשל. נכון? לא בדיוק.

אלא שכמו תמיד, בעיקר בישראל, סופה של קומבינה להסתבך. כי התקינה האמריקנית מקובלת על משרד התחבורה רק כאשר מדובר במכוניות המיוצרות בארצות הברית, על-ידי יצרני רכב תוצרת ארצות הברית. במילים אחרות, ג'נרל-מוטורס, פורד וקרייזלר הן האמריקניות. טויוטה (או לקסוס), ניסן (או אינפניטי), הונדה (או אקורה), סובארו ואחרות מיוצרות בארה"ב, אך נחשבות ליפניות. וגם אם הכסף באלה מגיע מייד לעובד המקומי.

מספר יבואני רכב מנסים להילחם במגבלה זו, בעיקר אלה שסובלים מ"חורים" בהיצע הדגמים, או כאלה המאמינים שיוכלו לנצל את ההקלות במס - פטור ממכס של שבעה אחוזים לעומת תוצרת יפן. אלה היבואנים שמנסים, בינתיים ללא הועיל. אלה גם יודעים היטב שהדרך היחידה "לגייר" את אותם דגמים "יפניים" כדי להביאם לארץ, היא להעבירם תקינה אירופית. אבל מדובר בהליך יקר ביותר, שאינו משתלם בשוק קטן כמו שלנו.

יש פיתרון?

כחלק מהמהלך לרפורמה ופתיחת שוק הרכב לתחרות חופשית, דנה הוועדה בראשות בועז סופר גם בנושא האמריקני. אבל לפחות כרגע, נראה שהפיתרון המוצע בעייתי עוד יותר. הכוונה בראשית הייתה טובה: תיקון האפליה ומתן היתר ליבוא מכוניות "יפניות" מאמריקה. באותה הזדמנות היה כאן רצון להשוות תנאים בין הדרישות מיצרנים אירופים (או כאלה שעומדים בתקינה אירופית) לאמריקנים.

אולם כרגיל סופו של חטא להסתיים בפשע.

כדאי להבין את ההבדל הגדול והמהותי בין הליכי תקינה אירופים לאמריקנים. באירופה נשלח הרכב לבדיקה במעבדות עצמאיות הבודקות כל פרט לפני מתן האישור. באמריקה היצרן הוא האחראי על העמדת המכונית בתקינה, והוא אינו מחויב להגיע לבדיקות מעבדה. האמריקנים לא לוקחים עם זאת סיכונים, כי במידה ויסטו מהתקן, יענשו לא רק על-ידי משרד התחבורה שם, אלא גם "יזכו" לתביעות ענק.

ההצעה הישראלית מנסה בדרך אופיינית לנו לשנות סדרי עולם. היא אומרת שכל רכב אמריקני יעבור בדיקות מעבדה עצמאיות, שיוכיחו כי הוא אכן עומד בתקינה המקובלת שם. כך "כאילו" יושוו התנאים עם האירופים.

הקץ לאמריקניות בישראל?

הפרשנות למהלך המוצע נעה לשני כיוונים. אם מדובר בקומבינה תחמנית בה תשמש המעבדה כחותם בלבד עבור האמריקנים, זו לא תהיה בעיה. לעומת זאת, אם מדובר בבדיקות מקיפות ואמיתיות, המשמעות היא עלות כספית גדולה, לה כנראה לא יסכימו האמריקנים.

כל זה אומר שבמקרה ותאושר הצעה זו על-ידי שר התחבורה, היא עלולה להביא את הקץ על ייבוא מכוניות מאמריקה לישראל, ולכן סיכוייה קלושים לכל היותר. אגב, ההצעה אומרת שהמצטרפים החדשים (היפניים) יצטרכו לעמוד בבדיקות מייד, בעוד לאמריקנים תהיה שהות של שנתיים כדי להתרגל לתהליך. גם זה לא ימתיק את הגלולה.

בפרק הבא: ואיזה מכוניות אנחנו מפסידים בגלל האפליה