"אני ממגנטת אותם"
הדוגמנית מור קציר היא כרגע ההצלחה הבינלאומית מספר אחת שלנו: מתעופפת בין קצוות תבל, כובשת את מיטב המגזינים ובתי האופנה וחיה בכיף בשכונה הכי אופנתית בניו-יורק. גם את הגברים שלה, אגב, היא יודעת לבחור היטב: "עובדה שכולם היו מתוקים"
הדוגמנית המרהיבה מור קציר פעלה בביצת האופנה הישראלית במשך שנים אחדות והייתה מבוקשת ומוערכת. היא הופיעה בתצוגות נחשבות ובהפקות אופנה, קידמה מוצרים ידועים (רשימה חלקית: "המשביר לצרכן", "קסטרו", "סקאל", "גולף"), אבל לא הפכה לסלבריטי.
"חייתי ארבע שנים בתל-אביב, ואף פעם לא יצאתי לפתיחות ולכל העניינים האלה, כי זה לא תמיד עניין אותי", היא מפרשת. "פשוט עבדתי וחזרתי הביתה. אני במהותי בן-אדם פרטי, ולא רציתי להיות במדורי הרכילות. ובארץ, אם אתה לא במדורים האלה, אתה לא מפורסם".
לפני כשנתיים חל מפנה מסעיר בקריירה של קציר, והיא הפכה לדוגמניות הבינלאומית הכי לוהטת שלנו כיום. הסוכן שלה, מורן מרציאנו, מעיד שהיא מגיעה להישגים מרשימים שרוב הישראליות בחו"ל רק יכולות לחלום עליהם. אבל בניגוד לקולגות אחרות, שמנפנפות בכל בדל שער במגזין נידח וברבע טיפוף בתצוגה שולית, קציר לא ממהרת לרוץ לספר לחבר'ה. "אני קצת צנועה מדי לפעמים ואני לא מנפנפת בהישגים שלי. עכשיו אני כבר לא צריכה את מדורי הרכילויות האלה. אני עדיין לא הולכת לבלות במסיבות ובמועדונים".
קציר בת ה-24 מככבת בקמפיינים נחשבים, מעטרת את שערי הגדולים שבמגזינים, עובדת עם בכירי הדיזיינרים וחתומה בסוכנות הניו-יורקית "וואן", בה חתומות גם נעמי קמפבל וקלאודיה שיפר ("כל הסופר-מודלס של הניינטיז עושות עכשיו קאמבק מטורף"). והיא בכלל לא רצתה לנטוש בתחילה את הלבנט. "כולם אמרו לי 'תסעי לחו"ל, תסעי לחו"ל', אבל הייתי אנטי ולא רציתי להיכנס יותר מדי לעולם הדוגמנות. זה נראה לי גדול מדי. זה לא נראה לי משהו שאני רוצה לעשות. אבל הסוכן שלי מ'ארט פורם' צילם אותי יום אחד ובלי ידיעתי שלח את התמונות לחבר שלו בפאריז – אחד הבּוּקרים הטובים בעולם. הבּוּקר התלהב והסוכן התקשר אלי ואמר: הוא בהיסטריה והוא מת שתבואי. נסעתי עם בן הזוג שלי באותה תקופה לפאריז, והכל התגלגל נורא מהר".
ההצלחה חובקת העולם של קציר לא חמקה מעיניהם של קברניטי רשת האופנה הישראלית "הוניגמן" והם בחרו בה להוביל את הקמפיינים של הרשת, לצד בינלאומית נוספת שלנו, שירלי בוגנים. קציר ובוגנים מנהיגות את הקמפיין של חורף 2005, ומור הגיעה לארץ לקדם את הקולקציה החורפית, להצטלם לקטלוג ולהופיע בסרט פרסומת.
היא נולדה בקרית-אתא לאמא גרפיקאית ואבא קבלן בניין. ההורים נפרדו כשהיתה בת שלוש. "הגירושים לא השפיעו עלי. היתה לי ילדות רגילה לחלוטין", היא אומרת. "גדלתי עם אמא שלי, והיינו כמו שתי אחיות רווקות. זה, כמובן, יצר קשר מיוחד בינינו, ואנחנו מאוד מחוברות, אבל באותה מידה אנחנו נותנות ספייס זו לזו. אנחנו מדברות כמעט כל יום בטלפון". בצעירותה, קציר רקדה בלט, והיתה כמובן היפה של הכיתה.
לדוגמנות הגיעה בגיל 15 וחצי. "היה לי שיער נורא ארוך, ורציתי להסתפר קצוץ. חבר טוב של אמא שלי נהג להסתפר אצל שוקי זיקרי בתל-אביב, ולקח אותי להסתפר שם. שוקי נדלק עלי ישר, ואמר שהוא חייב להכיר אותי לאריק בן-זינו מסוכנות 'יולי'. הייתי אז מה-זה ביישנית, אבל זה נשמע לי מעניין והבנתי שאוכל לעשות כסף. אריק שלח אותי לתחרות 'נערת השנה 1996', וזכיתי".
בעקבות הזכייה, החלה קציר לדגמן והפכה לנערה עצמאית. בגיל 18 עזבה את הבית ועקרה לתל-אביב. כעבור שנה כבר נסעה להודו לתקופה ממושכת, חזרה לתל-אביב וחיכתה לפריצה הגדולה, שאכן לא איחרה להגיע. בפריז קציר יצרה קשר טוב עם "שאנל". "הם מאוד מפרגנים לי. אני עושה כל תצוגה שלהם, אפילו את הקוטור. המעצב קרל לגרפלד הוא אחלה בן-אדם, נורא חמוד, מוכשר בטירוף, גאון לגמרי קָל. הוא נעים הליכות, בלי קפריזות. פשוט מתוק".
למרות שמאוד אהבה את פריז, עברה קציר לפני חצי שנה לניו-יורק, "כי יצא לי להיות הרבה במנהטן ונמאס לי לחיות בבתי-מלון. אני גרה באיסט וילג', שהוא לא איזור צפונבוני. במקור זאת היתה שכונה מאוד קשה, והיום היא טרנדית בטירוף, ויש בה המון ברים ומסעדות. למועדונים אני לא הולכת. אני יותר בקטע של דרינקים באיזה בר קטן או של ישיבה בבית עם חברים טובים".
כדי להבין עד כמה היא מצליחה ועסוקה, כדאי להציץ ללוח הזמנים שלה: לפני חודש וחצי קפצה לאיסלנד, לצילומי כתבה ל"אל" האמריקאי, בה דיגמנה בגדים של "מקס מארה". "הייתי בהלם, זה מקום היסטרי ביופיו. אחרי איסלנד היה לי שבוע של טיסות שאתה לא מאמין. חזרתי לניו-יורק, משם נסעתי לעבוד בסן-פרנסיסקו. חזרתי לניו-יורק, לקחתי מונית משדה התעופה הביתה. נרדמתי במיטה לשלוש שעות, ואז התעוררתי ונסעתי לשדה התעופה כדי לטוס לפריז, שם היתה לי פגישה ב'שאנל'".
את מתרועעת עם סלבריטאים בינלאומיים נוצצים?
"בתצוגה של 'שאנל' ראיתי את ליז הארלי שהסתובבה מאחורי הקלעים. יצא לי לפגוש כמה פעמים את קיית מוס. לפני חצי שנה הופעתי בתצוגת הצדקה הענקית שאירגן הנסיך צ'ארלס בלונדון. הביאו דוגמניות מכל העולם. כל מעצב לווה בזמר מפורסם: היו שם בין היתר 'דוראן דוראן', ביונסה ודיוויד בואי. זה היה אירוע מאוד מרשים, ואני דיגמנתי לראלף לורן ול'איב סן לורן'".
את נתקלת בצדדים האפלים של הזוהר?
"לא ממש. בתקופה אחרת באמת היו המון סמים. לי אישית לא יצא להיתקל. אולי זה מוחבא, או שזה לא קיים. למרות ששמעתי לאחרונה שההירואין חזר לאופנה, לא ראיתי אף אחד משתמש. אז אולי זאת שמועה מרושעת".
והטרדות מיניות?
"טפו, טפו, טפו, לא. רק זה חסר לי. אף אחד לא ניסה לנצל אותי מינית, ומי שהיה מנסה, היה חוטף. איתי לא מתעסקים בעניינים האלה". בשעות הפנאי היא הולכת למוזיאונים וקופצת לפארקים בניו-יורק, נוסעת לחופים, משחקת רמיקוב ("חברתי הטובה מלאני פרס הדביקה אותי בהתמכרות הזאת"), שותה קפה עם חברים, מעצבת תכשיטים, "דברים שגורמים לי להרגיש שאני חיה, ליהנות מהחיים, שיש עוד דברים חוץ מעבודה".
ומה לגבי הגיזרה?
"ספורט אני לא עושה. אני לא ספורטאית בנשמתי. אבל אני צריכה להכריח את עצמי. אני גם לא ממש שומרת על דיאטה. אני אמנם לא אוכלת דברים נורא משמינים, אבל אני בהחלט אוכלת לפי הרעב הטבעי". קציר גם מעידה, שהיא מאוד אוהבת להתלבש. "זה חלק ממני. אני אוהבת לשלב וינטאג' ובגדי מעצבים. הפריט הכי יקר בארון שלי זה שמלה זהובה מאוד יפה שקיבלתי לאחרונה מ'שאנל'".
יש לך אהבה עכשיו בחיים?
"תמיד יש לי אהבה. כמעט תמיד אני אוהבת ונאהבת. אבל אני מעדיפה לא לדבר על זה. זה פרטי לגמרי. אהבה זה תמיד דבר מסובך, ולא מתאים לפרוס אותה על דפי העיתון".
איזה גברים את אוהבת?
"גברים טובים. יש לי עין טובה. עובדה שכולם היו מתוקים. אני ממגנטת אותם טוב".
מה היעדים שלך?
"כרגע, להמשיך ולעבוד כמו שאני עובדת, להסתובב, עד שיימאס. אף פעם לא הייתי בקטע של להשיג משהו. כרגע אני נעה בכוח האינרציה של העשייה. אני לא בקטע של לתכנן תוכניות. למדתי בעבר בארץ פנג-שואי ועיצוב, ואני רוצה להתקדם בתחום".
משחק מעניין אותך?
"משחק זה לא העניין מבחינתי, אבל זה יכול להיות נחמד מדי פעם. יש בי קטע קומי, שרק אנשים קרובים מכירים. אחרים חושבים שאני רצינית, אבל אני יכולה להיות מצחיקה. בפרסומת ל'הוניגמן' נהניתי מהדמות ששיחקתי. היא היתה קומית, וזה התאים לי. זאת גם היתה הפרסומת היחידה בארץ שהיא לא סקסיסטית. בביקור הקודם שלי בארץ פתחתי את ערוץ 2, ובכל פרסומת היתה בחורה שחשפה משהו, וזה הגניב ועיצבן אותי. הכל כל כך מיני, ולא בצורה מרומזת, הכל ישר בפנים. לא צריכים להשתמש במין של האשה כדי למכור מוצר".
לפנייה לכתב/ת 
