האם אמנת ז'נווה תחול בשטחים?

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ממליץ "לבדוק לעומק" אפשרות להחיל את אמנת ז'נווה בשטחים. בכך אימץ היועץ המלצות של צוות מיוחד שהקים כדי לבחון את ההשלכות להחלטת בית הדין הבינלאומי בהאג באשר לגדר ההפרדה.

בעיתון "הארץ" פורסם כי מזוז העביר בסוף השבוע דו"ח חמור לידיו של ראש הממשלה, אריאל שרון, העוסק בהשלכות אלו. הצוות המיוחד שהקים מזוז, שכלל מומחים ממשרד המשפטים, ממשרד החוץ וממשרד הביטחון, קבע כי ישראל עלולה למצוא את עצמה במצב שבו מוטלות עליה סנקציות בינלאומיות והגיש שורה של המלצות הסברתיות ומשפטיות, שאחת מהן עוסקת בהחלת האמנה בשטחים. 

אמנת ז'נווה עוסקת ביחס לאוכלוסייה בשטחים כבושים, ועד היום סירבה ישראל לקבלה באופן רשמי. זאת בטענה, כי היא איננה חלה בשטחים, כיוון שהם אינם עונים על הגדרת שטחים כבושים על פי הקריטריונים שנקבעו באמנה. עמדה זו של ישראל איננה מקובלת על רוב העולם וישראל טענה לאורך השנים כי היא פועלת על פי הכללים ההומניטאריים של אמנת ז'נווה לפנים משורת הדין, בשל רצונה לעשות כן.

עד היום אף טענה מדינת ישראל שבתי המשפט הישראלים אינם יכולים להסתמך על אמנת ז'נווה כיוון שלא נעשה צעד פורמאלי שהכניס אותה לחוק הישראלי. ואולם ישראל תמיד הבהירה כי מדובר בפעולות שהן "התנדבותיות" מבחינתה, וכי אין בכך הכרה רשמית בהחלת אמנת ז'נווה בשטחים.

ישראל מעדיפה פרשנות מצומצמת

המשמעות המיידית של החלת האמנה בשטחים צפויה להיות הגבלה ניכרת של פעולות צה"ל - אם כי אפשר שהיא לא תאומץ כלשונה. ד"ר אייל גרוס, מומחה למשפט בינלאומי מאוניברסיטת תל-אביב, מסביר: "אם ישראל תודיע כי אמנת ז'נווה חלה גם בשטחים, השאלה היא אם יאמצו פרשנות שמקובלת בעולם, ואז יצטרכו גם לאמץ את איסור הריסת הבתים כאמצעי להרתעה או לענישה, וגם לספק הסבר ליישוב ההתנחלויות. אבל אם יקראו את התוכן שלה כמקובל, אין ספק שזה יגביל את צה"ל, כי האמנה באה להגן על אוכלוסייה בשטח כבוש".

"בעבר, גם כשישראל עשתה דברים שאסורים על פי אמנת ז'נווה, כמו הריסת בתים והקמת התנחלויות – היא טענה שאלה אינם אסורים על פי אמנת ז'נווה", מסביר ד"ר גרוס. "ישראל תמיד העדיפה פרשנויות מאוד מצומצמות של האמנה ולמרות שלא החילה אותה, תמיד טענה שמעשיה אינם עומדים בניגוד לה. בתי המשפט בדרך כלל קיבלו זאת. השאלה הגדולה כעת היא, כיצד יפרשו את סעיפי האמנה: אם ישראל תגיד שהאמנה חלה בשטחים אך על פי הפרשנות אינה אוסרת הריסת בתים או גירוש, אז מה עשינו?", הסביר גרוס.

בשאלת השפעה אפשרית של אימוץ המלצת מזוז הסביר גרוס, כי לדוגמה, אמנת ז'נווה אוסרת הרס של רכוש אזרחי ללא צורך צבאי מוחלט ומשפטנים רבים סבורים שמדובר, למשל, באיסור להרוס בתים לצרכי הרתעה או ענישה.

גרוס סירב להתרגש או להתפעל מהמלצת מזוז, ואמר שצריך לבחון אותה בזהירות יתרה: "בעבר ישראל אמרה שההתנחלויות אינן מהוות הפרה של סעיף 49 לאמנה, שאוסר על העברת אוכלוסייה לשטח כבוש. אם האמנה חלה בשטחים, לכאורה זה אוסר התנחלויות. ישראל אומרת כל השנים: אני לא כופה על האזרחים שלי לעבור לשטחים הללו, זה מרצון". 

ככלל, דומה כי ישראל מתקשה לאחרונה להתעלם מהחלטות בינלאומיות המזיקות לה. גם ההתעלמות שהוכרזה בישראל לאור החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג, שהגדירה את גדר ההפרדה כלא חוקית, התפוגגה בשבוע שעבר ביום אחד, כאשר בג"ץ הורה למדינה להתייחס ישירות להחלטת האג בתשובתה לעתירות נגד תוואי הגדר, וכן כשמזוז העביר לשרון דו"ח חמור, שממנו עולה כי ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להמשיך להתעלם מהעולם.