החיים אחרי הווילה

השבוע שב הביתה מכפור הווילה האיש שמאחורי השירים "מישל מישל" ו"עוד יום של סוטול". האיש שהיה שם וחי כדי לספר. תומר עודד, מתקין הטלוויזיות שנכנס לכם לטלוויזיה. אחרי צפייה אדוקה בפרקים של הפרויקט ששודרו עד כה, תומר הסכים לספק ל-ynet תובנות ותחילה הבה נתפנה לטפל בסוגייה הבוערת ושמה רוני.

מאז תחילת הפרויקט רוני מוציאה מהדיירים את כל האגרסיות, מעמתת אותם עם התסכול של עצמם, וכנראה שזה התפקיד של רוני בעיני הצופים. כל זמן שהיא הופכת שולחנות היא

 תישאר. ההפתעה העצומה שלהם כשהציבור לא העיף את רוני נותנת מושג על הפערים בין מה שהמתמודדים חושבים, מה שהם סבורים שהצופים חושבים, ובין מה שהצופים חושבים באמת. "אפשר לראות בתוכנית שכולם שם לא אוהבים את רוני", הוא מסכים, "אני חושב שבתוך הווילה זה קורה בעוצמות אפילו חזקות יותר מאלה שעוברות בתוכנית".

אחת הטענות של הצופים היא שלא קיבלת סיקור הוגן. גם אתה חושב ככה?

"אני חושב שלא קיבלתי הרבה זמן מסך, אבל זה משחק בסך הכל. זה ריאליטי. אין לי טענות לאף אחד כי באתי למשחק, ובחצי שעה אי אפשר להראות את כולם. אני אולי מאוכזב קצת, אבל אני יודע שלהיעלם אני לא הולך להיעלם, כי אני זמר ויוצר וכל השירים שאנשים מחפשים באינטרנט ועדיין לא יודעים שהם שלי,  אני עוד אוציא אותם".

אולי תנסה להריץ משהו בגלגלצ.

"אם זה היה בגלגלצ לפחות הייתי מקבל תמלוגים".

איך אתה מגדיר את ההבדל בין מה שקורה בווילה לבין מה שרואים הצופים?

"סך הכל אני חושב שאת רוב הדברים החשובים שקורים בווילה משדרים. אבל יש משהו אחד שחשוב לי להגיד. אני, תומר, עוד מעט בן 23, בחיים שלי לא בכיתי על החיים שלי. דיברתי שם על העבר שלי – אני לא בנאדם שבוכה, אני באתי להראות שבנאדם שהגיע מהרקע שלי יכול לעשות שמח. ידעתי שיראו אותי מדבר על המשפחה שלי, אבל לא רציתי שיראה כאילו אני מרחם על עצמי. אני בנאדם אופטימי ואני יודע שכל דבר לטובה. אני רוצה שאנשים ידעו שאני לא מרחם על עצמי והלוואי שהרבה אנשים יהיו שלמים עם עצמם כמוני".

איך הרגשת כשראית את החיים שלך בטלוויזיה?

"זה משונה לראות את זה מהצד. אני לא רגיל לראות את עצמי על המסך, זה מביך קצת, אני לא רגיל. אני שומע את עצמי בשיחות שלא חשבתי שישדרו אותן".

עדיין מרגישים את המצלמות ביום יום?

"אני שכחתי מהמצלמות לחלוטין, לא התייחסתי למצלמות – ממש הייתי כמו שאני. אני מאמין שיש אנשים שלוקחים בחשבון את המצלמות, אבל אחרי שבוע אנשים כבר שוכחים. אני הגעתי למצב ששכחתי בכלל שזאת תוכנית טלויזיה, הרגשתי שבאתי לחופש עם 14 חבר'ה, להנות ולעשות סבבה".

הופתעת לגלות שאתה המודח?

"לא האמנתי שאני אודח. בסופו של דבר כשאתה מועמד עולה לך בראש שאתה עלול לעוף, אתה גם מתחיל להתגעגע הביתה, אבל רציתי להישאר עוד".

היה לך קשה?

"לי אישית לא. אולי יש ילדים מפונקים יותר שזה קשה להם".

מה תעשה עכשיו?

"אני פתוח להצעות. אני את ההכרה שלי קיבלתי. יהיה טוב, אני מאלה שמאמינים שהכל נפתח לטובה".

הכל אולי נפתח לטובה, אבל אנחנו והפרויקט אוטוטו סוגרים חודש ביחד. חודש ביחסים זה לא מעט. הרבה פרופילים עוברים עכשיו התמצקות ודקורציה, שני דיירים דומיננטים לוקחים כל אחד פינה

מול אלון נמצאת בל. אנוכית, דורסנית, נמיה מתחת לקש. לא יכולה לשאת את המחשבה שרועי יודח, כי היא תמות. כי הוא הגבר היחיד שהיא יכולה לישון איתו. מצהירה שהעיקר הוא לא להיות צבועה, אבל בשקט בשקט מפלסת שביל לבנאדם אחד לפסגה. בשיחת "יחסינו עם רוני לאן" שבסוף הפרק אלעד מתרעם קטנונית על שרוני, מתוסכלת מהנידוי משיעור משחק, לא פירגנה לבנות האחרות שעמדו על הבמה "והראתה להן את הגב והתחת". מה שאלעד לא יודע הוא שבל, שיושבת לידו, כבר ניפתה אותו מהפרויקט וניכסה לעצמה את התפקיד הראשי בהפקה של רפי ניב והחברה מהווילה. מפרגנות.

בפרק הבא של הפרויקט נפתח את בורסת ההימורים לגבי המועמד שינטוש את הוילה בסוף השבוע - שהפעם תהייה בורסה קשה וכפויית טובה, וגם נדון בשאלה מי מבולבל יותר במיניות שלו, אוהד או רועי. בינתיים תבינו, תפנימו ותבליגו. עד כאן, ynet, וילה.