ספורט-קא: תנו לנו אחת

אומרים שלאהבות ישנות לא כדאי לחזור, ולכן בפירוש חששתי ממפגש מחודש עם פורד קא. מדובר בסופו של דבר במכונית בת שמונה, שמבוססת על פלטפורמה ששורשיה בסוף שנות השמונים. ממש "מועדון החמש". מצד שני, אני זוכר לה חסד נעורים, בעיקר כזה שנותר חקוק היטב בראש מהמפגש הראשון בינינו, לפני שבע שנים.

וכאילו שיני הזמן לא פגעו בה. אז, וגם היום, שייכת הקא לזן הולך ונעלם של מכוניות-צעירים-לא-יקרות-אך-מהנות. ובמקרה שלי, בגלל הרוח ולא בזכות הכוח. ואם תשאלו אותי, מדובר באגדה מוטורית לכל דבר ועניין, אחת שמסוגלת להפוך קלאסית בדיוק כמו הדה-שבו, המיני והחיפושית. חד וחלק.

ובעיקר, מעניין היה לפגוש שוב את המכונית שלדעתי עשויה לזכות בתואר הכי-שווה שלא-מגיעה אלינו. כי הקא, למרות תכניות עבר של היבואן, הדירה עד היום רגליה מארץ הקודש, באופן שאינו מובן כלל ועיקר. תגידו אתם. מה כבר יכול להתאים לנו יותר ממכונית שנראית ככה, ועולה כמו פיאסטה?

הביטו בה. אפשר שלא להתאהב בה במבט ראשון? אם לקא המקורית היה מראה מקסים, הספורט יפה עוד יותר, תודות לטיפול מיוחד שעברה, המשלב הרבה דינמיות, המון אופנתיות ולא מעט הומור. הגלגלים דחוקים היטב לקצוות המכונית, וכעת מכוסים בפגושים אגרסיביים יותר. זו אגב "מתנת" הסטריט-קא של קיילי מינו, שתרמה גם פנסי ערפל חדשים מלפנים, מחזירי אור ייחודיים מאחור וחישוקים נאים. את החבילה משלים ספוילר נאה מעל לדלת.

גם תא הנוסעים מקבל אותי בחמימות. זה מתחיל בסביבת נהג מקורית, וממשיך במושבים נוחים עם מראה ספורטיבי וריפוד עור בגווני כחול (במרכז) ושחור, גלגל הגה חביב ובורר הילוכים מתכתי. לכן כמעט ואפשר לסלוח לחוסר באפשרות כיוון הגה, לעובדה שהוא מסתיר מעיני הנהג חלק מהמחוונים, שבתא הכפפות המבדח והפשוט יש מקום רק לכפפה או כי תאורת הפנים פשוטה מאד. בינינו, הייתי גם שמח לקצת יותר מקום באזור הדוושות.

בכל מקרה למרות שבסיסה זול, הקא אינה מותירה תחושת חיסכון, ופורד אף שיפרו מספר פרטים לעומת העבר, כמו פתיחה חשמלית לתא המטען. ובכלל, המכונית הקטנה הזו מרגישה בהחלט איכותית, מבלי לוותר על הומור קל גם כאן, כמו שמוכיחים השעון ולוח המחוונים הברור.

בעצם, כשאומרים "קטנה", כדאי לקחת דברים בפרופורציה. עם בסיס גלגלים של 245 ס"מ, ירושה מהפיאסטה היוצאת, היא אינה זעירה כל-כך. ולכן לא מפתיע לגלות מרחב של ממש מאחור. מפתיע עוד יותר הוא תא המטען שנראה קטן אך מתגלה בעיקר כנוח לאחסון תיקי נסיעה גדולים, כל הדרך עד סקוטלנד.

סינדרלה

קצת טכנולוגיה? עם מתיחת הפנים האחרונה קיבלה הקא הרגילה מנוע 1.3 חדש עם 70 כ"ס, אשר שימש בסיס לגרסה מוגדלת ומחוזקת שתוכל להידחק בחרטום. המנוע הגדול פותח למעשה עבור הסטריט-קא, שחולקת עם הספורט גם תיבת הילוכים, סרן קדמי רחב יותר לעומת הדגם הרגיל, חישוקי "16 גדולים (195/45) כיול קשיח יותר למתלים ומרכב קרוב יותר לקרקע.

למרבה הפלא, כמעט שש שנים חלפו בין השקת הקא להצגת יחידות כוח חדשות וחזקות יותר. בראש ניצבת כעת יחידת ה-1.6 ליטר עם הספק מרבי של 95 כ"ס, המבוססת על הדורטק שמונה שסתומים. למה לא מנועי פוקוס חזקים יותר? פורד טוענת שפשוט אין מקום בתא המנוע.

כוח וחמימות

למרות נתון הספק צנוע יחסית, המנוע בקא מפתיע מייד. הגמישות יוצאת דופן, ונראה כי אין כל בעיה לזנק בהילוך שני דווקא, או "לזחול" בכל הילוך. וגם אם אתם לא מתרשמים מ-174 קמ"ש מרביים, המכונית הזו מצליחה להפגין אופי זריז בכל מצב, עם קלילות ונמרצות שמעלות חיוך, פעם אחר פעם.

לא בגלל שהיא מאיצה מ-0 ל-100 קמ"ש תוך 9.7 שניות בלבד. הנתון הזה באמת לא מרשים בעידן הנוכחי. כן בגלל יחסי העברה קצרים, שיחד עם מנוע שאינו מכור לסל"ד, מאפשרים נהיגה נטולת כל מאמץ. כזו שעשויה להתעלם כמעט לגמרי מבורר ההילוכים ולהתרכז רק בעבודת הגה ודוושות. עם זאת, לא צריך להתנגד להילוך שישי לטובת קצת שקט בקצב אוטוסטרדה אירופי, יחד עם שיפור בצריכת הדלק הנוכחית - 11-12 ק"מ לליטר.

אלא שאם תהיתם, הכביש המהיר באמת אינו חביב במיוחד על הקא. ההגה שלה מרגיש כאן מעט עצבני, תוך שהוא דורש תיקונים תכופים ובעיקר עירנות שיא. רעש הצמיגים, בנוסף לזה הבוקע מהמנוע, עשוי עם זאת להותיר את הנהג ער ללא בעיה. באותם רגעים, נראה כאילו הקא פשוט מתחננת לרדת מהאספלט הארוך והרחב.

ואם היא רוצה, היא מקבלת. בחלק הצפוני של האי הגשום אין כל בעיה למצוא אין סוף כבישים מתפתלים בשלל פניות, עם המון ירוק בעיניים ושמחה גדולה בלב. הקא מגיבה בהתאם, מנפנפת קורי שינה ומותחת קמטי גיל, ומוכיחה כי למרות הכל היא עדיין מציעה מכללי שלדה וותיקים-אך-טובים. ובעיקר מזכירה לי שוב שטכנולוגיה מתקדמת אינה ערובה להנאה מנהיגה.

אז נכון שהכבישים הצרים והגליים כאן שולחים לעיתים את המרכב הקליל לריחוף מזדמן, כזה שקל לשלוט בו בעזרת אותה יכולת דינמית גבוהה, היגוי מדויק, מערכת בלימה - למרות תופים מאחור - מפתיעה לטובה ומתלים חסונים. וגם אם באזור המרכז ההגה מעט פחות חד, הוא עדין עדיף משמעותית על כל אותם "חשמליים" של היום. הקא משנה בעזרתו כיוון עם רזרבות אחיזה כה גבוהות, עד כי לעיתים אני מרגיש במסלול קרטינג. עוד פלוס ענק למכונית הזו. נוחות? אתם יכולים לתאר לעצמכם שזו בינונית, לכל היותר.

אבל...

כל אלה הרבה פחות חשובים מהנקודה המרכזית. הקא היא מסוג המכוניות שאינה מותירה אותך אדיש, בשום אופן. את זה היא עושה מבלי להתהדר במימדים של האמר ענק, צללית של למבורגיני או נוצצים של מייבאך. זו פשוט מכונית מתוקה, מוצלחת מאד מבחינה ויזואלית ולא פחות מכך, דינמית. אתם יודעים מה הכי מפתיע? שדווקא "סופרי האפונים" היבשים בדרך כלל של פורד, הוציאו תחת ידם מכונית עם כל-כך הרבה אופי ושמחת חיים.

מכונית שבמובנים רבים קרובה בעיקר לרוחה של המיני קופר המקורית, ובגישה צעירה, פשוטה ועליזה שהפכה נדירה בימינו, מוכיחה שאפשר לשלב מראה מדליק והנאה מנהיגה עם תקציב צנוע במיוחד. במילים אחרות, מתכון מצוין למדינה קטנה במזרח התיכון, הנלחמת בצפיפות איומה ועלות רכישה מטורפת. אולי, דלק מוטורס, אולי בכל זאת. להזכירכם, בלונדון היא עולה בדיוק כמו פיאסטה פשוטה. רגע, בעצם גם את זו אתם כבר לא מייבאים...