טאי-צ'י: להשתמש במוח כדי לעזור לגוף

בשנים האחרונות התחיל פרופ' א.ד. (89) לסבול מבעיות בשיווי המשקל. שוב ושוב מצא את עצמו, הוא מספר, מועד ונופל בביתו, ברחוב ובכל מקום. הנפילות האלה גרמו לו לאבד את בטחונו העצמי ולחשוש מפני יציאה מהבית, וגרוע מכך – הן גרמו לו לנזקים בריאותיים של ממש. בעצה אחת עם רופא המשפחה שלו החליט א.ד להתחיל לתרגל טאי-צ'י, אחת מאמנויות הלחימה הסיניות העתיקות.

מאז, אחת לשבוע במשך שנה וחצי, הוא נפגש עם מדריכו האישי, שוכח לכ-40 דקות את המדע שהנחה אותו כל חייו האקדמיים ומתמסר לריכוז, לעבודה הפנימית, לתנועות האיטיות. "הטאי-צ'י לא עושה אותי צעיר וחזק יותר", אומר א.ד ומחייך, "אבל אין לי ספק שהתרגול מאט את התהליכים הכלליים של ההזדקנות וההתנוונות. הרבה מהתנועות שלי השתפרו, וכאבים רבים פחתו".

בימים אלה הוציא אריה לב ברסלב, מקימו של בית הספר הירושלמי לטאי-צ'י צ'ואן ומנהלו, את 'המדריך להליכת טאי-צ'י לגיל הזהב ולמוגבלים פיזית: תוכנית שיקומית לשיפור שיווי המשקל ולחיזוק הרגליים'. ברסלב, מדריכו האישי של א.ד, שמאחוריו 30 שנות עבודה והדרכה בטאי-צ'י לצעירים ולמבוגרים כאחד, מציע בחוברת המפורטת תוכנית יומית פשוטה וקלה לביצוע לשיפור יכולות ההליכה, לשיפור הגמישות ולחיזוק כוחות הריפוי הטבעיים של הגוף.

במדריך, כמו גם בשיעורים הפרטיים והקבוצתיים שמעביר ברסלב, הוא משתמש באלמנטים הבסיסיים של תורת הטאי-צ'י לעבודה על חיזוק שרירי הרגליים בקרב מי שלרוב כבר נזקקים להליכון או למקל הליכה.

ברסלב: "העיקרון הבסיסי של הטאי-צ'י הוא מדיטציה בתנועה. כשמתרגלים את התורה הזאת, שנועדה הן לשיפור הבריאות והן להגנה עצמית, המוח צריך להיות בגוף, כלומר הכל צריך להיעשות בריכוז ובמחשבה, וכך ניתן לפצות על חולשות הגוף הטבעיות.

"בטאי-צ'י יש בין 100 ל-120 תנועות, ובכולן יש דגש על העברת המשקל מרגל לרגל, באופן איטי מאוד ומחושב. הבעיה הגדולה של רוב הקשישים היא ההליכה. כשלא הולכים טוב, יש בדרך כלל הידרדרות כללית במצב, בין השאר בשל הפגיעה במערכת החיסונית, שלפי הרפואה הסינית זקוקה לתנועה כדי להתחזק. כולנו שומעים הרבה על קשישים שנפלו פתאום, שכבו במיטה בעקבות זאת זמן רב, ואז חלו בדלקת ריאות ומתו. זה לא חייב להיות כך".

הליכה כהשקעה בעתיד

עבור רוב האנשים הליכה היא פעולה טבעית ומובנת מאליה, בדומה לנשימה. "הליכה", אומר ברסלב, "היא השקעה אינטליגנטית וזולה בעתיד. ייתכן שאימון הכושר הטוב והקל ביותר לבני גיל הזהב ולמשתקמים מפציעות הוא פשוט לטייל. רוב האנשים יכולים לשפר את יכולת ההליכה שלהם וכך להאריך את תוחלת חייהם ולשפר את איכות החיים. לפי עקרונות הטאי-צ'י, רצוי להשתדל לתרגל את תרגילי הגמישות והחיזוק וכן את הליכת הטאי-צ'י לפחות חמש-שש פעמים בשבוע".

תרגול הטאי-צ'י לגיל השלישי מורכב מחמישה שלבים: תרגילי גמישות, תרגילים לחיזוק הרגליים, הליכת טאי-צ'י, עיסוי עצמי והליכה מעשית. תחילה, מציע ברסלב, יש לעשות סיבובי צוואר לכל הכיוונים, סיבובי כתפיים, סיבובי זרועות ומתיחתן. את התרגילים האלה, הוא מדגיש, ניתן לבצע תוך ישיבה על כיסא.

לאחר מכן יש לתרגל את 'דחיפת' התקרה עם הידיים ומתיחתן לכיוון בהונות הרגליים. "בגיל המבוגר", מסביר ברסלב, "הגוף נעשה צפוד ונוקשה, והדבר גורם לכאבים. התרגילים האלה נועדו 'לפתוח' את הגוף, כך שהאנרגיה תזרום לאורכו ותביא להפחתת הכאבים".

השלב הבא בתרגול כולל תרגילים לחיזוק הרגליים. מטרת התרגילים האלה: לבנות את שרירי כף הרגל, העקב והרגליים, כך שיוכלו לתמוך בגוף ולהבטיח הליכה בטוחה וקלה. תרגילים אלה מבוצעים בעמידה תוך הישענות על כיסא והם כוללים מתיחת הברך, התרוממות איטית לעמידה על הבהונות, הרמת ברכיים, מתיחת המותניים והרמת רגל לצדדים.

ההתעמקות בביצוע התנועות והריכוז בביצוען במדויק, מאמין ברסלב, הם חלק מהפתרון לבעיות הגיל. מבחינתו עצם החשיבה על העקב, שאיתו אמורה להתחיל כל צעידה, עשוי למנוע מעידות ונפילות שמקורן בהיתקלות בחפצים שעל הקרקע ובאובדן הגמישות בכף הרגל.

את הליכת הטאי-צ'י מבצעים הקשישים תוך מחשבה על חוט שמושך את גופם כלפי מעלה. ברסלב מנחה אותם 'ללכת מהבטן', שנתפסת בסין כמחסן האנרגיה וכמרכז הגוף, והם מתבקשים לחשוב כל הזמן על ארבעת הכללים: ריכוז המחשבה, גוף זקוף, הפרדת המשקל, לאט זה הכי טוב. "כך", מסביר ברסלב, "אנשים כמו א.ד, שהרבו ליפול, ערניים יותר לרגליהם ומשתמשים במוחם כדי לעזור לגופם. על ידי כך שהם 'חושבים את ההליכה' שלהם הם משפרים אותה ונופלים הרבה פחות".

השלב הרביעי באימון כולל עיסוי עצמי, שמטרתו פתיחת המרידיאנים למען זרימת אנרגיה טובה יותר. את השלב הניו אייג'י הזה, מודה א.ד, הוא עצמו עושה בעיקר למען מדריכו. בשום אופן לא משום שהוא באמת מאמין בזה.

העיסוי מתחיל משפשוף הידיים זו בזו ונמשך בשפשוף המצח, העיניים, הפה והפנים, הבטן והחזה, הידיים והרגליים. השלב האחרון הוא למעשה יישומה של השיטה בחיי היומיום: הליכה מעשית. ברסלב ממליץ לכל אדם להרבות בטיולים באוויר הפתוח, לנסות ללכת בקצב נמרץ, אם כי בקצב כזה שמאפשר לנהל שיחה בצורה רגילה ובהחלט לא בקצב שגורם לתחושה של חוסר אוויר.

ברסלב: "כשאתם צועדים קדימה, התחילו תמיד עם העקב ולאחר מכן 'גלגלו' את משקלכם אל תחתית הרגל. תנו למשקל לשקוע לתוך הברכיים והעקבים כאילו הם קפיצים והיו מודעים להעברת משקלכם. לכו מהטבור, עם גוף זקוף, הניעו את הידיים בצורה חופשית בצידי הגוף ונשמו עמוק ובצורה טבעית כדי להרגיע את הגוף".