שיר השנה: "שירת הסטיקר"

על פניו, הצירוף של מילים הלקוחות מסטיקרים, ארוגות בידיו האמונות של דוד גרוסמן, יחד עם לחן היפ-הופ קופצני - נשמע רחוק מאוד ממתכון ללהיט. ובכל זאת "שיר הסטיקר" הוא שיר השנה של גולשי ynet.

כ-20 אלף איש השתתפו במצעד, ו"שירת הסטיקר" זכה בו ברוב גדול, כשהוא משאיר מאחור בהפרש גדול את להיט הענק של מאיה בוסקילה "הלב", שהתברג למקום השני ואת "יום ועוד יומיים" של שי גבסו שבשלישי. "הדג נחש" נבחרו ברוב עצום גם להרכב השנה, כשבמקום השני "שוטי הנבואה".

"וואלה, שנה טובה", אמר שאנן סטריט עם קבלת הידיעה על הזכייה, "זו בהחלט ידיעה משמחת". לדברי סולן "הדג נחש", "בשנה החולפת הרגשנו שינוי מאוד משמעותי בנפח הקהל שמעניין אותו לשמוע מה יש לנו להגיד. זו אמנם לא היתה השנה הראשונה שבה אנחנו מופיעים מול אלפי אנשים, אנחנו קיימים כבר די הרבה זמן, ובכל זאת בהופעות בעבר הקהל תמיד חיכה ללהיטים והשנה אנשים באו בשביל לשמוע אותנו נקודה".

לגבי הסינגל "שירת הסטיקר", אומר סטריט: "לא היה לנו אף פעם להיט שכזה. השיר הגיע למקומות הראשונים במצעדים של ג' וגלגלצ וישב שם שבועות ארוכים, הוא פשוט נדבק". ברמת הפרופורציות נדמה שגם התארים החדשים לא ינפחו לחברי "הדג נחש" את האגו, או כך לפחות עולה מדבריו של סטריט: "זו תחושה נעימה אבל זו לא היתה המטרה שלנו כשהתחלנו לעשות מוזיקה. המטרה היתה ועודה לעשות שירים יפים שנאהב. זה היה ככה כשאף אחד לא הקשיב לנו וזה גם היום כשכולם מקשיבים". מגולשי ynet נפרד סטריט ואומר: "שתהיה שנה טובה, שנת שלום ושקט, הגיע הזמן, לא?".

"חונק את הגרון"

שי גבסו רשם לעצמו שנה מוצלחת במיוחד ולצד שני הלהיטים שלו שבעשיריה הראשונה הוא גם נבחר לאמן השנה, כשהוא מקדים בהפרש קטן את אהוד בנאי ומאיה בוסיקלה. רק לפני הוא הפסיד בגמר הגדול של "כוכב נולד" בניצנים, אבל בינתיים עושה רושם שלפחות בתחום המוזיקה הגדול, זו היתה השנה שלו.

"זה באמת מרגש", אומר גבסו בתגובה לבחירתו, "אני בדרך כלל לא מתרגש, אבל זה חונק את הגרון שאחרי עבודה כל כך קשה אנשים מצביעים ואוהבים והשירים נכנסים ללב, אין יותר כיף מפידבק מהקהל, ותודה לכולם. אני לא לוקח כלום כמובן מאליו, כשאנשים טורחים ומצביעים זה תמיד מפתיע. זה מרגיש כמו אהבה מאד גדולה".

איך היית מתמצת את השנה האחרונה?

"נתחיל מזה שבחיים לא חשבתי שככה היא תיגמר. התחלתי עם המון שאיפות וכל הכוח במפרשים, נורא רציתי שזה יצליח ואז זה קרה. היתה שנה מתישה בהחלט, עבדתי המון, ולקבל את התארים האלה זה הדלק הכי גדול".

למי או למה אתה חייב את ההצלחה שלך?

"קודם כל לבורא עולם, באמת כל כך הרבה דברים שלא הלכו כמו שחשבתי שהם ילכו, וזאת קלישאה, אבל הכל קורה לטובה, ותודה לאל. לחיים שמש, מאנ.אמ.סי, אחד האנשים האנושיים שיודע לבחון את הדברים מהלב, לטמירה ירדני, ולהילה גוטפלד המנהלת האישית שאיך שירדתי במדרגות של ניצנים אמרה לי שיגיע היום והאמינה בי. ותודה מיוחדת לחברה שלי, ששרדה איתי את השנה הזאת, שמרית".

איזו תכונה שלך תרמה לדעתך להצלחה שלך? 

"עיוורון, תמימות. באתי עם השירים והייתי בטוח שאני בא לסחוף את כולם, לא ידעתי איפה אני עומד, האמנתי בעצמי. כשיום ועוד יומיים יצא אמרתי 'זה חייב להיות 11 שבועות במצעד', לא הייתי מודע לתהליך, אבל אחרי שבוע שזה היה שם הבנתי את המשמעות של זה ואמרתי תודה רבה. אנשים אומרים לי 'אתה לא מבין שזאת הצלחה'. וכמובן גם האמונה".

בדיעבד - המקום בגמר בניצנים שינה משהו?

"אני חושב שלא יכולתי לצפות ליותר מזה. גם באותו ערב. במבט לאחור אני חושב שזה לא שינה לאף אחד מאיתנו. בהתחלה היתה היררכיה אבל אחר כך זה נעלם. עם הזמן כל אחד התמקם במקום שלו".