אלטנוילנד - תיאודור הרצל

היום במשמרת בחנות קראתי את אלטנוילנד בפעם השנייה בחיי ולמרות שזכרתי את הספור במעומעם, לקחתי אותו לקריאה חוזרת. היה שווה כל רגע למען האמת. שלוש וחצי שעות בקירוב של קריאה מהנה. נכון שלהרצל היה חלום מאוד יפה על ישראל וליצור במדינה חברה שויונית בכל שנותנת ומעניקה לכולם את אותו הדבר בדיוק.

העיקרון הראשון של המדינה שאותה הוא בנה בספרו היה היות אדם פרודוקטיבי לחברה ולמרות שיש עם רצון זה מספר בעיות כגון אנשים מוגבלים וכו' עדיין הרעיון הזה הוא רעיון טוב ביסודו.

אלטנוילנד זאב הרצל

השאלה היא האם הספר של הרצל שלצערי חלק ניכר מהחברה שלנו בארץ לא מכירה אותו, האם לאחר היכרות אם הספר משהו ישתנה במדינה הזאת ואנשים יוערכו רק בזכות רצונם לתרום לחברה (כל אחד כיכולתו) ולא בזכות כספי אבות או בזכות שם האבות.

הרצל יצר, לכאורה, בספרו חברה אוטופית בכל דבר. אך הוא יצר חברה אוטופית ולא מדינה אוטופית. אולי זה מה שאנו צריכים לנסות ליצור במדינה, ולהפריד את הפוליטיקה מהחיים העסקיים.

אני יודע דבר אחד שכבר הרבה זמן לא יצא לי להרגיש. אני רוצה לשנות משהו וזאת לאחר קריאה של ספר. עם כמה שזה מוזר להגיד אחרי שסיימתי את הספר, הרגשתי שאם כל אדם במדינה באמת יתאמץ עד למקסימום, אז אולי גם נוכל להגשים חלק מהאוטופיה היפה של הרצל.